מכללה ירושלים היא מכללה אקדמית תורנית, שממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים.
היסטוריה ופעילות
מכללה ירושלים נוסדה בשנת תשכ"ה (ספטמבר 1964) כמכללה להכשרת מורים, על ידי הרב ד"ר יהודה קופרמן, מתוך מטרה ליצור מוסד אקדמי ראשון שהנחת היסוד שלו כוללת אמונה בתורה מן השמים ושמירת מצוות.
בשנת ה'תשל"ז קיבלה המכללה הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה כמוסד תורני אקדמי להכשרת מורות, הראשון מסוגו במדינת ישראל.[דרוש מקור] כבר מתחילת דרכה, המכללה ירושלים שמה לה למטרה להכשיר סטודנטיות שיוכלו להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים ולשמש כחוקרות ומרצות במוסדות אקדמיים.[1]
המכללה מעניקה תואר אקדמי .B.Ed בתחומים מגוונים: תנ"ך ותושבע"פ, מתמטיקה, ביולוגיה וכימיה, אנגלית, מתמטיקה, הגיל הרך, מחשבת ישראל, משאבי למידה, חינוך מיוחד ומוזיקה.
בשנת הלימודים תש"ע נפתח במכללה "בית הספר לתואר שני" (.M.Ed) לא מחקרי, במסלולים נפרדים לנשים ולגברים. בשנה זו נפתח מסלול להוראת המדעים (מדעי הטבע, מתמטיקה). בשנת תשע"א נפתחה תוכנית לימודים לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך. בשנת תשע"ב נפתחה תוכנית לימודים בהוראה בין-תחומית של תורה שבע"פ ומחשבת ישראל. בראש בית הספר עומדת ד"ר תמי יחיאלי. כל התוכניות לתואר שני במכללה הן ללא תיזה.[2]
במכללה פועל מסלול להכשרת מורים – "תוכנית רמ"ים" – המיועדת לבוגרי ישיבות גבוהות ונותנת הכרה אקדמית חלקית ללימודיהם התורניים הגבוהים. הלימודים נערכים בימים נפרדים.
במכללה פועלת מחלקה ל"לימודי המשך" לנשים, במגוון מסלולים: השלמה לתואר ראשון (B.Ed.) לבעלות תעודת "מורה בכירה", בתחומים: יהדות, הגיל הרך, חינוך מיוחד, מתמטיקה, אנגלית, מדעי המחשב, מדעים ומוזיקה; השלמה לתעודת הוראה לבעלות תואר ראשון; והרחבת הסמכה למורות בעלות תואר אקדמי ותעודת ההוראה.
לצד הלימודים האקדמיים מתקיימות במכללה תוכניות לפיתוח מקצועי וקורסים לקהל הרחב.
בשנת 2011 הוגשה תביעה כנגד המכללה בגין הטעיה בעניין הכרה בלימודי קלינאות תקשורת מטעם המל"ג, למרות שלא הייתה בידיה הכרה כזאת.[3]
סגל המכללה
ראש המכללה בשנים האחרונות היא ד"ר דבורה רוזנווסר, בתו של מייסד המכללה הרב ד"ר יהודה קופרמן. נשיא המכללה היה פרופ' יעקב כץ, מנכ"ל המכללה הוא הרב שלמה פולק.
במרץ 2021 נבחר פרופ' עלי מרצבך לשמש כנשיא המכללה.
דיקנית הסטודנטיות החל משנת תשע"ה היא הרבנית יפה מגנס (לשעבר מנהלת האולפנית).
במהלך השנים לימדו במכללה, בין היתר, הרבנים שלמה זלמן מן ההר, ישעיהו הדרי, יעקב פילבר, דוד פוקס, יהושע כץ, יוסף כרמל, זאב מאור, יהושע בכרך, ישעיה שטיינברגר, יוסף אליהו (רב וסופר).
בוגרות מפורסמות
התנגדות למכללה בחוגים חרדיים
הקמת המכללה לוותה בהתנגדות מצד רבנים ליטאים, ובראשם הרב אלעזר מנחם מן שך. הוא פרסם איגרת לבוגרות בית יעקב ובה הביע התנגדות ללימודים אקדמיים לבנות, הכוללים תכנים ושיטות לימוד המנוגדים למסורת בית יעקב: "תשמרו את נפשותיכן ותתחזקו בדרך ובהשקפה שקיבלתן בבתי ספר בית יעקב, תיטהרו ותתקדשו להיות אמהות של הדור הבא". במשך שנים הוא אסר על תלמידיו להינשא לבנות בוגרות המכללה, אך עם השנים פחתה התנגדותו.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
