מישל סרדו נולד בפריז למשפחה של אמני במה שנודעה בצרפת בתחום הקברט עוד מאמצע המאה ה-19. אביו פרננד (1910 – 1976) היה שחקן וזמר ואימו ז'אקי (1919 – 1998) הייתה שחקנית.
הוא החל את הקריירה ב-1965 עת פרסם את שירו "Le Madra" אשר נכתב במשותף עם מישל פוגאן. עד לשלהי שנות ה-60 לא זכו יצירותיו להצלחה רבה. ב-1970 הוציא לאור את אלבומו הראשון "J'habite en France" (מצרפתית: אני חי בצרפת) אשר זכה להצלחה מסחרית והגיע למקום השני ברשימת האלבומים הנמכרים בצרפת.
במהלך שנות ה-70 פרסם סרדו שורה ארוכה של להיטים אשר זכו להצלחה בצרפת ודורגו במקומות גבוהים במצעדי הפזמונים. סרדו הפך לאחד מבולטי האמנים הצרפתיים. חלק משיריו הביעו מחאה נגד הממסד השלטוני הצרפתי. במהלך שנות ה-80 התמסד סרדו ויצירתו מוצבה בזרם המרכזי של המוזיקה בצרפת. הוא זכה להכרה ממסדית ב-1990 ו-1999 זכה לפרס "Victoires de la Musique" מטעם משרד התרבות של צרפת על הישגים יוצאי דופן בתעשיית המוזיקה בצרפת.
ב-2001 הודיע סרדו על פרישתו משירה והחל לעסוק במשחק.
ב-2004 שב מישל סרדו לתחום המוזיקה והוציא לאור את אלבומו "Du Plaisir". הוא המשיך בהופעות ברחבי אירופה. ב-2012 הוציא לאור אלבום אוסף משיריו.
ב-2005 שודרה בערוץ France 2 בצרפת התוכנית הצרפתים הדגולים ביותר ובה נשאלו אזרחי צרפת מיהם 100 הצרפתים הדגולים בהיסטוריה. מישל סרדו מוקם במקום ה-45 ברשימה.
חייו האישיים
בשנים 1965 – 1977 היה סרדו נשוי לרקדנית פרנסואז פטרה ולזוג נולדו שתי בנות סנדרין (1970) וסינתיה (1973).
בשנים 1977 - 1999 היה סרדו נשוי לאליזבת האס ולזוג נולדו שני בנים. הסופר רומאן סרדו (1974), והשחקן דייוי סרדו (1978).
ב-1999 נישא סרדו לאן-מארי פריה שהייתה העורכת של המגזיןElle.