מיצג; מיון אשפה משרדית; קבורה במכלי פלסטיק; התכתבות עם אמנים
"מיחזור (מוזיאון ישראל)" (1975) היא פעולה אמנותית שיצר האמן הישראלי דב אור-נר.
היסטוריה
במהלך המחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-20 יצר דב אור-נר כמה פעולות שבסיסן מיחזור של פסולת ממוזיאונים. הראשונה בהן התקיימה שנת 1975, אז הוזמן אור-נר למויאון במסגרת תערוכה בנושא מיחזור שאצר איזיקה גאון במוזיאון.[1] היה זה עיסוק שנבע מפיתוח מושג "מוזיאון המוזיאונים" שבו ביקש אור-נר "לשמר מוזיאונים מתוך הנחה שהם יעלמו בצורתם הנוכחית; להשתמש 'בזיכרון הקולקטיבי' כדי לשמר ולהציג את הסביבה האנושית; למקד בחברה השלכות פוליטיטת המעוגנות בהקשר מקומי ספציפי".[2]
ב-22 במאי אסף אור-נר את האשפה המשרדית מן המוזיאון. חלק ממנה נקבר בתוך מכלי פלסטיק גדולים בשטח המוזיאון שבו נבנה באותה עת אגף הנוער, על מנת שיהפכו ל"ארכאולוגיה עתידית". בפעולה זו המיר אור-נר את העיסוק בשאלות כלכלה של מיחזור של פסולת אורגנית וא-אורגנית, לטובת עיסוק בכלכלת המוזיאון ובמשמעותו התרבותית של המוסד. אם המוזיאון הוא סך כל פעילותיו, ועל כן האשפה שלו מהווה מקור לשאלות על היררכיה, אישור ושלילה ומעמדו של האובייקט האמנותי.[3]
חלק אחר מן האשפה נשלח כאמנות דואר אל 400 אמנים בארץ ובעולם, כשהם נלווים במכתב המבקש מן הנמען להחזיר את החומר למוזיאון כשהוא ממוחזר. "כך", טען אור-נר, "נוצרים תהליכי קומוניקציה בין-סביבתית, בין אנושית ובין-אמנית באמצעות מדגמים של תרבות אנושית".[4] בין האמנים שהגיבו על הבקשה נמנים יואב בראל, כריסטו ואחרים. חלק מן התגובות נמצאות כיום בארכיון אור-נר בהמרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון.
בתערוכה, הציג אור-נר את פעולת המיחזור וכן סרט שהורכב מפסולת פילם של הטלוויזיה הישראלית. מבחר מתגובות האמנים הוצגו בנפרד על ידי יונה פישר, כנראה בתערוכה "סדנה פתוחה".
הערות שוליים
^פעולת מיחזור מוקדמת התקיימה בבית הקיבוץ הארצי בתל אביב-יפו, אך הייתה חסרה את ממד התצוגה. ראו: תמיר, טלי, דב אור-נר: פעולות בפלמטה הקרובה 2070-1970, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2014, עמ' 125
