משרד הפנים של האימפריה הרוסית היה גוף הכוחהמבצע של מועצת השרים שלהאימפריה הרוסית, שביצע תפקידים מינהליים בתחומי ביטחון המדינה, ביטחון הציבור, אכיפת החוק, ניהול הרשויות המקומיות, מאבק בפשע, הפעלת שירותי הכבאות, אבטחת מתקני מאסר, מערכת הרישוי, צנזורה בתקשורת המונים והוצאות ספרים. משרד הפנים של האימפריה הרוסית ריכז בידיו את המשימות המגוונות ביותר הן של משטרת הביטחון והן של משטרת ביטחון הציבור.
בניין משרד הפנים
מטה המשרד שכן בבניין בסוללת פונטנקה בסנקט פטרבורג. הבניין הוקם בשנות 1830 על פי פרויקט של האדריכל האיטלקי קארלו רוסי בהשתתפות יוסף שרל והוא חלק מקטעים מככר אוסטרובסקי ותיאטרון אלכסנדרינסקי, רחוב האדריכל רוסי וכיכר לומונוסוב. בשנים 1847 עד 1917 אויש על ידי משרד הפנים. מאז 1925 שוכן בבניין בית הדפוס לניזדאט.
ב-8 (20) בספטמבר 1802 אושר המניפסט של אלכסנדר הראשון "אודות הקמת משרדים (מיניסטריונים)". יחד עם משרדי ממשל אחרים נוצר גם משרד הפנים של רוסיה. הרוזן ויקטור פאבלוביץ' קוצ'וביי מונה לשר הראשון לענייני פנים. הרוזן פאבל אלכסנדרוביץ' סטרוגנוב הפך לעוזרו של השר. מתחילה נועד המשרד לייעל את אופן ניהול התפוקה והייצור בשלטון המקומי ולא היה לו אופי משטרתי. אופי זה השתנה עם הוספת משרד המשטרה בשנת 1819.
שינויים בניהול המשרד הרחיבו וצמצמו את יכולתו של משרד הפנים, בכפוף להלך הרוח בממשלת הצאר. בשנת 1826 הוקמה "הלשכה המיוחדת" של שר המשטרה לשעבר והוקמה המחלקה השלישית בלשכת הוד מעלת הקיסר כגוף לביטחון פנים. הטיפול בכלכלה הועבר בחלקו לתחום שיפוטם של משרדי האוצר ומשרד רכוש המדינה. מאידך, בשנת 1832, המשרד קיבל לידיו את סמכות הטיפול בענייני דת, בשנת 1862 הועברה הצנזורה לתחום שיפוט משרד הפנים, בשנת 1865, במהלך רפורמה במשרד הרכבות, המשרד קיבל לידיו את ענייני בניית תשתיות משטרתיות ובשנת 1868 הוא כלל את משרד הדואר והטלגרף שבוטל והנהלתו הייתה גם חלק ממשרד הפנים לפני 1830.
בשנת 1880 צורפה המחלקה השלישית למשרד לענייני פנים והשר הופקד על ראש חיל הז'נדרמים כראש הז'נדרמים. מאז שנת 1843 היה אחראי משרד הפנים על המחלקה הסטטיסטית הממשלתית ובשנת 1861 הוקמה תחתיה מחלקת זמסטבו מיוחדת; התקנה ב-12 ביולי1889 על ראשי מחוז זמסטבו העניקה לשר הפנים את תפקידי הפיקוח השיפוטי. משרד הכלא הועבר בשנת 1895 ממשרד הפנים לידי משרד המשפטים. בשנת 1880 הוקם משרד מיוחד, המשלב כשלעצמו חלקים מהדואר וענייני דת; אך ב-1881 הוא בוטל וחזר לאחריות משרד הפנים.
עמדתו המיוחדת של משרד הפנים בקרב שאר המשרדים נקבעת לא רק על פי ריבוי, גיוון וחשיבות תפקידיו, אלא גם על ידי העובדה שהוא בעיקר היה ממונה על המשטרה ועל ביצוע חובה של כל צווי הממשלה בכלל, לא משנה לאיזה משרד הוא שייך.
מבנה
לשר לענייני פנים ניתנו שני עוזרים, שזכויותיהם נקבעו בצווים מיוחדים. בשנת 1895, הרכב משרד הפנים היה כדלקמן: מועצת השר, הוקמה על בסיס משותף, אך עם סטייה מסוימת בענייני מחלקת זמסטבו; מנהל ראשי לדואר וטלגרף; המנהל הראשי לענייני דפוס, האחראי על הצנזורה, וכן פיקוח על מפעלי התעשייהעל סחר הספרים; מחלקה רפואית ומועצה, ועדה וטרינרית מייעצת, שהפכה באפריל 1901 למנהלת הווטרינריה של משרד הפנים של האימפריה הרוסית, המועצה הסטטיסטית והוועדה המרכזית לסטטיסטיקה, הוועדה הטכנית לבנייה, משרד השר ומחלקות לעניינים כלכליים, משטרתיים ועוד.
מועצת השר כללה ראשי מחלקות, פקידים שמונו במיוחד על ידי הקיסר וכן ראשי המחלקות, למעט מחלקת הדת.
המחלקה לעניינים כלליים בלשכת השר. עסקה בעבודת משרד של אנשי משרד הפנים; טיפול בתיקים על בחירות אצילים, זכויות המדינה, בניית אנדרטאות ועל פתיחת מכרזים לכך; ניהול ארכיוני המשרד ועוד.
מחלקת המשטרה ריכזה בעצמה את הגוף העיקרי לענייני המשטרה; כל גופי המשטרה במדינה היו כפופים לה. בפרט, מחלקה זו הייתה אחראית על תיקי פילוג ובאופן כללי על כתות שצצו מתוך הכנסייה האורתודוקסית; מקרים של פשעי מדינה; מקרים של פיגורי תשלום, שכן האחריות לגביית מיסים נכונה הוטלה על המשטרה; מקרים של אספקת רישיון שהייה ברוסיה לזרים וגירוש זרים; מקרים על אישור התקנון של פעילות אגודות ומועדונים שונים ואישור להרצאות פומביות, תערוכות וקונגרסים ועוד. במקביל, השירותים העיקריים של מחלקה זו היו מחלקות בילוש וביטחון.
מחלקת משק הייתה אחראית על ענייני המזון הלאומי, רווחת הציבור, המינהל הציבורי העירוני וכלכלת זמסטבו, על פי אישורן של חברות כנסיות, אחווה ונאמנות, דאגה לסלק חברים אכזריים מחברות בורגניות, מתן אישור לקונגרסים מדעיים, ועוד. בשנת 1894 הוקמה מחלקת ביטוח מיוחדת עם ועדת ביטוח במסגרת המחלקה.
המחלקה לעניינים רוחניים, וידויים זרים הייתה מחלקת הדת האחראית, כמוסד מרכזי, על ענייני האמונה הקתולית, הארמנית-גרגוריאנית והפרוטסטנטית, וכן על ענייניהם הרוחניים של מוסלמים, יהודים, קראים ולמאים.
