השם גוריס ציחה הופיע לראשונה ברשומות במאה ה-13, אולם עדויות ארכאולוגיות מוכיחות כי שטח המצודה היה מבוצר עוד במאות האחרונות לפני הספירה. המצודה חלשה על נתיבים אסטרטגית בעלי חשיבות כלכלית ושכן בה חיל מצב גדול.
לאחר כיבוש עיר בידי האימפריה הרוסית בשנת 1801. הוצב במצודה גדוד רמנים (grenadier) רוסי כחיל מצב, אבל חשיבותה הלכה ופחתה. כך תואר המצודה באנציקלופדיה מהמאה ה-19:
למרגלות גבעה סלעית-חולית ניצבת העיר גורי או מצודת גורי, (ייתכן וזו "גורסנה" של סטרבון), המקום השני בחשיבותו אחרי טיפליס. המצודה, מלבנית, אורכה 200 צעדים, 16 פאתומים מעל לליאחווי, הזורם למרגלות הגבעה. כרגע המצודה מוזנחת ורק הקפלה בצידה הדרום-מזרחי היא החלר היחיד שפעיל
מצודת גורי ניזוקה קשות בזמן רעידת האדמה בגורי שהתרחשה בפברואר 1920. המבנה שנשתמר בצורה הטובה ביותר הוא המבנה שנקרא "צחרָה-קָרַה" ("בעל תשעת השערים", המצוי המערב המצודה וסמוך לחומות המשלימות ממזרח וממערב.
