משגר רקטות

חייל אמריקאי מכוון בזוקה M1 במהלך מלחמת העולם השנייה

משגר רקטות הוא התקן המשמש לשיגור רקטות, ומיועד להנחייתן אל מטרות במגוון תרחישים צבאיים. משגרים אלו עשויים להיות נייחים או ניידים, והם כוללים מגוון רחב של מערכות שנועדו לשיגור רקטות יחידניות או רקטות מרובות במקביל. המערכת יכולה להיות פשוטה וידנית, או מורכבת ומתוחכמת המיועדת לשימוש במלחמות מודרניות.

היסטוריה

הדפס עץ מתקופת אדו המראה תותחנים סמוראים יורים בו-הייא עם היי-זוטסו (תותחי חץ אש).

שימוש במשגרי רקטות מתועד לראשונה בסין הקיסרית, שבה פותחו רקטות ששולבו עם חיצים. אלה היו מבוססים על אבק שרפה, והם הונעו כתוצאה מבעירת האבקה בתוך מנועי הרקטה שהוצמדו לחץ מספר סנטימטרים מאחורי ראש החץ. משגרי הרקטות הראשונים היו עשויים עץ, קליעה ובמבוק^[1], והם כללו מסגרות שהפרידו בין הרקטות ואפשרו שיגור מרובה של חצים רקטיים. עדויות כתובות ואיורים של משגרי רקטות מוקדמים מופיעים בגרסה משנת 1510 של הספר הצבאי "ווג'ינג דזונגיאו", שנחשב לגרסה נאמנה לכתבי היד המקוריים מהמאה ה-13.

בתקופת שושלת מינג נעשה שימוש במשגרי רקטות המכונים "קן צרעות", ובמלחמות אירופה הוכנסו רקטות המערב באמצעות הרקטות של קונגריב שהושפעו מרקטות הודיות. במהלך המאה ה-19, משגרי רקטות ניידים נוצרו בצבאות שונים, אך לא נכנסו לשימוש רחב היקף.^[2]

מלחמת העולם השנייה

משגר קטיושה ממלחמת העולם השנייה, מותקן על משאית ZiS-6

במהלך מלחמת העולם השנייה פותחו מערכות משגרי רקטות רבות על ידי המעצמות השונות, כאשר לרוב המערכות יכולת לשגר מספר רב של רקטות במקביל. בבריטניה, רקטות שימשו תחילה למערך נ"מ, ולאחר מכן התפתחו למערכות כמו "מזרן היבשה" (Land Mattress) לתקיפה קרקעית. הסובייטים פיתחו את ה"קטיושה", מערכת ניידת המותקנת על גבי משאיות, ואילו צבא ארצות הברית פיתח את מערכת "T34 קליופה" שהותקנה על טנקים.^[3]

סוגים

• משגרים כתפיים: משגרי רקטות הנישאים על ידי אדם בודד ונורים מן הכתף. אלו כוללים כלי נשק כמו הבזוקה האמריקאית וה-RPG הסובייטי.
• קנים מרובי רקטות: אלו משגרים שמכילים מספר רב של רקטות בתצורת צינורות המורכבים יחד, בדרך כלל על מטוסים או מסוקים קרביים, כמו הפוד UB-32.
• משגרים בקנה מידה גדול: משגרים אלו כוללים מערכות רקטיות מונחות או לא מונחות, שנועדו לשגר מספר רב של רקטות בפגיעה רבת עוצמה.

הערות שוליים

1. Needham, Joseph (1974). Science and Civilisation in China: Military Technology The Gunpowder Epic. Cambridge University Press. p. 488. ISBN 978-0-521-30358-3.
2. Needham 1974, p. 514.
3. Bishop, Chris (2002), The Encyclopedia of Weapons of World War II, Metrobooks, מסת"ב 978-1586637620 (pp. 169-178)