מסגדים בסגנון סודאני בצפון חוף השנהב הוא אתר מורשת עולמית המקיף שמונה מסגדים שונים בצפונה של חוף השנהב. בתחילת המאה ה-20 שכנו מאות מסגדים כאלה באזור ושמונת המסגדים שבהכרזה נבחרו מתוך כ-20 מסגדים דומים שנותרו במצב טוב.
המסגדים הקטנים העשויים מחומר (אדמה וחומר אורגני (Adobe)) מציגים פירוש לאדריכלות שהחלה מתפתחת סביב המאה ה-14 בעיר ג'נה באימפריית מאלי (מאלי של ימינו) ששגשגה מהסחר בזהב ומלח בסחר חוצה סהרה. החל במאה ה-16 סגנון בנייה זה התפשט דרומה מהמדבר אל הסוואנה הסודאנית, והתאים את עצמו לאקלים על ידי הנמכת קומות המבנים ובניית תומכות חיצוניות רחבות (Buttresses). סגנונם הסודאני הייחודי של המבנים, החל מתפתח במאות ה-17 וה-19, כאשר סוחרים ומשכילים התקדמו דרומה והאריכו את נתיב המסחר חוצה הסהרה אל אזור החורש. המסגדים מספקים עדות חשובה כיצד סחר חוצה סהרה הקל על התפשטות האסלאם והתרבות המוסלמית דרומה, והם ממחישים תהליך של התמזגות של אדריכלות אסלאמית ומקומית תוך יצירת סגנון חדש שהתמיד לאורך זמן[1].
מסגד סורובנגו (1892)מסגד קונג (1892)
היסטוריה
המסגד הגדול של ג'נה במאלי נחשב גם כיום כבעל ההשראה למסגדים הסודאניים שנבנו עם השנים במרכז מערב אפריקה. מסגד ג'נה נבנה בין המאה ה-12 וראשית המאה ה-14, כאשר, לפי היסטוריה שבע"פ, סולטן קונבורו מאימפריית מאלי התאסלם. סגנונו של המסגד שונה למדי מהסגנון המוקדם של מסגדי טימבוקטו שמיוחסים לקיסר מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי ולהשפעה אנדלוסית. אף שבסוף המאה ה-19 עמד מסגד ג'נה בחורבנו, הוא נבנה מחדש ב-1907 בידי הצרפתים, ונאמר שהמבנה החדש שימר חלק ממאפייניו של קודמו.
במאות ה-14 וה-15, בלחץ מלחמות פנימיות בתוך אימפריית מאלי, החלה הגירה דרומה אליה נילוו לעיתים קרובות חכמים מוסלמים. הם היגרו דרומה ודרום-מזרחה אל האזור המכונה סודאן (כיום בורקינה פאסו, גאנה, חוף השנהב וניז'ר). הם הקימו מרכזי סחר חדשים, הביאו עימם את האסלאם ויצרו מסגדים בסגנון סודאני. התמוטטות אימפריית סונגהאי שהחליפה בתורה את אימפריית מאלי, הביאה במאה ה-17 להתגברות ההגירה דרומה.
הידיעות על תולדות כל כך אחד מהמסגדים הנפרדים משתנות ממקרה למקרה, ומבוססות על מידע שבע"פ, מחקר ארכאולוגי, מידע אודות מועד התאסלמות המקום, היסטוריה פוליטית ותארוך רדיומטרי. מידע זה שופך אור הן על על מועד הנחת יסודות המסגד והן על המשך בנייתו מאוחר יותר (פעולות שנעשו לעיתים בנפרד), ואף לעיתים קרובות קיימת יותר מגרסה אחת לאירועים. חלק מהגרסאות קושר לדוגמה בין יסוד המסגד למינוי האימאם הראשון, אך בדרך כלל זו הייתה משפחה אמידה שהייתה אחראית להקמת המסגד (כמו במקרה מסגדי קוטו, סמטיגווילה וטנגרלה). תארוך רדיומטרי מראה, למשל, שמסגד סורובנגו ומסגד קונג הקטן הוקמו במאות ה-17 וה-18, בעוד שמסורת שבע"פ מציינת שמסגד קונג נבנה ב-1729 לפי תוכניות שהביא האימאם ישירות מג'נה. לפי מסורת שבע"פ - שלושה מסגדים נוספים נוסדו במאה ה-17 - קוטו, קאורה וטנגרלה - אך תארוך רדיומטרי מצביע על המאות ה-18 וה-19 כתקופת בנייתם. תארוך כזה אף מראה כי מסגד סמטיגווילה נבנה גם הוא במאה ה-18. לגבי מסגד קונג הגדול, ברי שאף שנבנה לראשונה במאה ה-18, הוא נבנה מחדש בראשית המאה ה-20. ניתן לסכם כי מכלול המסגדים התפתחו ונבנו בשלבים שונים, וחוו לאורך הזמן שינויים שונים כמו גם נזק כתוצאה ממלחמות.
רשימת המסגדים, מאפיינים ומיקומם
המסגדים בנויים מלבנים מאדמה המחוברים זה לזה בחמאת שיאה (Shea butter), קש, צואה ותמציות פרחים, שהונחו בשורות וטוייחו. חזיתות המסגדים מאופיינות בשורות של עמודי תמיכה חיצונית, שמעליהם גג שטוח ומעליו המינרטים. יש גישה אל הגג מתוך המבנה. מקלות עץ החוצים את הקירות ואת עמודי התמיכה, משמשים לתמיכה, אוורור וכפיגומים לתחזוקה. המסגדים נחלקים לשני סוגים:
האחד - מבנים נמוכים עם מבני תמיכה רחבים ומינרטים גבוהים בצורת פירמידה קטומה;
והאחר - מבנים גבוהים עם עמודיים תומכים צרים יותר ומינרטים נמוכים יותר.
הבחנה חשובה נוספת ומשמעותית יותר היא בין מסגדים אלה והמסגד הגדול בג'נה המתאפיין בעמודי תמיכה מלבניים וצרים, התומכים בקירות כמעט מאונכים. לעומתם, הקירות של המסגדים בצפון חוף השנהב נוטים ומעשים צרים כלפי מעלה.
