|
ממעלות רמר |
אל מעלות רמר
|
| צלזיוס
|
[°C] = ([°Rø] − 7.5) × 40⁄21
|
[°Rø] = [°C] × 21⁄40 + 7.5
|
| פרנהייט
|
[°F] = ([°Rø] − 7.5) × 24⁄7 + 32
|
[°Rø] = ([°F] − 32) × 7⁄24 + 7.5
|
| קלווין
|
[K] = ([°Rø] − 7.5) × 40⁄21 + 273.15
|
[°Rø] = ([K] − 273.15) × 21⁄40 + 7.5
|
| רנקין
|
[°R] = ([°Rø] − 7.5) × 24⁄7 + 491.67
|
[°Rø] = ([°R] − 491.67) × 7⁄24 + 7.5
|
מעלות רמר (Rømer) הן יחידות מדידה לטמפרטורה שנקבעו בשנת 1701 על ידי האסטרונום הדני אולה רמר ומסומנות באמצעות Rø°.
בסולם רמר, נקבע האפס כנקודת הקיפאון של מי מלח בריכוז רוויה, ו־60 מעלות נקבעו כנקודת הרתיחה של המים. לאחר שהבחין כי נקודת הקיפאון של מים מזוקקים היא בערך ב־1/8 הדרך בין שתי הנקודות הללו, קיבע רמר מחדש את נקודת קפיאת המים ל־7.5 מעלות. שינוי זה שינה אך במעט את הסולם, אך פישט את הגדרת הטמפרטורה תוך התייחסות למים מזוקקים. סימלן של מעלות רמר הוא R°, אך מאז שהומצאו מעלות רנקין, ניתן למעלות רמר הסימול Rø°.
מערכת זו שימשה כהשראה לדניאל פרנהייט כשהמציא את מערכת מעלות פרנהייט בשנת 1724[1].
ראו גם
הערות שוליים
