רבי מְנַשֶּׁה אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (כונה גם "האלפי מנשה"; ה'תרכ"ה – ט"ז בתמוז ה'תרצ"ד). היה רב, דיין ואדמו"ר בדור הרביעי בשושלת זידיטשוב.
ביוגרפיה
נולד בזידיטשוב לרבי ישכר בעריש מזידיטשוב (בעל ה"מלבוש לשבת ויום טוב"), ולשיינדל בתו של רבי מנשה רובין מרופשיץ,[1]. בהיותו בן שבע שנים בלבד שידכו סבו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב עם שרה רעכיל בתו של רבי יהושע הורוביץ (בעל ה"עטרת ישועה"). נישא בדז'יקוב בשנת תרל"ח.
אחר נישואיו נתמנה לרב ומו"צ בדז'יקוב, בה גם חיבר (בשנת תקנ"ה) את ספרו הראשון "אלפי מנשה" על שולחן ערוך חושן משפט.
בשנת תרנ"ז מינהו אביו למלא את מקומו ברבנות העיר וורצקי, וכעבור שנתיים נתמנה גם לראב"ד ברישא, וכדי לרצות את שתי הערים היה שוהה בחורף ברישא ובקיץ בוורצקי. ברישא הדפיס (בשנת תרס"ה) את ספרו "תורת האשם" על ענייני טומאה וטהרה.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט רבי מנשה לווינה בירת אוסטריה, משם עבר לגרוסוורדיין שם שהה אביו, ולאחר מכן חזר לרישא.
עם פטירת אביו בכ"א בניסן תרפ"ד במונקאטש, עבר למונקאטש למלא את מקומו כאדמו"ר מזידיטשוב ביחד עם אחיו רבי משה מסטרי. בכך הפסיק לשמש כראב"ד רישא, אך עדיין המשיך לכהן ברבנות וורצקי עד שנתו האחרונה, אז מינה את נכדו רבי אברהם אליהו אייכנשטיין כממלא מקומו ברבנות העיר. בכהונתו כאדמו"ר הדפיס (בשנת תרפ"ז) את ספרו "מטה מנשה" על המועדים.
נפטר במונקאטש בט"ז בתמוז תרצ"ד. בנו רבי חיים יוסף מהוקליווא מילא את מקומו באדמו"רות. לאחר פטירתו הדפיסו ילדיו את ספרו "אלפי מנשה" על התורה.
צאצאיו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
