בשנת 1896 (ה'תרנ"ו) החל לשמש כשופט בבית המשפט בירושלים מטעם העירייה, ובשנת 1906 (ה'תרס"ו) נבחר לשמש כתובע הכללי בירושלים, וכיהן במשרות אלו עד לשנת 1916 (ה'תרע"ו).
נודע כנדבן, ובשל היותו חשוך ילדים, אימץ מספר ילדות יתומות. שימש במשך כ-30 שנה כחבר ועד העדה הספרדית בירושלים ויו"ר החברא קדישא ובית העלמין של העדה עד לשנת 1910 (ה'תר"ע).
