מיכל קרומר-נבו

מיכל קרומר-נבו

ענף מדעי	עבודה סוציאלית
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
תרומות עיקריות
פיתוח הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני

מיכל קרומר-נבו (נולדה ב-1961) היא פרופסור מן המניין במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומחזיקת הקתדרה ע"ש דויד ודורותי שוורצמן לפיתוח קהילתי. משמשת גם כנשיאת כבוד של המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה

גדלה בגבעתיים ורכשה תואר ראשון בספרות עברית לפני שהחלה את מסלול הלימודים בעבודה סוציאלית. כתבה את עבודת התיזה לתואר מוסמך אוניברסיטה ואת עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' יונה רוזנפלד בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד באוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיה עבדה כעובדת סוציאלית עם בני נוער ובמסגרות של בריאות הנפש והתמחתה בפסיכותרפיה. בשנת 2000 הגיעה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כמלגאית קרייטמן לפוסט-דוקטורט, ומאז היא חברת סגל באוניברסיטה זו (כיום במעמד של פרופ' מן המניין). שמשה כעמיתת מחקר ב-Chapin Hall Center for Children, University of Chicago וב-אוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2013 הייתה חברה בוועדה למלחמה בעוני בישראל, ומסוף שנת 2016 משמשת כיועצת אקדמית בכירה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

פעילות אקדמית וציבורית

עבודה סוציאלית עם אנשים החיים בעוני

מיכל קרומר-נבו מעידה על עצמה כי יש לה "פרויקט חיים (גרנדיוזי), לשנות את האופן בו פועלת העבודה הסוציאלית עם אנשים החיים בעוני".^[1] לשם כך היא פועלת ליצירת ידע תאורטי ואמפירי שייצג את האנשים החיים בעוני, מתוך תפיסה כי הקרבה לחוויות החיים של פרטים והבנת המבנים החברתיים שמעצבים אותן הם המפתח לפעולה המקצועית בעבודה סוציאלית. בנוסף, פועלת קרומר-נבו לפיתוח דרכים לפרקטיקות מקצועיות חדשניות, המתמקדות בעבודה פרטנית שמטרתה שינוי חברתי.

בשנת 2013 שימשה פרופ' קרומר-נבו כחברה בוועדה למלחמה בעוני בישראל, וועדה בראשות אלי אלאלוף^[2] שהוקמה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים על מנת לגבש המלצות לצמצום מספר האנשים החיים בעוני בישראל ולצמצום עומק העוני.^[3]

המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה

קרומר-נבו היא כיום נשיאת כבוד של המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה שבאוניברסיטת בן-גוריון, מרכז אשר עוסק בתחום של מחקר איכותני, והייתה בין מקימיו (לצידה של פרופ' לאה קסן). בשנים 2006–2016 עמדה פרופ' קרומר-נבו בראש המרכז, ובשנים 2000–2006 שימשה כרכזת האקדמית שלו. במסגרת זו עסקה קרומר-נבו בהוראת קורסים מתודולוגיים ובפיתוח שיטות מחקר ביקורתיות, הרואות במחקר עצמו זירה לשינוי חברתי ומדגישות את הסובייקטיביות של החוקרת ושל משתתפי המחקר ("הנחקרים"), כמו אוטואתנוגרפיה, מחקרי פעולה משתפים, מחקרים מבוססי קהילה ומתודולוגיות מחקר פמיניסטיות.

תחומי מחקר עיקריים

מחקר ומתודולוגיה

בעבודות המחקר הראשונות שלה חקרה סיפורי חיים של נשים החיות בעוני, אשר התפרסמו בספר "נשים בעוני: סיפורי חיים: מגדר, כאב, התנגדות".^[4] טענתה המרכזית בספר זה היא כי אנשים החיים בעוני מתנגדים לעוני לאורך חייהם, אך מכיוון שמאבקם אינו מסתיים בהצלחה ניצחת, החברה, ובכללה אנשי המקצוע, אינה מזהה את מעשיהם כהתנגדות, והם אף מואשמים בכך שהם תורמים לעוניים. בהמשך, פיתחה את התחום של מחקר פעולה משתף, אשר שם במרכז את השותפות בין חוקרים מבפנים (אנשים בעלי ניסיון חיים ביחס לתופעה הנחקרת) לחוקרים מבחוץ (מהאקדמיה) שמטרתה לקדם את האינטרסים של החוקרים מבפנים. קרומר-נבו יזמה את מחקר הפעולה הראשון בישראל עם אנשים החיים בעוני, אשר הסתכם בכנס בו הציגו חוקרים מבפנים את עמדותיהם ביחס לדיור, חינוך ומערכת הרווחה בפני אנשי אקדמיה, קובעי מדיניות, מנהלי שירותים וארגונים ואנשי מקצוע.^[5]

עבודה סוציאלית ביקורתית

עבודה סוציאלית ביקורתית מגשרת בין עבודה פרטנית לבין המשגה, ניתוח ופרקטיקה פוליטית, שבמרכזה התייחסות ליחסי כוח חברתיים. קרומר-נבו מרבה להרצות בתחום זה במסגרות אקדמיות ומקצועיות. היא הקימה ועומדת בראש התוכנית "עבודה פרטנית לשינוי חברתי" להכשרת סטודנטים לעבודה סוציאלית עם אנשים החיים בעוני כפרקטיקה פוליטית;^[6][7] הקימה יחד עם עובדים סוציאליים מאזור הדרום את הפורום הבאר-שבעי "עבודה סוציאלית. חושבת. שינוי"; והשתתפה בהקמת תוכנית ארצית להכשרת עובדים סוציאליים לעבודה ביקורתית עם משפחות בעוני במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים בשיתוף עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים.^[8][9] בנוסף, היא עוסקת בהערכת תוכניות אלטרנטיביות ומנחה סטודנטים לתארים מתקדמים לתעד, לחקור ולהמשיג דרכי פרקטיקה ביקורתיות קימות, כדי להפוך אותן לנגישות לאחרים, לתת להן נוכחות בזירה הציבורית, ועל ידי כך לחזק אותן כאלטרנטיבה לגיטימית לפעולה מקצועית.

עבודה סוציאלית מודעת-עוני

ערך מורחב – עבודה סוציאלית מודעת-עוני

קרומר-נבו פיתחה ועיבדה את הפרדיגמה עבודה סוציאלית מודעת-עוני, שהיא פרדיגמה חדשה בשדה המחקר והפרקטיקה של דיסציפלינת העבודה הסוציאלית, ומציגה פרדיגמה זו בכל רחבי העולם מאז שנת 2009^[10] באמצעות מאמרים, הוראה ישירה ומתן הרצאות (הן במסגרות אקדמאיות מסורתיות והן בפני קהלים מגוונים של אנשי המקצוע, קובעי מדיניות, פעילים חברתיים ומעצבי דעת קהל).

ביטוי מסודר ומקיף של הפרדיגמה עבודה סוציאלית מודעת-עוני הוצג על ידי קרומר-נבו במאמר "עבודה סוציאלית מודעת-עוני: פרדיגמה חדשה לפרקטיקה עם אנשים החיים בעוני" שהתפרסם בשנת 2015 בעברית^[11] ובאנגלית,^[12] והיא הוצגה על ידי קרומר-נבו בשנים האחרונות גם בשורת כנסים בינלאומיים.

בשנת 2016 הוזמנה קרומר-נבו על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים לשמש כיועצת אקדמית בכירה למשרד, על מנת להטמיע וליישם את הרעיונות של עבודה סוציאלית מודעת-עוני בפרקטיקה ובמדיניות של המשרד.

בשנת 2020 יצא לאור בהוצאת Policy Press(אנ') ספרה "Radical Hope: Poverty-Aware Practice for Social Work".^[13] הספר מתאר את מרכיביה העיקריים של הפרדיגמה עבודה סוציאלית מודעת-עוני, ואת הרקע התאורטי הרב-תחומי שבו היא מעוגנת, ומציג את האפשרויות הגלומות בשילוב הפרדיגמה בפרקטיקות המקצועיות של עבודה סוציאלית בכלל, בהסתמך על הניסיון היישומי המקיף שהצטבר במהלך יישומה במסגרת הפרקטיקה המקצועית של העובדים הסוציאליים בישראל. בשנת 2022 יצא הספר לאור גם בעברית, תחת הכותר "תקווה רדיקלית: פרקטיקה מודעת-עוני בעבודה סוציאלית", בהוצאת פרדס.

אותות הוקרה ופרסים

בשנת 2014 הוענק לפרופ' קרומר-נבו אות הוקרה ופרס לעו"ס (מן האקדמיה) על פועלה לקידום שינוי חברתי.^[14] אות הוקרה ופרס זה מוענק ל"עובדים ועובדות סוציאליים שבמסגרת עבודתם המקצועית ובנוסף לה תורמים תרומה משמעותית לתהליכי שינוי מדיניות ושינוי חברתי", והוא הוענק ביוזמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, בשותפות עם השדולה למען העו"ס בכנסת ישראל ואיגוד העובדים הסוציאליים.^[15]

בשנת 2019 הוענק לקרומר-נבו אות מפעל חיים מטעם אספנט-ישראל,^[16] אות הוקרה המוענק "...לאישיות שתרמה תרומה מיוחדת לקידום המדיניות החברתית בישראל".^[17] בהודעה שפרסם אספנט-ישראל צוינה במיוחד עבודתה רבת ההשפעה של קרומר-נבו בקשר עם פיתוח ויישום הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני.^[18]

קרומר-נבו הייתה אחת ממקבלי אותות ההוקרה שחולקו מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ל"...אנשי ונשות מופת בתחום שעיצבו את העבודה הסוציאלית ואת מדינת הרווחה בישראל", וזאת במסגרת האירוע לציון שבעים שנות עבודה סוציאלית בישראל שקיים המשרד ביום העבודה הסוציאלית הבינלאומי לשנת 2019.^[19]

ספרה של קרומר-נבו "Radical Hope: Poverty-Aware Practice for Social Work" זכה עם פרסומו לביקורות משבחות ממלומדים בעלי שם עולמי בתחום,^[20] ובשנת 2021 אף זכה בפרס ספר המחקר הטוב ביותר (Book Award for Best Scholarly Book Published) מטעם האגודה האמריקאית לעבודה סוציאלית ומחקר (SSWR),^[21] פרס אשר מחולק לספרים חדשים אשר מביאים עימם תרומה מחקרית מקורית ובולטת למקצוע של עבודה סוציאלית.^[22]

ספרים שכתבה או ערכה

• מיכל קרומר-נבו, נשים בעוני: סיפורי חיים: מגדר, כאב, התנגדות (2006), סדרת מגדרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
• לאה קסן ומיכל קרומר-נבו (עורכות), ניתוח נתונים במחקר איכותני (2010), הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
• יוחאי חקק, לאה קסן ומיכל קרומר-נבו (עורכים), הכל מדיד? מבטים ביקורתיים על דירוג וכימות (2010), הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
• מיכל קרומר-נבו, מיה לביא-אג'אי ודפנה הקר (עורכות), מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות (2014), סדרת מגדרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
• מיכל קרומר-נבו, רוני סטריאר ועידית וייס-גל (עורכים), ביקורת בפעולה: פרקטיקות ביקורתיות בשדה החברתי בישראל (2020), הוצאת רסלינג.
• Michal Krumer-Nevo, Radical Hope: Poverty-Aware Practice for Social Work (2020), (אנ')Policy Press
• מיכל קרומר-נבו, תקווה רדיקלית: פרקטיקה מודעת-עוני בעבודה סוציאלית (2022), הוצאת פרדס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיכל קרומר-נבו בוויקישיתוף

• שיחה על הספר "תקווה רדיקלית" בתוכנית "ספרים, רבותיי, ספרים" בגלי-צה"ל (פרופ' קרומר-נבו משוחחת עם ציפי גון-גרוס), מיולי 2022 (סביב דקה 19:35 בתוכנית)
• מפגש תקווה רדיקלית - מפגש עיון רב משתתפים לרגל צאת ספרה של פרופ' קרומר-נבו Radical Hope, שהתקיים בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, מאפריל 2021
• מרעש לקול: איך לדבר אחרת על ועם אנשים החיים בעוני; הרצאה של פרופ' קרומר-נבו בכנס CAN, מנובמבר 2013
• חושבים שאנשים מתרגלים לחיים בעוני- הם לא!", ריאיון עם פרופ' מיכל קרומר-נבו מאוגוסט 2016 באתר כתב העת המקוון "אורבנולוגיה"
• שנתיים להמלצות וועדת אלאלוף - דברים שנשאה פרופ' קרומר-נבו בכנס השנתי של מרכז טאוב מדצמבר 2016
• גיש עמית, איך מדברים על עוני, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2007
• שלוש דרכים להביט באנשים החיים בעוני, מיכל קרומר-נבו; פרק מהספר "נשים בעוני" בגיליון 20 של המגזין ארץ אחרת מפברואר 2004
• דף המרצה של פרופ' קרומר-נבו באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה
• המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון

הערות שוליים

1. מתוך דברים שנאמרו ברב-שיח שהתקיים במסגרת הכנס הישראלי השישי למחקר איכותני, כנס שקיים המרכז הישראלי למחקר איכותני בפברואר 2014
2. רותם שטרקמן, יו"ר הוועדה למלחמה בעוני לא שוכח את מי שאמר לו: "מרוקאים רק שוטפים כלים", באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2014
3. הוועדה למלחמה בעוני בישראל השלימה את עבודתה בחודש יוני 2014, והגישה לשר הרווחה והשירותים החברתיים את הדין וחשבון וההמלצות שלה בשני חלקים - החלק הראשון: דוח המליאה, והחלק השני: דוחות ועדות המשנה. שני חלקי הדו"ח מצויים באתר הביטוח הלאומי (אוחזר ביום 1.8.2018)
4. נשים בעוני: סיפורי חיים: מגדר, כאב, התנגדות; דף הספר באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד (אוחזר ביום 6.3.2014)
5. מיכל קרומר-נבו, עדי ברק, "מחקר פעולה משתף: מערכת הרווחה מנקודת ראותם של צרכני שירותי הרווחה", ביטחון סוציאלי 72, 11-38 חשוון תשס"ז, אוקטובר 2006 (כפי שאוחזר מאתר הביטוח הלאומי ביום 8.3.2014)
6. עבודה פרטנית לשינוי חברתי - חוברת של תוכנית הסטודנטים לסיכום שנת פעילות תשע"ד-2014
7. עבודה פרטנית לשינוי חברתי,"אם זה לא מספיק לכם" - חוברת של תוכנית הסטודנטים בנושא מיצוי זכויות וסינגור אקטיבי משנת 2015
8. "מפ"ה - משפחות פוגשות הזדמנות, היא תוכנית חדשנית לטיפול במשפחות החיות בעוני, במסגרת הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני, אשר פותחה על ידי פרופ' מיכל קרומר-נבו מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מדובר בשיתוף פעולה אקדמיה-שדה, אשר מציע מענה לתהליכי הכשרה וחיבור בין ידע תאורטי ומעשי. התוכנית נשענת על תפיסת עולם, המדגישה עקרונות של צדק חברתי, הצבת העוני במרכז תשומת הלב ושותפות בין עובדים סוציאליים לבין אנשים החיים בעוני במאבקם היומיומי, תוך הדגשת חשיבות היחסים הטיפוליים בין עו"ס משפחה ולקוחות".מתוך דף התוכנית מפ"ה, באתר של ג'וינט ישראל-אשלים
9. עבודה סוציאלית מודעת-עוני בתוכנית מפ"ה, חוברת לסיכום שנות הפעילות הראשונות, תשע"ח-2017
10. Krumer-Nevo, M. Weiss-Gal, I., Monnickendam, M. (2009). Poverty aware social work education: A conceptual framework for social work education. Journal of Social Work Education, 45 (2), 225-243
11. קרומר-נבו, מ. (2015) עבודה סוציאלית מודעת-עוני: פרדיגמה חדשה לפרקטיקה עם אנשים החיים בעוני. חברה ורווחה, לה' (3), 301-321
12. Krumer-Nevo, M. (2015). Poverty aware social work: A paradigm for social work practice with people in poverty. British Journal of Social Work Br J Soc Work (2016) 46 (6): 1793-1808
13. דף הספר Radical Hope: Poverty-Aware Practice for Social Work באתר של הוצאת Policy Press מבית Bristol University Press
14. ידיעה מחדשות אתר אוניברסיטת בן-גוריון (אוחזר ביום 5.3.2014)
15. הודעה על פרסום הקול הקורא באתר משרד הרווחה (אוחזר ביום 5.3.2014)
16. הארגון הישראלי היציג של הפורום האירופאי לחקר מדיניות חברתית אשר פועל במסגרת האיגוד הישראלי לרווחה חברתית
17. מתוך הקול הקורא להצגת מועמדויות שפורסם בנובמבר 2018 (אוחזר ביום 16.2.109)
18. החל בכתיבה האקדמית בנושא והעמדת דור של חוקרים העוסקים בעבודה סוציאלית ביקורתית עם אנשים החיים בעוני; עבור בשיתופי פעולה אמיצים עם מחלקות לשירותים חברתיים; וכלה במעורבות פעילה במהלכי מדיניות שונים, מהלכים ששיאם בפעולתה של קרומר-נבו בשנים האחרונות להטמעת פרקטיקה מודעת עוני בעבודת משרד הרווחה. ר' הודעת אספנט-ישראל מיום 6.2.2019 (אוחזר ביום 16.2.2019)
19. ר' ההודעה שפרסם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ביום 19.3.2019 לרגל האירוע (אוחזר ביום 21.3.2019)
20. כפרופ' רות ליסטר(אנ') (שתיארה אותו לא רק כספר שראוי להיקרא, אלא ככזה שיש לפעול על פיו), פרופ' מישל פיין(אנ') (שתיארה אותו כספר שבא בעתו להתוות דרך להתמודדות עם המשבר הגלובלי הנוכחי), ופרופ' ג'אן פוק (שצפתה כי הספר עתיד להיחשב כאחת העבודות החשובות ביותר של המאה (בתחום העבודה הסוציאלית)) - לביקורות המלאות, ר' טאב הביקורות בדף הספר באתר ההוצאה לאור^[13]
21. דף המידע אודות האגודה, באתר האגודה האמריקאית לעבודה סוציאלית ומחקר
22. ר' הגדרת יעדי הפרס בדף הפרסום של הקול הקורא להצגת מועמדויות לפרס לשנת 2021; ר' הידיעה על הזכייה בפרס באתר האגודה האמריקאית לעבודה סוציאלית ומחקר; ור' ידיעה על הזכייה בפרס כפי שהתפרסמה ביום 9.2.2021 באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בה צוין שזו הפעם הראשונה שפרס זה ניתן לחוקר שאיננו אמריקאי (אוחזר ביום 16.2.2021)