הוֹנְגְבַּאוֹ, או מעטפה אדומה (בסינית: 红包, פין-יין: hóngbāo), ולפעמים חבילה אדומה, או כיס אדום, הוא מונח תרבותי במזרח ודרום מזרח אסיה אשר משמעותו מתנה כספית הניתנת בדרך כלל בחגים או באירועים מיוחדים כמו חתונה, סיום לימודים או לידת תינוק, ובדרך כלל במעטפה אדומה[1]. אף על פי שהמעטפה האדומה זכתה לפופולריות על ידי מסורות סיניות, מצויים גם בתרבויות אחרות מנהגים מסורתיים דומים.
הונגבאו נקראת גם יאסואיצ'יאן (压岁钱, yāsuìqián, תרגום חפשי: "כסף של ראש השנה"), בעיקר בזמן ראש השנה הסינית.
בשנות ה-2010 החלו הונגבאו להיכנס בסין ומדינות נוספות בעלות אוכלוסייה ממוצא סיני, לאפליקציות מסרונים פופולריות, בארנקים דיגיטליים ועוד.
מיתולוגיה
באגדה סינית מסופר על מעין שד קטן שנקרא "סואי" (祟) בימי קדם. בערב ראש השנה הסינית היה סואי מופיע בשקט, ונוגע בראשו של ילד ישן. הילד שנגעו בו היה נבעת ובוכה, ואף היה לו כאב ראש. לכן, כדי להימנע מהשפעת הסואי, אנשים לא העזו לישון בערב ראש השנה, וכל האורות שהודלקו נקראו "שואו סואי" ( 守祟).
סיפור פולקלור פופולרי הוא על זוג קשישים עם בן יקר. בליל ראש השנה, מכיוון שחששו כי סואי יבוא, הם הוציאו שמונה חתיכות של מטבעות נחושת כדי לשחק עם בנם במטרה להשאיר אותו ער. בנם היה מנומנם מאוד, אולם הם הניחו לו ללכת לישון לאחר שהניח שקית נייר אדומה המכילה מטבעות נחושת מתחת לכרית של הילד. שני הילדים הגדולים שהו אצלו גם כל הלילה. לפתע, הדלתות והחלונות נפתחו ברוח מוזרה, ואפילו הנרות כובו. התברר שזה סואי. כשסואי עמד להושיט יד ולגעת בראש הפעוט, הכרית התבהרה לפתע באור מוזהב, והסואי נבהל משם, ולכן אפקט גירוש השדים של "כסף נחושת עטוף נייר אדום" התפשט בעבר בסין[2]. הכסף נקרא אז "יא סואי צ'יאן" (压 祟 钱, מילולית "הכסף לדיכוי סואי").
סיפור אחר אומר ששד ענק היה מטיל אימה על כפר ולא היה בכפר איש שהצליח להביס את אותו. לוחמים ומדינאים רבים ניסו ללא הצלחה. עד שיתום צעיר נכנס לזירה, חמוש בחרב קסומה שעברה בירושה מאבות קדומים, נלחם בשד, ובסופו של דבר הרג אותו. לבסוף הוחזר השלום לכפר, והזקנים כולם העניקו לצעיר האמיץ מעטפה אדומה מלאה בכסף כדי להחזיר ליתום הצעיר את אומץ ליבו ולשחרר את השד מהכפר[3].
