חכם מנחם מנשה (1892, ה'תרנ"ג – 5 בספטמבר 1968, י"ב באלול ה'תשכ"ח, ירושלים) היה מייסד ארגון "חברת אהבת חיים" ומחבר הספר אהבת חיים, על התורה, הכולל פירושים, מעשיות, אגדות והלכות.
ביוגרפיה
נולד בעיירה קאייק הסמוכה לרוסה שבנסיכות בולגריה ליעקב מנשה ולסולטנה. אביו נפטר כשהיה בן עשר והוא נותר עם אמו וארבעת אחיו. למד בעירו ובהמשך באיסטנבול אצל חבריו ותלמידיו של רבי יצחק אקריש (מחבר הספר "קריית ארבע"), ואצל רבי שלמה אליעזר אלפנדרי. במקביל עבד בעבודות זמניות לפרנסתו. היה חבר בחברת מזהירי שבת שיצאו מדי ערב שבת להזהיר את בעלי החנויות על סגירתן לקראת כניסת השבת.
בגיל 18 נשא את אסתר חרז, בת למשפחת נדבנים מאדריאנופול, שהייתה יתומה ומבוגרת ממנו בשנתיים. בגיל 20 גויס לצבא האימפריה העות'מאנית והשתתף במלחמת העולם הראשונה. בגיל 25, עלה לארץ ישראל עם אשתו ובנו, באמצעות עגלה שהביאה אותם לגבול לבנון. המשפחה התיישבה בשכונת בית ישראל בירושלים.
בירושלים התחבר עם המקובל הרב יצחק אלפייה והפך לתלמידו. בשנת ה'תרצ"ד כאשר עלה הרב יהודה פתיה לירושלים, הפך ליד ימינו ולתלמידו.
עבד לפרנסתו כפחח. בשנת 1930 (ה'תר"צ) הקים את "חברת אהבת חיים", שעסקה בהפצת תורה, קיום תעניות דיבור, תפילות, תיקונים ואיסוף כספים לעזרה לנזקקים. בימי מלחמת העולם השנייה ערך מספר תפילות ציבוריות למען שלום האזרחים וסיום המלחמה.
רוב פעולותיו למען נזקקים היו בסתר. הרב שמואל אליהו סיפר שאביו, הרב מרדכי אליהו אמר עליו שהיה אחד מל"ו צדיקים, "אם לא הראשון שבהם"[1].
נפטר בי"ב אלול ה'תשכ"ח, 5 בספטמבר 1968, בגיל 76 ונקבר בהר המנוחות.[2]
נכדו הוא הרב יוסף שבתאי (שני), נכדתו היא הזמרת ריקי גל.
חיבוריו
לקריאה נוספת
- מרדכי אלמז, חכם מנחם מנשה, עובדות, הנהגות, ותולדות חייו, ירושלים ה'תשנ"ה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
