מקלע DShK (ברוסית: ДШК, Дегтярёва-Шпагина Крупнокалиберный) הידוע בכינויו "דושקה" הוא מקלע כבד בקוטר 12.7 מ"מ (חצי אינץ') תוצרת ברית המועצות.
היסטוריה
בשנת 1930 פיתח ואסילי דגטיאריוב מקלע כבד עבור הצבא האדום. המקלע נקרא DK ויוצר בכמויות קטנות בשנים 1933–1936. אחד החסרונות הבולטים של מקלע זה היה קצב אש נמוך, שנבע מאופן הזנת הכדורים לבית הבליעה של המקלע ומשימוש במחסנית בת 30 כדורים בלבד. בשנת 1938 המתכנן גאורגי שפגין שיפר את מנגנון ההזנה, מה שאיפשר שימוש בשרשיר מתכתי להזנת הכדורים. המקלע המשופר קיבל את השם DShK. שמו מורכב מראשי תיבות של שמות משפחה של מפתחיו (דגטיאריוב ושפגין). האות K בשם היא מהמילה "גדול" ברוסית והיא מתייחסת לקליבר של המקלע - במונחים הרוסיים כל קוטר של מקלע או רובה שהוא מעל ל-7.62 מ"מ, נחשב לגדול.
המקלע נועד לשימוש נגד מטרות משוריינות, לכן התחמושת שלו כללה רק כדורים חודרי שריון. מהירות לוע גבוהה בשילוב משקל הקליע הקנו לו כושר חדירה גדול והוא מסוגל לחדור לוח שריון בעובי של 15 מ"מ ממרחק של 500 מטר, מספיק כדי להוציא מכלל פעולה נגמ"ש, שריונית או טנק קל.
הייצור הסדרתי של מקלע DShK החל בפברואר 1940. עד לפלישה הנאצית לברית המועצות יוצרו כ-2000 יחידות. המקלע יוצר במהלך כל שנות המלחמה, אם כי בכמויות קטנות יחסית למקלעים אחרים (כ-8500 מקלעי DShK יוצרו בשנים 1941-1945).
המקלע יוצר בשתי גרסאות - גרסת נ"מ וגרסת חי"ר. בגרסת הנ"מ גוף המקלע הותקן על גבי חצובה בעלת שלוש רגליים. בגרסת חי"ר הותקן הגוף על כן (עגלה) עם שני גלגלים, כדי להקל על הצוות לנייד את המקלע בשדה הקרב.
בפברואר 1945 הוכנס לייצור הדגם המשופר של המקלע שנקרא DShKM. מקלעים מדגם זה שימשו את יחידות החי"ר של הצבא הסובייטי עד לאמצע שנות ה-60, אז הוחלפו במקלע NSV. DShkM הותקן גם על גבי צריחים של טנקים T-55 ,T-54 ו-T-62.
המקלע סופק על ידי ברית המועצות לכל מדינות ברית ורשה ולכ-30 מדינות באסיה ובאפריקה. הוא אף יוצר ברישיון סובייטי בסין, צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה, רומניה, פקיסטן ועיראק. במדינות רבות באפריקה ובאסיה מקלע זה נמצא בשימוש עד היום.
במלחמות רבות בחצי השני של המאה ה-20 נעשה שימוש במקלעי DShK. המורדים האפגנים השתמשו בהם ביעילות רבה כנגד מסוקי הצבא הסובייטי במהלך מלחמת אפגניסטן.
צוות נ"מ סובייטי יורה ממקלע DShK על מפציצים גרמנים. לנינגרד, 1942.
.jpg)
