ינון נולד בניר עם לבלהה, מורה ציירת ואמנית וליעקובי, חקלאי.[6] בגיל 14 עבר עם משפחתו לנתיב העשרה.
קריירה
עבודתו של ינון בענף התיירות התמקדה במשיכת תרמילאים ומטיילים עצמאיים לישראל. הוא טען ששיפור התיירות האחראית יביא גם לשינוי פוליטי חיובי באמצעות חיזוקים לכלכלה המקומית.[7]
בשנת 2005 הקים ינון את בית ההארחה הראשון בנצרת, "פאוזי אזר", בעיר העתיקה, בשותפות עם משפחת אזר הערבית המקומית.[8][9] כמו כן, הוא הקים במקום פלטפורמה לדיאלוג בין-תרבותי בין ישראלים יהודים וערבים, ולחינוך לתיירים בינלאומיים על ישראל. בשנת 2011, בית ההארחה של ינון קיבל את פרס התיירות האחראית העולמית על מחויבותו לשיטות פיתוח קהילתי בר-קיימא.[10] באותה שנה ביקר בבית ההארחה גם טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר ובאותה תקופה שליח של הקוורטט לענייני המזרח התיכון.[11] בית פאוזי אזר הוביל לתחייה תיירותית בעיר העתיקה בנצרת, עם מספר בתי הארחה שנפתחו מאז הקמתו של פאוזי אזר ובעלי חנויות מקומיים מדווחים על גידול בעסקים.[12]
בשנת 2007 הקים ינון פרויקט נוסף בגליל, שביל ישו, הכולל 65 ק"מ. בשנת 2011 צעד טוני בלייר בקטע הראשון של השביל יחד עם ינון.[13]
בשנת 2008 היה ינון שותף להקמת "אכסניות ישראל", רשת אירוח עצמאית למטיילים.[14]
יחד עם היזם הישראלי גל מור ומספר משקיעים, הקים ינון את אכסניית אברהם הוסטל בירושלים בשנת 2010.[15] עם הזמן גדלה קבוצת אברהם הוסטל והפכה לרשת בתי הארחה הגדולה בישראל, עם סניפים בתל אביב, באילת ובפיליפינים.[16] כמו כן, החברה מפעילה סיורים. קבוצת אברהם הוסטל קרויה על שם דמותו המקראית של אברהם, שמשמשת כ"סמל מאחד בין האמונות הבולטות של האזור" ו"ייצוג של מה שאנו מקווים להביא לעולם".[16] ישנם שמתחו ביקורת על חלק מהמיזמים של הקבוצה, כמו הפעלת סיורים ליהודה ושומרון,[17] ואחרים שיבחו את החברה על קידום הדיאלוג בנושאים רגישים באזור.[16]
ב-2020, בעקבות פרוץ משבר הקורונה, החל ינון להוביל סיורים בעיר נצרת, מתוך מטרה לעודד תיירות לעיר ובכך לסייע לעסקים המקומיים. הוא חזר לערוך סיורים אלו גם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.[9]
הוריו של ינון נרצחו בטבח בנתיב העשרה. כשביתם נפגע מטיל מטווח קצר. לאחר המתקפה, הופיע ינון בכלי תקשורת ישראלים ובינלאומיים ברחבי העולם, קרא להפסיק את האלימות באזור והדגיש את הצורך בשלום בין ישראלים לפלסטינים.[1][2][3][4][18][19] ינון קרא לממשלת ישראל לנהל משא ומתן עם חמאס על הפסקת אש ולהגיע להסכם מדיני.[1][4][20][21] ב-7 בנובמבר, ינון ויעקב גודו, ישראלי נוסף שאיבד קרוב משפחה במתקפת חמאס, הקימו אוהל מחאה מחוץ לכנסת, ואמרו שלא יעזבו עד שראש הממשלה בנימין נתניהו יתפטר.[22][23]