מינוי פגרה (באנגלית: recess appointment) מתרחש כאשר נשיא ארצות הברית מבצע מינוי למשרה בממשל הפדרלי במהלך פגרה של הסנאט, האחראי על אישור המינויים הפדרליים בדרך כלל. על המינוי לקבל את אישור הסנאט עד סוף המושב (נמשך כשנה), שאם לא כן, האוחז בתפקיד מאבד אותו. מינויי פגרה מותרים על פי סעיף 3 בחלק השני של פרק 2 של חוקת ארצות הברית.[1]
היסטוריה
עד שנות ה-40 של המאה ה-20 מינוי במהלך פגרה שמתקיימת במהלך המושב היה בלתי מקובל, נדיר ועורר ביקורת חריפה בסנאט; רק מינויים בפגרה הארוכה שבין המושבים היו מקובלים.[2] מספר מומחים חוקתיים טוענים גם כיום כי הסעיף המקורי הוכנס לחוקה בהתייחסות למינויים אך ורק בפגרה הארוכה בין המושבים, משום שבאותה העת פגרה זו ארכה בין שישה לתשעה חודשים. לטענת מומחים אלו, מנסחי החוקה ציפו כי כאשר מושב הסנאט פעיל, הנשיא יתייעץ עם המחוקקים ויקבל את אישורם למינוי. הפירוש המקובל כיום מאפשר מינויים במהלך המושב, ובכך מאפשר לנשיא לעקוף את אישור הסנאט למינוייו.[3]
מאז מלחמת העולם השנייה החלו הנשיאים למנות במינויי פגרה מועמדים שעוררו ביקורת בסנאט, בתקווה כי בשנה של שירות בתפקיד יוכיח המועמד את עצמו ויזכה לאישור הנחוץ מהסנאט להמשך תפקודו. אולם בתקופה האחרונה, בה גדל הקיטוב בין המפלגה הדמוקרטית למפלגה הרפובליקנית, גדלה עמו ההתנגדות לממונה בפגרה, בשל תחושת עקיפת התהליך החוקתי לאישור המועמד.
נשיאים נזקקים למינויי פגרה במקרה של התנגדות פנימית בוועדה בסנאט המאשרת את המועמד לפני העברת האישור למועמד (כפי שהתרחש במקרה של השגריר לאומות המאוחדות ג'ון בולטון), במקרה שרוב הקונגרס הוא מהמפלגה היריבה לנשיא והמועמד בעל עמדות פוליטיות המזוהות מאוד עם הנשיא (למשל בתקופתו של קלינטון). גם במקרה שהקונגרס נשלט על ידי מפלגת הנשיא, חברי הסנאט יכולים לעצור את המינוי בפיליבסטר; במקרה שלא ניתן לשבור את הפיליבסטר (יש צורך ב-60 סנאטורים), נשיאים ממנים בפגרה את המועמד מעורר המחלוקת.
מינויי פגרה התבצעו מימיה הראשונים של ארצות הברית, בין היתר על ידי הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון. דווייט אייזנהאואר מינה ב-1956 את ויליאם ברנן לשופט בבית המשפט העליון במינוי פגרה. המינוי התבצע בין היתר בשל מאמציו של אייזנהאואר להיבחר מחדש לנשיאות ויועציו סברו כי מינוי קתולי מצפון-מזרח ארצות הברית (ברנאן היה מניו ג'רזי) תסייע לקמפיין הבחירות באזור זה.
הנשיא רונלד רייגן ביצע 243 מינויי פגרה במהלך כהונתו, הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש ביצע 77 מינויים כאלו בארבע שנות כהונתו. הנשיא ביל קלינטון העניק 140 מינויי פגרה במהלך כהונתו. בשש שנות כהונתו הראשונות, ביצע הנשיא ג'ורג' ווקר בוש 167 מינויי פגרה.
הערות שוליים
