מכונת הזמן
The Time Machine |
| כרזת הסרט |
|
מבוסס על |
הרומן מכונת הזמן מאת הרברט ג'ורג' ולס
הסרט מכונת הזמן מאת דייוויד דאנקן |
|---|
|
בימוי |
סיימון וולס  |
|---|
|
הופק בידי |
דייוויד ולדז
ג'ון לוגאן
ולטר פ. פרקס
לורי מק'דונלד
ארנולד לייבוביט |
|---|
|
תסריט |
ג'ון לוגן, דייוויד דונקן |
|---|
|
עריכה |
ויין ואהרמן |
|---|
|
שחקנים ראשיים |
גאי פירס
סמנתה מומבה
מארק אדי
סיינה גילורי
פילידה לאו
אלן יאנג
אורנלדו ג'ונס
ג'רמי איירונס |
|---|
|
מוזיקה |
קלאוס באדלט |
|---|
|
צילום |
דונלד מקאלפיין |
|---|
|
מדינה |
ארצות הברית |
|---|
|
חברת הפקה |
Parkes/MacDonald Productions |
|---|
|
חברה מפיצה |
דרימוורקס
האחים וורנר |
|---|
|
שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
|---|
|
הקרנת בכורה |
ארצות הברית 8 במרץ 2002 |
|---|
|
משך הקרנה |
92 דק' |
|---|
|
שפת הסרט |
אנגלית |
|---|
|
סוגה |
סרט פעולה, סרט דיסטופי, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט פוסט-אפוקליפטי, סרט מדע בדיוני, סרט מסע בזמן |
|---|
|
מקום התרחשות |
ניו יורק |
|---|
|
תקציב |
$80,000,000 |
|---|
|
הכנסות |
$123,729,176 |
|---|
|
הכנסות באתר מוג'ו |
 timemachine |
|---|
|
פרסים |
מועמד לפרס אוסקר |
|---|
|
דף הסרט ב־IMDb |
  |
מכונת הזמן (באנגלית: The Time Machine) הוא סרט מדע בדיוני אמריקאי משנת 2002, אשר הופק על ידי ארנולד לייבוביט ובוים על ידי סיימון ולס. עלילת הסרט מבוססת באופן רופף על רומן משנת 1895 באותו השם מאת הרברט ג'ורג' ולס (אבי סבו של במאי הסרט), וכן על תסריט סרטו משנת 1960 של דייוויד דאנקן. בסרט מככבים גאי פירס, סמנתה מומבה, מארק אדי, סיינה גילורי, פילידה לאו, אלן יאנג (אשר הופיע גם בסרט משנת 1960), אורנלדו ג'ונס וג'רמי איירונס.
בניגוד לסרט המוקדם יותר, עלילת סרט זה מתרחשת בניו יורק, ולא בלונדון. אלמנטים עלילתיים נוספים קיימים בסרט זה, אשר לא היו קיימים ברומן המקורי, לרבות סיפור רקע רומנטי, תרחיש חדש על הרס התרבות המודרנית, וכן מספר דמויות חדשות, כמו הולוגרמה אינטליגנטית בגילומו של אורלנדו ג'ונס, ומנהיג המורלוקים בגילומו של ג'רמי איירונס.
הבמאי גור ורבינסקי עזר במלאכת הבימוי, מאחר שסיימון ולס סבל מ"עייפות קיצונית". ולס חזר לתפקיד הבמאי בשלב הפוסט-פרודקשן[1]. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר עבור האיפור הטוב ביותר בטקס פרסי האקדמיה האמריקאית לקולנוע ה-75, אבל הפסיד לטובת הסרט "פרידה", בכיכובה של סלמה הייק.
תקציר העלילה
בשנת 1899, ד"ר אלכסנדר הארטדגן הוא ממציא צעיר המלמד באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. שלא כחברו השמרן דייוויד פילבי, אלכסנדר מעדיף לעסוק במחקר טהור, יותר מאשר עבודה בעולם העסקי. לאחר שאהובת־לבו אֵמָּה נרצחת על ידי שודד, הוא מקדיש את עצמו לבניית מכונת זמן על מנת להציל אותה. כעבור 4 שנים, לאחר השלמת המכונה, הוא נוסע בחזרה לשנת 1899 ומונע את רציחתה, אולם לתדהמתו היא נהרגת מיד לאחר מכן בתאונת דרכים.
אלכסנדר עורך מסע בזמן לשנת 2030 כדי לברר אם ניתן להציל את חייה של אמה. בספריה הציבורית של ניו יורק הוא משוחח עם הולוגרמה בשם "ווקס 114", אשר מתעקש כי המסע בזמן בלתי אפשרי. אלכסנדר ממשיך אל העתיד עד 2037, כאשר הרס מקרי של הירח עקב ניצול משאביו משמיד את הערים בכדור־הארץ. אלכסנדר שב במרוצה למכונת־הזמן בניסיון להימנע מפגיעות מטאוריטים וסלעים, אך מאבד את הכרתו ונוסע לשנת 802,701 בטרם הוא מתעורר ועוצר את המכונה.
בנקודת זמן זו, הוא מגלה כי המין האנושי שב לאורח חיים פרימיטיבי יותר. כמה ניצולים, הנקראים "אֵלוֹי", חיים לצדי מצוקים של מנהטן בעבר. אשה בשם מארה מטפלת בו עד שהוא מבריא. יום אחד מותקפים האלוי על ידי גזע דמוי־קוף הקרוי "מורלוקים". אלכסנדר נלחם בהם מלחמת חרמה, אך אלו חוטפים את מארה אל מתחת לפני האדמה. על־מנת להצילה, אחיה קיילן מוביל את אלכסנדר למערה בה מונח ווקס 114, אשר עדיין מתפקד.
לאחר שלמד מווקס על מקום משכנם של המורלוקים, חודר אלכסנדר לממלכתם התת-קרקעית, אך הוא נלכד ומושלך לאזור בו מארה יושבת, כלואה בכלוב. אלכסנדר פוגש באובר־מורלוק (על־מורלוק), דמוי־אדם מפלצתי חכם ומנהיג המורלוקים, המסביר לו כי המורלוקים הם הצאצאים האבולוציוניים של בני האדם, אשר שהו מתחת לאדמה לאחר שהירח החל מתפרק. זאת בעוד האלוי התפתחו מבני האדם שנשארו על פני הקרקע. העל־מורלוקים הם מעמד של טלפתים, השולטים במפלצות הטורפות וניזונות מאלוי. על־מורלוק מסביר לאלכסנדר כי הוא אינו יכול לשנות את גורלה של אמה, כי מותה הוא מה שדחף אותו לבנות את מכונת הזמן מלכתחילה, ואם יציל אותה - יגרום הדבר לפרדוקס של מסע בזמן. אלכסנדר נכנס אל מכונת־הזמן, אותה העבירו המורלוקים אל המחילה, ומתכונן לשוב הביתה. אולם באופן פתאומי, מושך אלכסנדר את על־מורלוק אל תוך המכונה, הנושאת את שניהם יחד אל העתיד, תוך מאבק זה בזה. בשארית כוחותיו, משליך אלכסנדר את על־מורלוק אל מחוץ לתחום השפעת המכונה, וזה האחרון מתפרק לרסיסים ומת כתוצאה מהזדקנות מואצת. אלכסנדר נעצר בשנת 635,427,810, החושפת בפניו כיצד המורלקים השתגעו והכחידו בהמונים את בני האדם בעולם.
אלכסנדר משלים עם גורלו שלא יוכל להציל את אמה, אך מחליט לנסוע לאחור כדי להציל את מארה. לאחר שהוא משחרר אותה, הוא מקלקל את המכונה כשהיא ריקה, ונמלט בעור שיניו - בעוד המורלוקים דוהרים בעקבותיו. מכונת הזמן מתפוצצת ומשמידה את המורלוקים, ואלכסנדר פותח בחיים חדשים עם מארה והאלוי, בשנת 802,701.
צוות השחקנים
הפקה
הסרט הוא הפקה משותפת של דרימוורקס והאחים וורנר בשיתוף עם "Arnold Leibovit Entertainment", אשר רכש את הזכויות על הסרט המקורי מג'ורג' פאל, וקיים משא ומתן שאיפשר גם לאחים וורנר וגם לדרימוורקס לעשות את הסרט[2].
דמויות המורלוקים (על פי הסיפור, דמויי-אדם המיישבים את כדור הארץ בעתיד) גולמו באמצעות שחקנים שלבשו תלבושות המסתירות את פניהם. בסצנות בהן הם רצים על ארבע, במהירות הגבוהה יותר מכפי שבן-אדם מסוגל, חברת האפקטים המיוחדים Industrial Light & Magic (ILM) יצרה גרסאות CGI של היצורים[3]. סצנות רבות של מסע בזמן נעשו במלואן באמצעות מחשב. כמו כן, צוות האפקטים עשה שימוש באלגוריתם דיגיטלי על מנת לדמות כיצד הנוף של כדור הארץ משתנה במשך מאות שנים[3]. עבור כמה אפקטים של תאורה המשמשים את בועת הזמן הדיגיטלית שסביב מכונת הזמן, פותח ב-ILM פורמט ארוך מן המקובל עבור טווח צבעים, אשר נקרא rgbe (אדום, ירוק, כחול, ערוץ המעריך)[3].
באותה אזעקת מלחמה, אשר נעשה בה שימוש במהלך סצנת הרס הירח, נעשה שוב שימוש בסרט מאוחר יותר - "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן" אודות הוריקן קתרינה.
פסקול
המוזיקה המלווה את הסרט נכתבה במלואה על ידי קלאוס באדלט, והיא כוללת נעימה אחת מוכרת במיוחד - "I don't belong here", אשר מאוחר יותר שימשה את ערוץ דיסקברי במיני-סדרה "When We Left Earth".
ביקורות ותגובות
הסרט זכה בעיקר לביקורות שליליות, ולציון 29% באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes, מתוך 148 ביקורות[4]. מבקרים רבים העדיפו את הסרט המוקדם יותר או את הרומן המקורי, דבר המרמז כי לסיפור החדש חסר את הלב שהיה ליצירות המוקדמות יותר. ויליאם ארנולד מהעיתון "סיאטל פוסט אינטליג'נסר", אשר כתב בנימה חיובית יותר על הסרט, ציין כי חסרים בו "הפשטות והקסם של סרטו של ג'ורג' פאל מ-1960, למשל - על ידי הוספת דמויות כגון ג'רמי איירונס כמנהיג המורלוקים". יחד עם זאת, הוא שיבח את הדמות שגילם גיא פירס - נוסע בזמן אקסצנטרי יותר, שהופך בהדרגה מאיטלקטואל מגושם לאדם של פעולה[5].
ויקטוריה אלכסנדר, מבקרת מטעם אתר האינטרנט Filmsinreview.com, כתבה כי הסרט "הוא סיפור אהבה מסוחרר עם אפקטים מיוחדים טובים, אבל עם עלילה בלתי נתפשת מבחינה הגיונית"[6], תוך ציון כמה חורים בעלילה. ג'יי קאר מהבוסטון גלוב כתב: "האמת היא שוויילס לא כל כך היה סופר אשר הצליח לחדור בכל הנוגע לחקירת הנפש או את הלב האנושי. ספקולציות וגימיקים הם מה שהניעו את ספריו. בסרט זה, במקום לנצל את ההזדמנות להעמיק, הוא נופל לאחור ומסתמך על הגאדג'טים שבו"[7].
כמה מבקרים שיבחו את האפקטים המיוחדים, וכי הסרט מרשים מבחינה ויזואלית וצבעונית, בעוד אחרים חשבו כי האפקטים היו דלים. רוג'ר איברט מהשיקגו סאן-טיימס תקף את הסרט, וטען כי האנימציה של המורלוקים הייתה לא מציאותית ודומה מדי לסרטים מצוירים[8]. עם זאת, איברט ציין את הניגודיות השונה בייצוג חברתי/גזעי של אלוי הבאה לידי ביטוי בשני הסרטים. מעבר לחזון בנוגע לעתיד, האופן בו מוצגת העיר ניו יורק בראשית במאה הקודמת[דרושה הבהרה] (שנת 1899) - זכה לשבחים רבים.
ברוס ווסטברוק מהיוסטון כרוניקל כתב "העתיד הרחוק עשוי להיות דבר מדהים לחשוב עליו, אולם בכל הנוגע לפרטים ולעניינים של הלב - הסרט הזה קומוניקטיבי ביותר כאשר הוא נשאר בעבר"[9].
מועמדויות וזכיות בפרסים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
