משען היא רשת דיור מוגן לקשישים. החברה מנהלת 9 בתי דיור מוגן בפריסה ארצית רחבה, מעסיקה כ-1,400 עובדים ומשרתת כ-3,000 דיירים. הרשת מנהלת גם שלושה כפרי ילדים המיועדים לילדים ונוער במצוקה. הכפרים הם בית אפל הנמצא בגן יבנה, כפר אונים ועלומים בכפר סבא.
היסטוריה
משען נוסדה בשנת 1931 בידי ההסתדרות הכללית בתל אביב במטרה לסייע לחברים הכושלים הזקוקים לעזרה. לצורך כך נתבקשו חברי ההסתדרות לחתום על הוראת קבע למשען[1]. הדוחף להקמת משען היה משה בריינהנדלר, אליו חבר זלמן ארן. פעילה מרכזית במשען בשנים הראשונות הייתה דבורה נצר[2]. בשנים הראשונות סייעה משען לנזקקים במימון טיפול רפואי, הבראה והכשרה מקצועית[3] ולקשישים שכבר אינם יכולים לעבוד[4]. בשנה הראשונה חתמו כ-400 חברים על הוראת קבע למשען ובשנת 1935 הגיע המספר ל-600[5]. בין התורמים למשען היו גם מאות אנשים שאינם חברי הסתדרות, במיוחד מבין עולי גרמניה[6]. בדצמבר 1935 הוקמה אגודת משען גם בחיפה[7].
החל בשנת 1937 קיימה משען מועדונים עבור ילדים למחוסרי עבודה וקייטנה בחופשת הקיץ[8]. באותה שנה גם החלה משען לחלק מזון לנזקקים[9]. לקראת סוף שנות ה-40 החלה משען לנהל כפרי ילדים לילדים ונוער במצוקה[10].
לאחר הקמת מדינת ישראל דנו במשען על הכיוון העיקרי שלו: האם יש לכוון בעיקר לסיוע לפרט או שיש לנהל מוסדות סיוע כמו כפרי ילדים ובתי אבות. זאב ויינר הוביל קו של התרכזות בהקמת מוסדות לעומת חברים אחרים שדרשו להמשיך את הפעילות בסיוע לפרט[11]. עוד מספר שנים התטלטל משען בין שתי העמדות[12], אולם בסופו של דבר הקו של ויינר שהיה למנהל משען גבר ומשען נודעה בעשורים שלאחר מכן כרשת של בתי אבות וכפרי ילדים.
בתי אבות
בית אבות משען ברחוב ברודצקי בתל אביבכפר הגמלאים משען נווה אפעל ברמת אפעל
כבר בשנת 1935 עלתה הדרישה להקמת בית אבות של משען, אולם הדבר לא יצא אל הפועל[13] ורק בשנת 1941 החליטה מועצת ההסתדרות להקים ועדה לצורך כך[14]. בראשית שנות ה-50 הוקם בחולון בית אבות ראשון של ההסתדרות שנבדל ממושבי הזקנים שנהגו עד אז בכך שלא היה מוסד צדקה, אלא מוסד מכובד שהזקנים שילמו עבור הכניסה אליו 300 לירות ותשלום חודשי של 30 לירות ומשען הוסיפה 20 לירות לחודש[15]. במהלך שנות ה-50 הוחל בהקמת בית אבות בחיפה בידי משען[16] ובמקביל נרכש בית לצורך בית אבות בשכונת אחוזה[17] והוא נפתח בינואר 1956[18]. במקביל לפתיחת בתי אבות, ניהלה משען מערך של דירות בקומת קרקע עבור קשישים[19]. בשנת 1957 נפתח בית אבות שלישי של משען בקטמון בירושלים[20].
במשך שנים רבות נוהל משען על ידי זאב ויינר. בשנת 1998 בוצע מהלך אסטרטגי של מעבר לניהול מרכזי דיור מוגן המציעים מערך שירותים נרחב יותר מבית אבות סטנדרטי. נכון לשנת 2011 משען מנהלת 9 מרכזי דיור מחיפה ועד באר שבע.
רשת משען נמצאת עד היום בבעלות ההסתדרות החדשה. ההתמקדות של הנהגת החברה היא במרכזי דיור מוגן והיא סגרה מספר בתי אבות סיעודיים או הסבה אחרים לפתרון דיור מוגן מקיף עבור בני גיל הזהב המבקשים לחיות חיים פעילים, חברתיים ומוגנים לצד תמיכה רפואית ומערך שירותים היקפי רלוונטי. הרשת ממשיכה לספק שירותים סיעודיים לקשישים וגם שירותים רפואיים צמודים לתשושי נפש, פעילות זו מנוהלת במסגרת מחלקות ייעודיות במרכזי הדיור המוגן ולא במודל של בתי אבות סיעודיים מלאים.
קריאה נוספת
ערבים זה בזה סיפורו של "משען", אליהו אגרס, הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך-מרכז "משען"-ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, 1989
בנתיבי מעשה, יצחק עילם, עמודים 171 – 177, הוצאת עם עובד תרבות וחינוך, 1974
בשולי דברים, ישעיהו אברך, עמודים 150 - 151, הוצאת דביר, 1991בית האבות על שם זאב ויינר
"משען" פעולות ומעשים, יוסף אוליצקי, הוצאת מרכז משען 1956
הדאגה לזקנים בעולם ובישראל, זאב ויינר, הוצאת מרכז משען 1965
משען לכל עת, זאב ויינר, הוצאת מרכז משען תל אביב 1968
משען לכל עת ולכל גיל, זאב ויינר, הוצאת מרכז משען 1980
"משען" בשנת תשמ"ג 1982-3 הוצאת מרכז משען 1982
האם החברה הישראלית ערוכה לטיפול בקשישים, פרופ' שמעון שטרית, הוצאת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, משען. תשמ"ח 1988
שרגא נצר סיפור חיים, אהוד בן עזר, עמודים 111, 131, 187, הוצאת עידנים/ ידיעות אחרונות, תל אביב 1990
