|
|
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
|
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
|
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו
|
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
|
מרד החות'ים הייתה התקוממות שיעית נגד ממשלת תימן שפרצה ביוני 2004 בהובלת חוסיין בדר א-דין אל-חות'י. החות'ים, השייכים שבט שיעי מהאסכולה הזיידית, מהווים כ-30% מאוכלוסיית תימן. הם טענו שהם מגנים על קהילתם מפני אפליה, בעוד הממשלה האשימה אותם בניסיון הדחה והקמת מדינת הלכה אסלאמית. באוגוסט 2009 הכוחות המזוינים של תימן פתחו במתקפה רחבת היקף נגד החות'ים, וכתוצאה מכך מאות אלפים נעקרו מבתיהם. בשנת 2011
ב-20 בינואר 2015, החות'ים תקפו את בית הנשיא עבד רבו מנסור האדי והשתלטו על ארמון הנשיאות בצנעא. בתגובה מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה לדיון חירום ובסיומו התקבלה החלטה פה אחד המגנה את האלימות ומביעה תמיכה בשלטונו של האדי, שנותר במעצר בית. אולם ב-22 בינואר 2015, הנשיא והראש הממשלה התפטרו. ב-6 בפברואר 2015 החות'ים הכריזו על פיזור הפרלמנט והקמת מועצה נשיאותית שתנהל את המדינה.
רקע
ב-1962 אירעה מהפכה בצפון תימן שהביאה לסיום השלטון בן 1,000 השנים של האימאמים הזיידים, פלג באסלאם השיעי, שטוענים כי הם צאצאיו של הנביא מוחמד. מחוז סעדה, בצפון, היה המעוז העיקרי שלהם, אולם מאז הופל משטרם האזור הוזנח מבחינה כלכלית ונותר לא מפותח.
בזמן מלחמת האזרחים של 1994, הווהאבים, תנועה אסלאמית-סונית שמרנית המפרשת את האסלאם ככתבו וכלשונו ושנוסדה בערב הסעודית השכנה, עזרו לממשלה במלחמתה נגד הבדלנים בדרום. הזיידים טענו כי הממשלה אפשרה לווהאבים להשיג השפעה גדולה מדי בתימן. ערב הסעודית, מצידה, חששה שהתרעומת בקרב הפלג השיעי סמוך לגבולה תזלוג גם לשטחה. אף על פי שהסכסוך, שלמעשה נסוב בין ממשלת הרוב הסונית ללוחמים השיעים, לא סוקר בהרחבה ברחבי העולם, הייתה לו חשיבות בעיני מדינות ערביות רבות באזור, שחששו מהשפעתה הגוברת של איראן בעלת הרוב השיעי.
ההתקוממות המזוינת החלה ב-2004, לאחר שהממשלה ניסתה לעצור את חוסיין בדר א-דין אל-חות'י (אנ'), מנהיג זיידי של החות'ים וחבר פרלמנט לשעבר, שעל ראשו הציבה ממשלת תימן פרס בסך 55,000 דולר.
מהלך האירועים
סבב ראשון: יוני-ספטמבר 2004
מחודש יוני עד חודש אוגוסט 2004, כוחות הביטחון של תימן לחמו בתומכיו של אל-חות'י בצפון[1]. מניין ההרוגים בעימותים נע בין 500 ל-1,000 איש. ב-10 בספטמבר, כוחות הביטחון הרגו את אל-חות'י, ומאז מי שהוביל את המרד היה אחד מאחיו, עבד אל-מלכ אל-חות'י. אביו, בדר א-דין אל-חות'י, קיבל על עצמו את תפקיד המנהיג הרוחני של הארגון.
סבב שני: מרץ-מאי 2005
בין מרץ לאפריל 2005, כ-1,500 בני אדם נהרגו עקב התחדשות הקרבות בין כוחות המשטר לבין תומכיו של אל-חות'י.
במאי 2005, המורדים סירבו להצעת החנינה של הנשיא עלי עבדאללה סאלח, משום שהתנאים שהם הציבו עבור כניעתם לא התקבלו על ידי הממשלה ועימותים ספורדיים בין הצדדים נמשכו. ב-21 במאי, הממשלה פרסמה את הערכתה את השפעת ההתקוממות על המדינה והכריזה כי במהלכה נהרגו 552 איש, נפצעו 2,708 בני אדם נוספים וכי היא גרמה לנזק כלכלי בסך 270 מיליון דולר.
ב-23 ביוני נכנע המפקד הצבאי של המורדים עבדאללה א-רוזמי בפני השלטונות לאחר שמתווכים מטעם השבטים הגיעו להסכם עם הממשלה.
סבב שלישי: נובמבר 2005-תחילת 2006
סבב לחימה שלישי פרץ בחודש נובמבר 2005 ונמשך עד לתחילת 2006. במהלך הסבב הזה, שבט המדאן הפרו-ממשלתי, שהונהג על ידי שייח' עבדאללה אל-אווג'ארי, לחם בשבטים פרו-חות'יים, שניסו להתנקש בגורם במשרד המשפטים במחוז דמאר. הלחימה הסתיימה לפני הבחירות לנשיאות שנערכו באותה שנה. במרץ 2006 ממשלת תימן שחררה יותר מ-600 לוחמים שיעים ששבתה במהלך הקרבות. אין מספרים רשמיים בנוגע למספר ההרוגים בסבב זה, אך הם היו נמוכים באופן משמעותי מסדרת הקרבות הקודמת.
סבב רביעי: ינואר-יוני 2007
גל חדש של אלימות פרץ ב-28 בינואר 2007, כשחמושים תקפו בו-זמנית מבני ממשלה במחוז סעדה בצפון המדינה, הרגו שישה חיילים ופצעו 20 נוספים.
תקיפות נוספות אירעו ב-31 בינואר, שבמהלכן נהרגו שישה חיילים ונפצעו עשרה נוספים. ב-1 בפברואר נהרגו עשרה חיילים ו-20 נוספים נפצעו בהתקפה על מחסום בסמוך לגבול עם ערב הסעודית. אף על פי שלא היו דיווחים רשמיים על מספר ההרוגים בשורות המורדים השיעים, מקורות ממשלתיים טענו כי שלושה לוחמים נהרגו בפעולה של כוחות הביטחון אחרי ההתקפה ב-31 בינואר.
בחודש פברואר החלה הממשלה במבצע רחב היקף נגד המורדים שכלל כ-30,000 חיילים. עד 19 בפברואר, כ-200 מאנשי כוחות הביטחון ויותר מ-100 מורדים נהרגו במהלך הקרבות. במהלך השבועיים הבאים נהרגו עוד 160 מורדים, וגם סטודנט צרפתי.
הסכם הפסקת אש הושג ב-16 ביוני 2007. מנהיגי המורדים הסכימו להניח את נשקם ולצאת לגלות בקטר, שתיווכה בין הצדדים הניצים, וממשלת תימן שחררה מורדים ששבתה, סייעה במימון שיקומו של האזור, ועזרה לעקורים לשוב לבתיהם.
עד סוף 2007, מספר ההרוגים בהתקוממות עמד על כ-1,500, בהם 800 חיילים, 600 מורדים ו-100 אזרחים.
סבב חמישי: אפריל-יולי 2008
העימותים התחדשו באפריל 2008, כששבעה חיילים מצבא תימן נהרגו במארב שהציבו המורדים ב-29 באפריל. ב-2 במאי, 15 מתפללים נהרגו ו-55 נוספים נפצעו בפיצוץ שאירע במסגד בן סלמאן במחוז סעדה, כשקהל רב של אנשים סיימו את תפילות יום השישי. הממשלה האשימה את החות'ים בפיגוע, אולם החות'ים הכחישו כי הם האחראים. זמן קצר לאחר ההתקפה, שלושה חיילים וארבעה מורדים נהרגו במהלך חילופי אש שהתרחשו בשעות הלילה.
ב-12 במאי נהרגו 13 חיילים מצבא תימן ועוד 26 מורדים בעימותים שפרצו בסמוך לגבול עם ערב הסעודית.
במהלך הלחימה בחודש מאי 2008, נהרגו בסך הכול 1,000 איש מקרב כוחות הביטחון ו-3,000 נוספים נפצעו. כ-70,000 בני אדם נעקרו מבתיהם בעקבות הקרבות. הנשיא עלי עבדאללה סאלח הכריז על סיום הקרבות במחוז סעדה שבצפון המדינה ב-17 ביולי 2008.
סבב שישי: אוגוסט 2009-פברואר 2010
ב-11 באוגוסט 2009 פתחו חיילים מצבא תימן, כשהם מגובים בטנקים ובמטוסי קרב, במתקפה נרחבת ששם הקוד שלה היה "מבצע אדמה חרוכה", נגד מעוז המורדים בצפון המדינה. זאת, אחרי שהממשלה הבטיחה להשתמש ב"אגרוף ברזל" נגד המורדים. ב-17 בספטמבר, יותר מ-80 בני אדם נהרגו מתקיפה אווירית על מחנה של עקורים בצפון תימן. העימות זכה להד תקשורתי בינלאומי בהמשך החודש לאחר שפרצו קרבות בין החות'ים לכוחות הביטחון של ערב הסעודית בסמוך לגבול. כמו כן, הרשויות בתימן השתלטו על ספינה בים האדום ועליה טילי נ"ט. על פי כמה דיווחים, היו עליה גם חמישה "מדריכים" איראנים, שנשלחו לסייע למורדים.
עימותים עם השבטים הפרו-ממשלתיים 2010
המהפכה בתימן 2011
ערך מורחב – המהפכה בתימן (2011)
אחרי המהפכה (2014-2012)
כיבוש צנעא והפיכה (2015-2014)
- ערך מורחב – מלחמת האזרחים התימנית (2015)
ב-18 באוגוסט 2014, החות'ים החלו בסדרת הפגנות המוניות בבירה צנעא נגד העלייה במחירי הדלק. ב-21 בספטמבר הם השתלטו על העיר, וראש הממשלה מוחמד בסינדוואה התפטר בעקבות זאת. המורדים חתמו על הסכם להקמת ממשלת אחדות עם גורמים פוליטיים אחרים. ההפגנות אופיינו בעימותים בין החות'ים לממשלה וכן בעימות בין החות'ים לאל-קאעידה בחצי האי ערב. לפחות 340 בני אדם נהרגו בפאתי הבירה במהלך שבוע של לחימה בין המורדים השיעים ללוחמים הסונים בטרם נפלה צנעא. הממשלה החדשה הושבעה ב-9 בנובמבר 2014, אולם החות'ים ומפלגת קונגרס העם הכללי הודיעו כי לא יהיו חלק ממנה.
המשבר החריף כאשר החות'ים תקפו את ארמון הנשיאות ואת משכנו הפרטי של הנשיא האדי בינואר 2015 והשתלטו עליהם במהירות. ב-22 בינואר הודיעו הנשיא ושריו על התפטרותם. המורדים השיעים הכריזו כי הם לוקחים לידיהם את השליטה המלאה על הממשלה ב-6 בפברואר, כשפיזרו את הפרלמנט והקימו מועצה מהפכנית בראשות מוחמד עלי אל-חות'י שתהיה אחראית לענייני המדינה.
ב-20 במרץ 2015, דאעש הוציא לפועל שני פיגועי התאבדות כפולים בשני המסגדים השיעיים המרכזיים בצנעא, שגבו כ-142 הרוגים, והבטיח שזו רק ההתחלה.
מבצע סופה נחרצת
- ערך מורחב – מבצע סופה נחרצת
ב-26 במרץ 2015 פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהנהגת ערב הסעודית, במבצע סופה נחרצת שמטרתו להדוף את החות'ים ולהחזיר את השלטון לידי ממשל האדי.
הערות שוליים
