מצודת שלוחה (באנגלית ובמחקר המדעי: spur castle) היא מבצר שנבנה על שלוחת הר לפי קווי הגובה התלולים שלו, על-מנת להעצים את מערכות ההגנה של המבצר תוך הצמדות לנתונים הטבעיים של המדרון.
המבצר הצלבני - קראק דה שבלייה שבסוריה מהווה את הדוגמה הטובה והשלמה ביותר למבצרים אלו במזרח התיכון. הצלבנים בחרו בפסגות גדולות מספיק על מנת להכיל את כל מכלול המבנים הדרושים לקיום חיל המצב ולהגנה על המבצר תוך שליטה על כל שטח ההר. טופוגרפיה מסוג זה איפשרה שימוש באלמנטים פשוטים יחסית, ובדרך כלל חומות חיצוניות איתנות, המוגנות על ידי מגדלים בולטים. אלה הפכו את המצודה לקלה להגנה וקשה לחדירה. בנייה זו הקשתה ואף מנעה את הצבת כלי הארטילריה של האויב מול החומות, ובאותה עת הקשתה על חיל הרגלים והפרשים של האויב להגיע אל שערי המבצר. שערים אלו, ודרכי הגישה אליהם, היו למעשה נקודות התורפה העיקריות, אם לא היחידות, של המבצר, וריכזו את מירב מאמצי הביצור של המתכננים והבונים. הדבר איפשר לחיל מצב קטן יחסית להגן על המבצר גם בפני צבא גדול. לסוג מצודות אלו שייכות גם מצודות אי, שביצוריהן עקבו אחר קו חוף שמנע התקפה ישירה על המבצר כמו במבצר עתלית או במבצר הים בצידון.
בארץ ישראל מהווה מבצר המונפור שנבנה על ידי המסדר הטבטוני דוגמה יפה למבצר שלוחה. המונפור נבנה בצורת מבנה ארוך וצר, הבנוי מאגפים מדורגים אשר הוקמו לאורך השלוחה הטבעית עליה הוא שוכן.
לקריאה נוספת
Hugh Kennedy. Crusader castles .Cambridge University Press, 2001
David Nicolle. Crusader Castles in the Holy Land 1097-1192 (Fortress 21). Osprey Publishing, 2004
David Nicolle. Crusader Castles in the Holy Land 1192-1302 (Fortress 32). Osprey Publishing, 2005
Kristian Molin. Unknown crusader castles. Continuum International Publishing Group, 2001
Adrian J. Boas. Archaeology of the Military Orders. Taylor & Francis, Inc., 2006
Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!