בשנים 1971–1978 לימד קלינגר פיזיקה באחד מבתי הספר התיכונים בוורשה. החל מ-1978 כיהן כמדריך לברית הישנה באקדמיה התאולוגית הנוצרית בבירת פולין. בשנות ה-1980 היה חבר בוועד האזרחים שפעל למען הכללת המיעוטים הדתיים והלאומיים בתהליך השינויים הדמוקרטיים בפולין.
ב-1990 התמנה קלינגר למזכיר ראשון של שגרירות פולין בפארג ונספח תרבות ומדע ומנהל המכון הפולני בפראג. ב-1993–1996 היה למנהל המחלקה המדינית וממונה על היחסים של שגרירות פולין בברטיסלבה. ב-1996 התמנה למנהל מחלקת דרום-מזרח אירופה במסגרת האגף אירופה של משרד החוץ הפולני. קלינגר מילא משימות דיפלומטיות במספר ארצות, לרבות בבוסניה ובאלבניה וב-1998 היה שליח מיוחד של שר החוץ של פולין בקוסובו.
בשנים 1999–2003 כיהן קלינגר כשגריר פולין בבוקרשט. בשובו למולדת הוא ניהל קבוצת עבודה הממונה על היחסים עם מועצת אירופה במסגרת אגף לענייני האיחוד האירופי במשרד החוץ הפולני.
ב־2004 הוא היה מועמד מטעם איחוד החירוש לבחירות הראשונות לפרלמנט האירופי. בשנים 2006–2012 כיהן כשגריר פולין באתונה.
קלינגר פרסם מאמרים רבים וספר מונוגרפי "סודו של קין" (1981) . כמו כן השתתף בכנסים מדעיים בפולין, צרפת, שווייץ, רוסיה, ישראל, בלגיה וגאורגיה. הוא הרצה באוניברסיטת ורשה, האוניברסיטה היגיילונית בקרקוב, באוניברסיטה הקתולית בלובלין, בבית הספר הגבוה לתיאטרון בוורשה, באוניברסיטת טיבינגן ובאוניברסיטאות בארצות הברית.
קלינגר הוא אחד ממקדמי הדו-שיח של הנוצרים האורתודוקסים עם הכנסייה הרומית-קתולית, ועם הכנסיות היווניות-קתוליות ועם הכנסיות הפרוטסטנטיות, כמו כן הוא אחד מיוזמי הדו-שיח בין נוצרים ויהודים בפולין.
בשנים 2012–2013 היה מעורב מטעם משרד החוץ של פולין בפתיחת דו-שיח בין הכנסיות הפולניות לרוסיה.
ב-2021 קלינגר הציג את עבודת הדוקטורט שלו במכון לאמנות של האקדמיה הפולנית למדעים, תחת הכותרת " על הפרספקטיבה והשיטה של ההרמנאוטיקה המקראית החדשה ביחס לאנתרופולוגיה של התרבות והאמנות". העבודה נכתבה תחת הדרכתו של זביגנייב בנדיקטוביץ' וחלק ממנה פורסם בספרו "שומר השער. מסות להרמנאוטיקה מקראית". (2019)
(ניסיון למקם את קין במסורת המשיחית בנוגע למהפכה האתית של הברית החדשה)
1987- Teatr a liturgia (תיאטרון וליתורגיה))
1988 - Símbolo en teología .Znaczenie analizy symboli religijnych Eliadego dla współczesnej teologii (הסמל בתאולוגיה. חשיבות ניתוח הסמלים הדתיים של אליאדה עבור התאולוגיה העכשווית )
1990- Kościół w dialogu ekumenicznym a dialog chrześcijańsko – żydowski (הכנסייה הדו השיח האקומני ובדו השיח הנוצרי-יהודי)
1992 - עם מאיילה פרנצמן - The Call Stories of John 1 and 21
(סיפורי הקריאות של יוחנן 1 ושל יוחנן 21)
Sztuka a zło (האמנות והרוע)
1997 - Strażnik wrót. Próby z hermeneutyki teologicznej.o „Dekalogu” Kieślowskiego
(שומר השער. מסות להרמנאוטיקה תאולוגית. על "עשרת הדברות" של קיישלובסקי
2004 - Wieczna pamięć - eschatologiczny wymiar pamięci
