משפט הפיקוד העליון, ובשמו הרשמי: ארצות הברית נגד וילהלם פון לב ואח' (באנגלית: The United States of America vs. Wilhelm von Leeb, et al.) היה האחרון מבין שנים-עשר משפטי נירנברג הנוספים אשר נערכו בבית דין צבאי אמריקאי, בהיכל הצדק בנירנברג, גרמניה, עם תום מלחמת העולם השנייה.
הנאשמים במשפט זה היו כולם גנרלים רמי-דרג בוורמאכט (אחד מהם היה אדמירל לשעבר). חלק מן הנאשמים היו חברים בפיקוד העליון של הוורמאכט, בכוחות המזוינים של גרמניה הנאצית. הם הואשמו בכך שהשתתפו, או תכננו, או איפשרו ביצוע פשעי מלחמה רבים במדינות שנכבשו בידי הכוחות הגרמניים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
שופטי בית הדין הצבאי היו ג'ון סי. יאנג מקולורדו, וינפריד ב. הייל מטנסי, וג'אסטין וו. הרדינג מאלסקה. התובע הראשי היה בריגדיר גנרל טלפורד טיילור. כתב האישום הוגש לבית הדין ב-28 בנובמבר 1947, והמשפט נמשך מ-30 בדצמבר 1947 ועד 28 באוקטובר 1948. מתוך 14 הנאשמים, שניים זוכו מכל אשמה; יוהנס בלסקוביץ התאבד במהלך המשפט; ויתרת הנאשמים נידונו לתקופות מאסר שבין שלוש שנים למאסר עולם.
האישומים
כתב האישום הכיל ארבעה סעיפי אישום על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות:
- ביצוע פשע נגד השלום בפתיחת מלחמה נגד אומות אחרות והפרת אמנות בינלאומיות.
- פשעי מלחמה בגין אחריותם לרצח, לטיפול לא נאות, ולפשעים אחרים נגד שבויי מלחמה וחיילי אויב.
- פשעים נגד האנושות בהשתתפות ובפיקוד על רצח, הגליה, לקיחת בני ערובה ומעשים דומים לאזרחי המדינות הכבושות.
- השתתפות וארגון המסגרות והביצוע של תוכנית משותפת וקשירת קשר לבצע את הפשעים שלעיל.
כל הנאשמים הואשמו בכל סעיפי כתב האישום, וכולם הכחישו את האישומים.
סעיף 4 לכתב האישום, האישום בדבר קשירת קשר, נמחק על ידי בית הדין כיוון שנמצא שהוא חופף לאישומים האחרים. בית הדין זיכה את הנאשמים מסעיף 1 לכתב האישום וקבע כי הנאשמים לא היו קובעי מדיניות, וכי ההכנות למלחמה ונטילת חלק במלחמה על בסיס פקודות ממונים אינם בגדר פשע תחת הכללים של החוק הבינלאומי הרלוונטי באותה עת.
הנאשמים
| שם
|
תמונה
|
תפקיד
|
גזר דין
|
וילהלם פון לב
(Wilhelm von Leeb)
|
![]()
|
גנרל-פלדמרשל בדימוס (עד לשנת 1941)
|
3 שנות מאסר. שוחרר עם תום המשפט, מת ב-1956.
|
הוגו שפרלה
(Hugo Sperrle)
|
|
גנרל-פלדמרשל בדימוס (עד אוגוסט 1944)
|
זוכה. מת בשנת 1953.
|
גאורג פון קיכלר
(Georg von Küchler)
|
|
גנרל-פלדמרשל בדימוס (עד ינואר 1944)
|
20 שנות מאסר שהומתקו ל-12 שנים בשנת 1951. שוחרר ב-1953 ומת ב-1968.
|
יוהנס בלסקוביץ
(Johannes Blaskowitz)
|
|
גנרל אוברסט
|
התאבד ב-5 בפברואר 1948, במהלך המשפט.
|
הרמן הות
(Hermann Hoth)
|
|
גנרל אוברסט
|
15 שנות מאסר. שוחרר ב-1954, מת ב-1971.
|
גאורג הנס ריינהרדט
(Georg-Hans Reinhardt)
|
|
גנרל אוברסט
|
15 שנות מאסר. שוחרר ב-1952, מת ב-1963.
|
הנס פון זלמות
(Hans von Salmuth)
|
|
גנרל אוברסט
|
20 שנות מאסר שהומתקו ל-12 ב-1951. שוחרר ב-1953, מת ב-1962.
|
קרל-אדולף הולידט
(Karl-Adolf Hollidt)
|
|
גנרל אוברסט
|
5 שנות מאסר. שוחרר בדצמבר 1949, מת ב-1985.
|
אוטו שניווינד
(Otto Schniewind)
|
|
אדמירל בדימוס
|
זוכה. מת ב-1964.
|
קארל פון רוקווס
(Karl von Roques)
|
|
גנרל לוטננט
|
20 שנות מאסר. מת ב-24 בדצמבר 1949.
|
הרמן ריינקה
(Hermann Reinecke)
|
|
גנרל לוטננט, ראש המשרד הכללי של הכוחות המזוינים בוורמאכט
|
מאסר עולם. שוחרר ב-1954, מת ב-1973.
|
ולטר ורלימונט
(Walter Warlimont)
|
|
גנרל לוטננט
|
מאסר עולם שהומתק ל-18 שנים ב-1951. שוחרר ב-1954, מת ב-1976.
|
אוטו והלר
(Otto Wöhler)
|
|
גנרל חיל הרגלים
|
8 שנות מאסר. שוחרר ב-1951, מת ב-1987.
|
רודולף להמן
(Rudolf Lehmann)
|
|
גנרל לוטננט, שופט צבאי
|
7 שנות מאסר. מת ב-26 ביולי 1955
|
קישורים חיצוניים
