מצודות עופרת נמצאות בשימוש נרחב להגנה מפני מקורות רדיואקטיביים וחומרים רדיואקטיביים. מטרתה היא להגן על סביבתה מקרינת גמא. עופרת תגן ביעילות גם בפני חלקיקי אלפא ובטא, אך לא תגן בפני נייטרונים ביעילות. אם יש לצפות באירוע בו נפלטת קרינת גמא, ניתן להשתמש בחלון צפייה מזכוכית עופרת כדי למגן אך במקביל לאפשר ראות.
מיגון של גלאי קרינה
גלאי קרינה הפועלים ברקע עתיר קרינת גמא מוגנים לעיתים כדי למנוע מ"הצפת" הגלאי. הצפה על ידי קרני גמא עשויה להקשות על גילוי חלקיקי אלפא ובטא. כמו כן מיגון נדרש אם נדרש גילוי רמות נמוכות מאוד של קרינה.
מבנה המצודה
הטירה יכולה להיות עשויה מלבנים בודדות; בדרך כלל עם חתך בצורת V כדי למנוע קרינה ישירה דרך הרווחים שבין הלבנים, אך ניתן לייצר לבנים בצורות מותאמות אישית על ידי עיבוד שבבי או יציקה.
לבנת עופרת טיפוסית שוקלת כעשרה קילוגרמים. מצודות עופרת יכולות להיות עשויות ממאות לבנים ומשקלן אלפי קילוגרמים, ולכן הרצפה עליה הן מונחות חייבת לעמוד בעומס כבד, למשל מבנה המיועד במוחד למטרה זו,[1] או מרתף של בניין הבנוי על לוח בטון. אם המצודה לא מונחת ישירות על הרצפה, נדרש מבנה חזק מספיק כדי לתמוך בה בבטחה.
