השם מימס הוצע על ידי האסטרונוםג'ון הרשל בנו של ויליאם הרשל בשנת 1847 במאמר "תוצאות תצפיות אסטרונומיות שנעשו בכף התקווה הטובה"[1]. מימס הוא שמו של אחד מהאלים הטיטאנים ומאחר ששבתאי (סטורן, או קרונוס) היה מנהיג הטיטאנים, הוצע לקרוא לירחי שבתאי בשמות של אלים טיטאנים.
תכונות
מהירות תנועתו של מימס מושפעת משני הירחים הקרובים אליו אנקלדוס ודיוני. בכל פעם שהירחים הללו מתקרבים זה לזה הם מאיצים את מהירות סיבובם מסביב לשבתאי ובכל פעם שהם מתרחקים זה מזה הם מאטים את מהירות סיבובם. שינויי תאוצה אלו מאפשרים להם לשמור על מסלולם הירחי. מצב זה שבו שני גרמי שמים או יותר מקיפים גוף אחר, מסיבי יותר, וקיים קשר פשוט בין זמני ההקפה שלהם כתוצאה מפעולה הדדית של כוח הכבידה נקרא תהודה מסלולית.
מאפיינים פיזיים
השטח של מימס קטן במקצת משטחה של ספרד. צפיפות החומר הנמוכה של מימס: 1.15 גר/סמ"ק מעידה על כך שמימס מורכב בעיקר מקרח וכמות מועטה של סלעים.
המאפיין הכי בולט של מימס הוא מכתש פגיעה ענק שקוטרו 130 ק"מ (שליש מקוטרו של מימס) המכתש נקרא הרשל על שם המגלה של מימס. גובהם של קירות המכתש הוא 5 ק"מ בערך, עומקו של המכתש מגיע לעיתים לעומק עשרה ק"מ. פסגתו המרכזית של המכתש גובהה 6 ק"מ מקרקעית המכתש. לו היה מכתש בגודל יחסי זהה על פני כדור הארץ (היינו שליש מקוטרו של כדור הארץ) היה קוטרו של המכתש 4,000 ק"מ (יותר גדול מאוסטרליה). הפגיעה של האסטרואיד במימס כמעט שברה אותו; ניתן לראות את השברים בצדו השני של מימס אשר ייתכן שנוצרו על ידי גלי ההדף מהפגיעה שעברו דרך מימס.
פני השטח של מימס מכוסים במכתשי פגיעה קטנים רבים; אך גודלם לא מתקרב לגודלו של מכתש הרשל; קוטר מרבית המכתשים עולה במקצת על 40 ק"מ, ואולם באזור הקוטב הדרומי קוטר המכתשים אינו עולה על 20 ק"מ[2].
.svg){kind=small}
_PIA06176.jpg)
.jpg)
.jpg)
