היא זכתה בתואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת קולג' בלונדון בשנת 1932, ודוקטורט בשנת 1934 תחת המנחה סוזן סטבינג (אנ') אשר סיפקה למקדונלד סיוע כספי במהלך המחקר שלה.[3]
מקדונלד הצטרפה לגירטון קולג', כעמיתת מחקר של פייפר במדעי המוסר בין השנים 1934–1937. במהלך השנים האלו היא למדה אצל ג. א. מור והייתה חלק מקבוצה פנימית של התלמידים שלימד לודוויג ויטגנשטיין.[3] יחד עם הסטודנט אליס אמברוז(אנ') היא רשמה בסתר הערות במהלך הרצאותיו של ויטגנשטיין שאסר את זאת, הערות אלו פורסמו אחר-כך.[4] מאוחר יותר הם שכנעו את ויטגנשטיין לאפשר להם להמשיך לתעד את הרצאותיו.
קריירה
בין השנים 1937–1941 לימדה מקדונלד פילוסופיה מכללת סנט הילדס קולג', אוקספורד (אנ'). שם הייתה גם ספרנית. במהלך המלחמה הייתה מנהלת זמנית במועצת המסחר. לאחר מכן הפכה למרצה מכללת בדפורד, לונדון(אנ').[3] בשלב זה, היא הייתה אחת ממספר קטן מאוד של נשים המלמדות פילוסופיה מחוץ לאוניברסיטת אוקספורד. משנת 1947 הייתה גם מרצה לאתיקה לצוות במשרד הפנים. היא הפכה לקוראת בפילוסופיה במכללת בדפורד ב-1955.
המאמרים הראשונים של מקדונלד היו ביקורות על עבודתם של פילוסופים עכשוויים, אולם מאוחר יותר היא התמקדה באסתטיקה, במיוחד כיצד השפה מתייחסת לאמנות.[5] היא התעניינה גם בפילוסופיה פוליטית ופרסמה מאמר משמעותי שנקרא 'זכויות טבעיות'.[6] במאמר זה היא טוענת נגד הרעיון שזכויות טבעיות מתבססות על חוק הטבע. ג'ונתן וולף(אנ') סיכם את דעותיה באופן הבא: "...הצהרות על זכויות טבעיות דומות להחלטות, הצהרת 'הנה אני עומדת', ו...שימוש באנלוגיה לתחום אחר של שיפוט ביקורתי – במקרה שלה הערכה ספרותית – כדי להצביע על האפשרות של טיעון רציונלי באמצעות הצגת נימוקים".[7]
עבודתה משכה תשומת לב רבה בתקופתה. שניים ממאמריה הודפסו מחדש בסדת ״היגיון ושפה״ (1951) שכללה מאמרים שהיו מייצגים את המגמות הפילוסופיות הנוכחיות בזמנם. לאחר שלמדה עם ויטגנשטיין לפני שהגיעה לאוקספורד ב-1937, היא פרסה ופיתחה נושאים בסגנון ויטגנשטיין בעבודותיה, רבים טוענים שעבודה זו הייתה מקור חשוב לרעיונות בפילוסופיה של חברה הקרוב גילברט רייל.[8]
מקדונלד עזרה לייסד את כתב העת לפילוסופיה "Analysis" יחד עם סוזן סטבינג, ססיל אליק מייד (אנ') וגילברט רייל ב-1933. היא גם הייתה עורכת כתב העת מ-1948 עד 1956.
MacDonald, Margaret (1946). "Natural Rights". Proceedings of the Aristotelian Society. 47: 225–250. doi: 10.1093/aristotelian/47.1.225. JSTOR 4544427.
MacDonald, Margaret (1954). "Some Distinctive Features of Arguments used in Criticism of the Arts". In Elton, William (ed.). Aesthetics and language. Oxford University Press.
Wolff, Jonathan (2013). "Analytic Political Philosophy". In Beaney, Michael (ed.). Oxford Handbook of The History of Analytic Philosophy. Oxford University Press. p. 804. מסת"ב 978-0-19-923884-2. [author preprint available for download here]
Kremer, Michael (2020). "Margaret MacDonald and Gilbert Ryle:a philosophical friendship" (PDF). British Journal for the History of Philosophy.30(2): 288–311.doi:10.1080/09608788.2021.1932409.
^Ambrose, Alice (1979). Wittgenstein's lectures : Cambridge, 1932-1935; from the notes of Alice Ambrose and Margaret Macdonald. Blackwell. ISBN0-631-10141-1.
^Wolff, Jonathan (2013). "Analytic Political Philosophy". In Beaney, Michael (ed.). Oxford Handbook of The History of Analytic Philosophy. Oxford University Press. p. 804. מסת"ב 978-0-19-923884-2.
