בתקופת הרביעון הלך קרחון גארדה הגדול ונסוג[2]. מסלולו האיטי גרף ושיטח את האזור הידוע כיום כעמק סרקה התחתון (איט') ואגם גארדה. לאחר שהקרחון נסוג לגמרי, יכלו הנהרות לזרום לכיוון אגם גארדה ללא הפרעה, ולהמשיך בעוצמה רבה יותר את עבודת השחיקה שהחל הקרחון. המים זרמו אל המקום בו עומדת היום כניסתם למערה, בטרם נוצר הערוץ. במשך תקופה של כ-20,000 שנה ויותר שחקו המים בהתמדה, יחד עם עומס החול, חלוקי הנחל והחצץ, את סלע האם (אבן גיר קשה מתקופת היורה).
יתר על כן, בעוד שהשחיקה הייתה איטית בהתחלה, אזי לאחר שנחצב חריץ ראשון, אפקט החציבה הפך ליותר ויותר יעיל ומהיר, מכיוון שהוא נטה להתרכז בקו חולשה זה של הסדק בסלע. על סלע קשה כזה, השחיקה לבשה צורה של חתכים עמוקים וצרים.
עבודת השחיקה נמשכת גם היום והמים מכלים את הסלע בקצב של שני מילימטרים בשנה. מסלול הנפילה נע אפוא בהדרגה בחזרה במעלה הזרם לעבר ההר כחלק מהפעולה של סחיפה לאחור. כתוצאה מכך גם המערבולות נעות עמוק יותר לתוך הערוץ. מערת ורונה היא דוגמה לסחיפה לאחור של מפל. המשמעות היא שתופעת הסחיפה המתבצעת על פני הסלע שמאחורי המפל גורמת למפל לנסיגה מתמדת.
במהלך אלפי השנים התנתקו לעיתים לוחות סלע גדולים, לא יציבים, אבנים וערימות של דטריטוס ונשטפו קדימה, מה שגרם ועדיין גורם לעיצוב הנוכחי של הערוץ. כיום הנהר חודר לתוך המערה בהר והמפל צונח בסך הכל 98 מטרים במורד הערוץ[3].
גאוגרפיה
המפלים ניזונים ממימי נהר Magnone שמקורו באגם טֶאנוֹ (אנ') הסמוך, שמצְפון-צְפון מערב למפלים. האגם נמצא בגובה של 550 מטר מעל פני הים, בעוד שאגם גארדה שאליו נשפך הנהר ממוקם בגובה של 70 מטר בלבד. המפלים נמצאים בגובה ביניים של כ־200 מטר מעל פני הים, כלומר, מעל 350 מ' מתחת לאגם טאנו. מימי האגם דולפים אל תוך התשתית הסלעית שלו - תופעה אופיינית בסביבה קארסטית למאגרי מים טבעיים חסרי ניקוז על פני השטח. מים אלה נובעים אל פני השטח מספר קילומטרים מדרום לאגם, ויוצרים את נהר ה-Magnone שנופל לתוך מערת ורונה ויוצר את מפלי ורונה[4] בדרכם לאגם גארדה.
מפלי ורונה דהיום, לאחר הפיתוח המסיבי שבוצע בהם.
אתר התיירות
המפלים לא היו נגישים לקהל רגיל עד לחנוכת אתר תיירות מוסדר במקום. במקום היו רק צוקים תלולים והמפל היה נגיש רק למטפסים במעלה המפל עצמו, או למשתלשלים באמצעות חבלים, פעולה שרק מטפסי הרים מנוסים הרגישו מספיק בטוחים לעשות כן. באמצע המאה ה-19 התחיל פיתוח המקום במטרה להנגיש אותם לקהל הרחב. אתר התיירות במפלי ורונה נחנך בפאר רב ב-20 ביוני1874. אורח הכבוד בחנוכה היה הנסיך ניקולה ממונטנגרו, שבמקרה נפש ליד האגם באותה תקופה[5]. מאז, המפלים מהווים אטרקציה לכל מבקר באזור הצפוני של אגם גארדה, והיוו יעד לידוענים רבים. כיום המקום מפותח ביותר, עם גן בוטני בדרך אליו, ודרך תיירותית נוחה, המאפשרת גישה לתצפית עליונה על המפל העליון, ותצפית תחתונה על המפל התחתון[6].
.jpg)
