משפטי טרבלינקה

שני משפטים הנוגעים למחנה הריכוז טרבלינקה נערכו שני עשורים לאחר מלחמת העולם השנייה, שניהם בדיסלדורף שבגרמניה. משפטים אלו, המכונים "משפטי טרבלינקה", שייכים לסדרה של משפטים שהחלו בשנות השישים כגון משפט אייכמן (1961) ומשפטי אושוויץ בפרנקפורט (1965-1963). המשפטים הביאו לתודעה הציבורית את הבנת היקף הפשעים שנערכו במבצע ריינהרד על ידי בירוקרטים ומרצחים נאצים, ובהם נהרגו יותר משני מיליון יהודים, ו-50,000 צוענים. בשנים שלאחר מכן, נערכו משפטים דומים לאנשי סגל מחנות בלז'ץ (1963-1965), סוביבור (1966) ומיידנק (1981-1975).

משפט הירטרייטר

משפט שקדם למשפטי טרבלינקה והוביל לידיעת העולם על הזוועות שהתחוללו במחנה היה משפט הירטרייטר (Hirtreiter), שנערך בבית המשפט בפרנקפורט על המיין בשנים 1950–1951. בשנת 1946 נעצר ונחקר יוזף הירטרייטר (אנ') בנוגע לרציחתם של גרמנים שסבלו מפגמים גופניים, כמומים מולדים או מחלות כרוניות וכן מקשיים נפשיים, במרכז ההמתה בהדמאר (אנ'), בו נרצחו אזרחים גרמנים כחלק מתוכנית T4 - אותנסיה. אף על פי שלא היה ניתן להוכיח את מעורבותו בפשיעה בהדמאר, הירטרייטר הודה שעבד במחנה ליד הכפר הפולני מלקיניה, שבו נרצחו יהודים בתאי גזים. חקירות נוספות העלו שהוא אכן הוצב בטרבלינקה והיה אחראי על הפשטת האסירים ולקיחת רכושם לפני רציחתם בגז. הוא הורשע בסיוע לרצח המוני של יהודים וכן ברציחתם של יותר מ-10 בני אדם, בהם תינוקות. ב-3 במרץ 1951 נידון הירטרייטר למאסר עולם, אך שוחרר ב-1971.^[1]

משפט טרבלינקה הראשון

משפט טרבלינקה הראשון נפתח ביום 12 באוקטובר 1964 ובו נידונו בפני השופט אלפרד שפיס (גר') מעשיהם של 11 מאנשי סגל המחנה, שהיוו כרבע ממספר אנשי האס אס ששירתו במחנה טרבלינקה וסייעו למנגנון ההשמדה. יותר מ-100 עדים נקראו למשפט, בהם פרנצ'שק זבצקי (אנ'), אזרח פולני שהועסק ב"דויטשה רייכסבאן", חברת הרכבות הגרמנית שהייתה אחראית בין השאר על הטרנספורטים ברחבי אירופה. גזר הדין של הנאשמים ניתן ב-3 בספטמבר 1965.^[2]

נאשם	תמונה	דרגה באס אס	תפקיד	גזר דין	עונש בפועל
קורט פרנץ		אונטרשטורמפיהרר	סגן מפקד המחנה	מאסר עולם	ריצה 28 שנות מאסר, שוחרר וחי 5 שנים נוספות
אוטו הורן		אונטרשארפיהרר	"טוטנלאגר" - "אחראי גופות"	זוכה
ארווין למברט		אונטרשארפיהרר	הקמת תאי גזים גדולים	4 שנות מאסר	ריצה את עונשו, נפטר ב-1976
היינריך מתס		שארפיהרר	מפקד ה"טוטנלאגר"	מאסר עולם
וילי מנץ		אונטרשארפיהרר	"לצרט" (בגרמנית מרפאה, בפועל תפקידו היה לירות באסירים)	מאסר עולם
אוגוסט מיטה		אונטרשארפיהרר	"לצרט" - "מלאך המוות"	מאסר עולם	ככל הנראה שוחרר באמצע שנות השמונים
גוסטב מינצברגר		אונטרשארפיהרר	"טוטנלאגר" - תאי הגזים	12 שנות מאסר	ריצה 6 שנים, שוחרר בגין התנהגות טובה וחי 6 שנים נוספות
אלברט רום		אונטרשארפיהרר	"טוטנלאגר" - תאי הגזים	3 שנות מאסר
אוטו שטאדי		שטאבסשארפיהרר	חבר מנהלת המחנה	6 שנות מאסר	שחרור מוקדם בשל בריאות לקויה, חי במשך כעשור נוסף
פרנץ זוכומל		אונטרשארפיהרר	אחראי זהב וחפצי ערך	7 שנות מאסר	ריצה 4 שנות מאסר, שוחרר וחי עשר שנים נוספות
קורט קיטנר		אוברשארפיהרר	המחנה התחתון של טרבלינקה II	מת לפני תום המשפט

משפט טרבלינקה השני

משפט טרבלינקה השני, המכונה גם "משפט שטנגל", נערך מ-13 במאי עד 22 בדצמבר 1970, חמש שנים לאחר משפט טרבלינקה הראשון. במשפט זה, מפקד מחנה טרבלינקה פרנץ שטנגל, שהוסגר שלוש שנים לפני כן מברזיל, הועמד לבסוף לדין. שטנגל סייע ברצח מוגבלים ונכים במסגרת תוכנית האותנסיה ועוד לפני הצבתו בטרבלינקה, היה מפקדו הראשון של מחנה סוביבור. תחת פיקודו התנהלו מרבית הרציחות בטרבלינקה. הוא נידון למאסר עולם ונפטר בכלא ב-28 ביוני 1971, בעודו ממתין למשפט ערעור.

ראו גם

• משפטי מיידנק
• משפטי חלמנו
• משפט בלז'ץ
• משפט סוביבור
• משפטי נירנברג
• משפטי דכאו

הערות שוליים

1. Bryant, Michael (2014). Eyewitness to Genocide: The Operation Reinhard Death Camp Trials, 1955-1966. Univ. of Tennessee Press. p. 36. ISBN 1621900495.
2. The Treblinka Death Camp Trials, באתר Holocaust Education & Archive Research Team