מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה

מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה
מדינה הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם רשמי Volkspartij voor Vrijheid en Democratie עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים מארק רוטה, אריק וצלס (יושב ראש), סופי הרמנס (ראש סיעה בפרלמנט), אדית סחיפרס (ראש סיעה בסנאט)
תקופת הפעילות 24 בינואר 1948 – הווה (76 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות שוק חופשי וממשלה קטנה, פרו-אירופאית, ליברליזם חברתי
מטה האג, האג עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית מרכז-ימין
ארגונים בינלאומיים התחדשות באירופה, מפלגת הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה, האינטרנציונל הליברלי עריכת הנתון בוויקינתונים
נציגויות בפרלמנטים
חברי פרלמנט 34 (בית הנבחרים של הולנד) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.vvd.nl
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה או VVD (ראשי תיבות בהולנדית של: Volkspartij voor Vrijheid en Democratie) היא מפלגה שמרנית-ליברלית הממוקמת במרכז-ימין בהולנד.[1][2][3][4]

VVD, שהיא ממשיכת דרכה של מפלגת החופש PvdV שהתפרקה בשנת 1948, דוגלת בשוק חופשי, קידום עסקים פרטיים וליברליזם כלכלי, מצדדת בזכויות להט"ב ונשים, ותומכת באיחוד האירופי ובברית נאט"ו.[5][6]

מארק רוטה הנהיג את המפלגה מאז 31 מאי 2006 וב-14 באוקטובר 2010 הפך לראש הממשלה הראשון מטעם המפלגה. הקבינט הראשון של רוטה הושג בעזרת רוב המורכב מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית והמפלגה למען החירות, אבל רוב זה הפך לא יציב, כאשר האחרונה סירבה לתמוך בצעדי הצנע שהוצעו לטיפול במשבר החוב האירופי.[7] כתוצאה מכך נערכו בחירות בספטמבר 2012,[8] בהן VVD נשארה המפלגה הגדולה ביותר, עם 41 מושבים. מנובמבר 2012 עד מרץ 2017 הייתה VVD שותף בכיר ב"קבינט רוטה השני", קואליציה "סגולה" (ביטוי פוליטי המשמש בעיקר בהולנד, בבלגיה ובארצות הברית לשילוב של כוחות פוליטיים אשר הצבעים המייצגים שלהם הם אדום וכחול) עם מפלגת העבודה. VVD נשארה המפלגה הגדולה גם בבחירות של 2017, אך ירדה ל-33 מנדטים.

בבחירות 2021 זכתה המפלגה ב-34 מנדטים.

בבחירות 2023 ירדה המפלגה ל-24 מנדטים.

הפוליטיקאי היהודי-הולנדי אורי רוזנטל חבר ב-VVD ושימש כשר החוץ של הולנד מ-14 באוקטובר 2010 עד 5 בנובמבר 2012.

חברי קבינט

שרים תפקיד / תחום כניסה לתפקיד
Mark Rutte מארק רוטה

(נולד 1967)

ראש ממשלת הולנד כללי 14 באוקטובר 2010
Stef Blok סטף בלוק

(נולד 1964)

שר ביטחון וצדק 27 בינואר 2017
Henk Kamp הנק קאמפ

(נולד 1952)

שר כלכלה 5 בנובמבר 2012
Jeanine Hennis-Plasschaert ז'נין הניס-פלאסחארט

(נולדה 1973)

שר הגנה 5 בנובמבר 2012
Edith Schippers אדית סכיפרס

(נולדה 1964)

שר בריאות רווחה וספורט 14 באוקטובר 2010
Melanie Schultz van Haegen מלאני שולץ ואן האגן

(נולדה 1970)

שר תשתיות וסביבה 14 באוקטובר 2010
סגני שרים תפקיד / משרד כניסה לתפקיד
Eric Wiebes אריק ויבס

(נולד 1963)

סגן-שר

(במשרד האוצר)

4 בפברואר 2014
Klaas Dijkhoff קלאאס דיג'קהוף

(נולד 1981)

בנובמבר חוקי משפחה, הגנת הפרט וזכויות יוצרים

אינטגרציה והגירה
(במשרד הביטחון והצדק)

20 במרץ 2015
Sander Dekker סנדר דקר

(נולד 1975)

סגן-שר השכלה גבוהה, הוראה

תרבות, מדע
(במשרד החינוך התרבות והמדע)

5 בנובמבר 2012

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Rudy W Andeweg; Lieven De Winter; Patrick Dumont (5 באפריל 2011). Government Formation. Taylor & Francis. p. 147. ISBN 978-1-134-23972-6. נבדק ב-17 באוגוסט 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Jochen Clasen; Daniel Clegg (27 באוקטובר 2011). Regulating the Risk of Unemployment: National Adaptations to Post-Industrial Labour Markets in Europe. Oxford University Press. p. 76. ISBN 978-0-19-959229-6. נבדק ב-17 באוגוסט 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ David Broughton (4 בינואר 1999). Changing Party Systems in Western Europe. Continuum International Publishing Group. p. 178. ISBN 978-1-85567-328-1. נבדק ב-20 באוגוסט 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Thomas Poguntke; Paul Webb (21 ביוני 2007). The Presidentialization of Politics: A Comparative Study of Modern Democracies. Oxford University Press. p. 158. ISBN 978-0-19-921849-3. נבדק ב-24 באוגוסט 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ T. Banchoff (28 ביוני 1999). Legitimacy and the European Union. Taylor & Francis. p. 123. ISBN 978-0-415-18188-4. נבדק ב-26 באוגוסט 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Andeweg R.B. and G.A. Irwin Government & Politics in the Netherlands 2002 Palgrave p. 48
  7. ^ אתר למנויים בלבד Bruno Waterfield, ‏Dutch prime minister Mark Rutte resigns over austerity measures, The Telegraph, 23 April 2012
  8. ^ http://www.houseofrepresentatives.nl/dossiers/2012-elections

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!