מסמך הנישואים ממרשה היא מסמך נישואים אדומי עתיק על אוסטרקון. בו נכתב שהחתן קוסרם בן קוסיד לוקח את הכלה הבתולה ארסנה בת קוסיד עם נדונייה שהביאה בשווי 300 זוז.
המסמך כתוב בדיו על שבר חרס שגודלו 14 על 11 ס"מ. המסמך כתוב ארמית בכתב יהודי, והשמות בו אדומיים. הוא מתוארך בין סוף המאה ה-3 עד ראשית המאה ה-2 לפנה"ס. המסמך הוא חוזה הנישואין (כתובה) הקדום ביותר הידוע. ייתכן מאוד שזאת רק הטיוטה לכתובה, שכן במקום המיועד לחתימת העדים בתחתית המסמך (להלן שורה 12) אין מופיעות חתימות כלשהן. הכתובה הוצגה במוזיאון ישראל באגף הארכאולוגיה.
הכתובת
- בירח סיוון שנת 136 סילב[קוס מלכא
- קוסרם בר קוסיד הו בחדות לבבה [ ...אמר]
- לקוסיד בר קוסיהב איתי ארסנה [שמה
- בתולתא כען בעה אנה מנך זי ?[
- מראת בי תנתן לי כנומוס בנת [
- בנין דכרין זי יהוון לי מנה[
- ומראי ביתי וירתי מן ?[
- קוסיד שמע לקבל זי ק[וסרם אמר ויהב לי ית אר]סנה
- ברתה אנתה כזי יהב לה[.......יה]ב קוס<י>ד לארסנה
- ברתה זוד לבוש ומנאי[ ]שוין כסף זוזין 300
- נשאת ועלת לבית קוסרם זנה בעלה קבל
- חתם
תרגום לעברית:
- בחודש סיוון שנת 136 (בימי) סילב[קוס המלך
- קוסרם בן קוסיד, הוא מרצונו החופשי, [....אמר]
- לקוסיד בן קוסיהב: ישנה (אישה) ארסנה {שמה
- בתולה. עתה מבקש אני ממך ש?{...
- אשתי, תתן לי כמנהג הבנות [
- בנים זכרים אשר יהיו לי ממנה [
- ובעלי ביתי ויורשי מן ?[
- קוסיד שמע לאשר ק[קוסרם אמר ונתן לו את אר]סנה
- בתו (ל)אישה. כאשר נתן ל[... נת]ן קוס<י>ד לארסנה
- בתו רכוש: לבוש וכלי[ ] (אשר) שווים שלוש מאות זוזים כסף.
- נשאה וכנסה לבית קוסרם זה, בעלה, לפני....
- חתם
תארוך
שנת 136 היא שנה 176 לפנה"ס לפי המניין הסלאוקי (הוא מניין השטרות המתחיל בשנת 312 לפנה"ס, שנת כיבוש בבל על ידי סלאוקוס הראשון). סלאוקוס המוזכר בתעודה הוא סלאוקוס הרביעי (187-175 לפנה"ס). התעודות הנזכרות בספר מקבים א', ובראשית מקבים ב' הם לפי המניין הסלאוקי. הנחת החוקרים היא שבקצה השורה נרשם גם שם המקום מרשה.
מבנה הכתובת
- שורה 1 - תאריך.
- שורות 5-2 - בקשת החתן מאבי הכלה.
- שורות 7-6 - הבטחת זכויות הבנים.
- שורות 9-8 - הסכמת אבי הכלה.
- שורות 11-9 - הנדוניה.
- שורה 11 - כניסת הכלה עם הנדוניה לבית החתן.
השמות הפרטיים
שמות הגברים הם בעלי המרכיב האדומי "קוס", שהוא שמו של האל האדומי הראשי. שם אבי החתן כשם אבי הכלה. חלק מן השמות ידועים בתעתיק יווני ממרשה וממקומות אחרים כמו:, Kosiabos, Kosnatanos ו-Konramos.
השם קוסרם מקביל לשם העברי יהורם/יורם המציין שהאל הוא מרומם מעל כולם. השם קוסיהב פירושו: קוסנתן, שמצידו מקביל לשם המקראי יהונתן, כלומר שהאל נתן את הילד שקיבל את השם. השם קוסיד הוא שם חדש באונומסטיקון האדומי. יד"ד מלשון אהוב, מקביל לידידיה, או לתיאופילוס ביוונית.
ארסינואה שהוא שמה של הכלה הוא שם יווני. ניתן לראות פה כבר השפעה יוונית על הדור הצעיר שקיבל כבר שמות שאינם אדומיים.
לקריאה נוספת
- אסתר אשל ועמוס קלונר, אוסטרקון ארמי ובו מסמך נישואין אדומי ממרשה משנת 176 לפנה"ס וזיקתו לכתובה היהודית, תרביץ, ס"ג, חוברת ד', תשנ"ד, עמ' 485–502., 1994
- ישראל רונן, הממצאים מחפירות מרשה וגיור האדומים, מתוך יהודים ונכרים בארץ־ישראל בימי הבית השני, המשנה והתלמוד, 2003, עמ' 123–131 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
