"מטילדה" זכתה לביקורות חיוביות ולהצלחה בקופות הכרטיסים, וזכתה בשבעה פרסי אוליבייה, ביניהם עבור המחזמר הטוב ביותר - בזמנו, שיא של מספר הזכיות עבור הפקה אחת.[1] בשנת 2013, המחזה "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" הישווה את השיא של "מטילדה" במספר פרסי אוליבייה,[2] אשר בסופו של דבר נשבר על ידי שיא חדש של 9 פרסים עבור "הארי פוטר והילד המקולל" בשנת 2017.[3] עם זאת, "מטילדה" עדיין מחזיקה בשיא עבור מספר פרסי אוליבייה הרב ביותר עבור מחזמר. בשנת 2013, המחזמר זכה בחמישה פרסי טוני, כולל פרס עבור הלברית הטוב ביותר של מחזמר.
בשנת 2011, המחזמר הוצג לראשונה בוסט אנד של לונדון, בתיאטרון קיימברידג'. במקור, הצגות ההרצה תוכננו להתחיל ב-18 באוקטובר 2011, אך בשל עבודות בנייה, אלו נדחו עד ל-25 באוקטובר. ערב הפתיחה הרשמי נדחה מה-22 בנובמבר ל-24 בנובמבר.[10] המחזמר זכה בלונדון לביקורות חיוביות פה-אחד; פול קיי וברטי קארוול זכו לשבחים רבים על הופעותיהם.[11][12] רבים מן השחקנים המבוגרים שהופיעו בסטרטפורד שבו לגלם את אותן הדמויות גם בהפקה שעלתה בלונדון. אלינור וורתינגטון קוקס, קליאו דמטריו, סופיה קיילי וקרי אינגרם (היחידה שהופיעה בסטרטפורד ושבה לתפקיד "מטילדה" גם בלונדון) גילמו לסירוגין את התפקיד הראשי.
באוקטובר2011, המחזמר זכה בפרס לשחקן הטוב ביותר במחזמר (אשר הוענק לברטי קארוול) בטקס פרסי התיאטרון הבריטי,[13] ובנובמבר 2011 זכה נד שרין בפרס על המחזמר הטוב ביותר, במסגרת The Evening Standard Awards.[14] ההפקה הייתה מועמדת בכל 10 הקטגוריות שעבורן היא הייתה זכאית בפרסי אוליבייה2012. "ארבע המטילדות" ביצעו יחד את השיר "Naughty" בטקס. המחזמר זכה בשבעה פרסי אוליבייה, עבור המחזמר הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר (מת'יו וורצ'וס), השחקן הטוב ביותר במחזמר (ברטי קארוול), השחקנית הטובה ביותר במחזמר (כל ארבע המטילדות), הכוריאוגרפיה הטובה ביותר עבור תיאטרון (פיטר דרלינג), עיצוב התפאורה הטוב ביותר (רוב האוול) ועיצוב הקול הטוב ביותר (סיימון בייקר). היה זה מספר שיא של זכיות עבור הפקה אחת בהיסטוריה בת ה-36 שנה של טקס פרסים זה.[1]
ב-19 בנובמבר2012 הוזמן צוות השחקנים הלונדוני להופיע ב-"Royal Variety Performance" ששודר בשידור חי בתחנת הטלוויזיה ITV ב-3 בדצמבר.[17] הם ביצעו את השירים "When I Grow Up" ו-"Naughty" עם קלואי הות'ורן בתפקיד הראשי. שלוש השחקניות האחרות המגלמות את מטילדה הופיעו בקטע הקישור שקדם להופעה.[18]
צוות השחקנים פתח[19] את ההופעה של מופע צדקה עבור Children in Need בשנת 2013.[20] הם ביצעו מחרוזת שירים של המחזמר, עם ג'ורג'יה פמברטון בתפקיד מטילדה.
מכל השחקניות שגילמו את מטילדה, רק לולי מקנזי נשארה במהלך חילופי גברי שנערכו בצוות השחקנים במרץ 2014. שינויים אלו החלו עם עזיבתה של אליז בלייק ב-9 במרץ יחד עם שחקנים-ילדים אחרים. היא הוחלפה בטאשה צ'אפל. פריי ופמברטון הוחלפו על ידי שתי מטילדות חדשות, קארה ג'נקינס ולוטי סיציליה, שהופיעו לראשונה בתפקיד זה בשבועות הבאים, ב-18 במרץ וב-25 במרץ בהתאמה.
הופעה של המחזמר שתוכננה לשעה 19:30 בתאריך 21 בדצמבר2016 בוטלה, בשל היעדרות של שחקנים רבים, לרבות ילדים ומחליפיהם, בגין מחלה. עקב כך, לארה מקדונל ואמילי מאי סטפנסון (אשר שתיהן גילמו בעבר את התפקיד של מטילדה) חזרו כדי להופיע בהצגות שתוכננו לתאריכים 22–24 בדצמבר.[21][22] גם בהפקות אחרות בקרבת מקום, כגון "Dreamgirls"[23] ו-"רנט", היו מקרים רבים של היעדרויות של שחקנים בשל מחלה בתקופה זו, ולא ברור אם האירועים הללו קשורים זה לזה או לא.
ב-2 במרץ2017, הוכרז כי החל מה-14 במרץ 2017 את התפקיד הראשי יגלמו לסירוגין ליליאן הרדי, אמה מור, אווה-מארי סאפרי ואבי ונה, עם עזיבתן של שין, האטור וריד.[24] לצוות זה היו שתי הופעות פומביות. אבי ביצעה את השיר "Naughty" באירוע West End Live ב-24 ביוני 2017, ואמה ביצעה את אותו השיר באותו האירוע, למחרת היום. הרדי, סאפרי, וונה עזבו את ההפקה ב-12 בספטמבר 2017.
ב-5 בספטמבר2017, הודיעה הלהקה השייקספירית המלכותית כי שלוש שחקניות חדשות יכנסו לתפקיד מטילדה לאור עזיבתן של הרדי, סאפרי, וונה: לילי-מיי אוונס, קיטי פיטרקין, וסוואנה ריד. שלושתן הצטרפו לאמה מור, שנשארה בתפקידה על אף מספר חילופים בצוות השחקנים, שכללו את ליהוקם של דייוויד שאנון (לתפקיד גב' טראנצ'בול), ג'ינה בק (מיס האני) וטום אדן ומריאן בנדיקט (מר וגברת וורמווד).[25] הופעת הבכורה של צוות שחקנים זה נערכה ב-12 בספטמבר 2017. המטילדות החדשות (אוונס, פיטרקין וריד) הופיעו יחד בראיון טלוויזיוני בתוכנית הטלוויזיה "Blue Peter" של ה-BBC ב-19 באוקטובר 2017 על מנת לקדם את המופע עם הרכב השחקנים החדש, אולם הייתה זו אבי ונה, מי שגילמה בעבר את מטילדה, שביצעה בתוכנית את השיר "Naughty", מה שהופך אותה לשחקנית שגילמה את מטילדה במשך הזמן הארוך ביותר עד כה, לאחר שלקחה את התואר הזה מלארה וולינגטון.
השינוי הבא בצוות השחקנים דווח ב-2 במרץ2018. ריד ואוונס ימשיכו בתפקיד מטילדה, בעוד פיטרקין ומור הוחלפו בשרה מונדיי ואוליביה וולס. גם חלק מהשחקנים הילדים הוחלף הפעם. צוות שחקנים זה החל להופיע ב-13 במרץ 2018. יחד עם פרסום זה, RSC הודיעה גם על הגרלה חדשה באינטרנט, המאפשרת לקהל הצופים ההזדמנות לרכוש את "המושבים הטובים ביותר באולם" במחירים מוזלים.
ב-1 בספטמבר2013, הופיעו וורד וקארוול בפעם האחרונה. ג'יל פאיס הצטרפה לצוות השחקנים בתפקיד מיס האני, והופיעה לראשונה ב-3 בספטמבר.[36]קרייג ביירקו נכנס לתפקיד גב' טראנצ'בול ב-17 בספטמבר, לאחר שהחלים מפציעה.[37] באוקטובר 2013 "מטילדה" שברה את שיא ההכנסות בקופות הכרטיסים של תיאטרון שוברט.[38] ב-19 בנובמבר פורסם כי ביירקו לא ישוב לגלם את גב' טראנצ'בול בשל "נסיבות רפואיות", בעקבות פציעה בכתף במהלך החזרות. כריס הוך, השחקן המחליף עבור התפקיד של גב' טראנצ'בול, הוחתם לביצוע התפקיד למשך תקופת היעדרותו של ביירקו עד לחודש ינואר.[39]
ב-31 בינואר2014, נמסר כי כריסטופר סיבר ומאט הרינגטון יצטרפו ללהקה, ויגלמו את התפקידים של גב' טראנצ'בול ומר וורמווד, בהתאמה. הרינגטון הופיע לראשונה ב-4 במרץ. סיבר היה אמור בתחילה להצטרף ללהקה ב-18 במרץ[41] אבל, לאחר שנפצע בידו בחזרות, הופעת הבכורה שלו נדחתה לאפריל.[42][43] בזמן שסיבר התאושש מפציעתו, בן ת'ומפסון גילם את התפקיד במקומו. סייבר סוף סוף נכנס לתפקיד ב-18 באפריל.[44]
ב-21 באוגוסט2014 נמסר כי טורי פיינשטיין, אלייזה הולנד מדורה, ברוקלין שאק ופינה שטראצה ייקחו על עצמן את התפקיד הראשי.[45] עבור פיינשטיין וסטרצה הייתה זו הופעת הבכורה שלהן בברודוויי; מדורה ושאק כבר הופיעו בעבר בברודוויי, במחזות הזמר Once ו-Annie, בהתאמה. הופעות הבכורה של שטראצה ושאק בתפקיד מטילדה נערכו ב-24 וב-31 באוגוסט, בעוד מדורה ופיינשטיין הופיעו לראשונה ב-7 וב-14 בספטמבר. ההפקה החזירה לעצמה את ההשקעה של 16 מיליון דולר לאחר קצת יותר משנה וחצי של הופעות.[46]
בחודשים אפריל ומאי2016, שלוש בנות חדשות, אווה בריגליה, ווילו מקארתי, ואביבה ויניק לוהקו לתפקיד הראשי. לסלי מרגריטה וקארן אלדריג' חזרו לגלם את דמויותיהן של גב' וורמווד וגב' פלפס, בהתאמה. בחודש דצמבר 2016, הוכרז כי ויניק לא תמשיך בתפקידה בשל פציעה. טורי פיינשטיין, שגילמה בעבר את מטילדה, חזרה והצטרפה לצוות השחקנים במקומה.
ב-1 בינואר2017 ירדה הפקת ברודוויי המקורית לאחר 1,555 הופעות.[48]
מטילדה היא ילדה קטנה לזוג הורים מתעללים, שלפיהם קריאת ספרים וחינוך פחות חשוב מצפייה בטלוויזיה. מטילדה הצעירה מוצאת מקלט בתוך ספריספרייה, אותם היא קוראת במהירות, וכן בסיפורים שהיא מחברת בעצמה. היא מתיידדת עם הספרנית, גברת פלפס, שנהנית משמיעת הסיפורים שמטילדה המוכשרת כתבה. גם בבית הספר מטילדה אומללה, שכן היא נאלצת להתמודד מול גב' טרנצ'בול, המנהלת העריצה והאכזרית. היא מתיידדת עם המורה שלה גברת האני, שהיא בעלת כוונות טובות אך ביישנית ושברירית ומתגלה במשך המחזה כאחיינית של טרנצ'בול. מיס האני מבחינה ביכולות הלימודיות יוצאות הדופן של מטילדה ומנסה לפנות אל הוריה של מטילדה ואל טרנצ'בול בתקווה שתמצא את המקום שיקדם אותה, אך ללא הצלחה. היא מחליטה לעזור למטילדה למצוא את מקומה.
מטילדה מגלה שביכולתיה כוחות טלקינזיס ובצורה זו היא מבריחה את גב' טרנצ'בול, מה שמוביל למרידה של תלמידי בית הספר, וגברת האני מחליטה לאמץ את מטילדה.
אלבום שירי המחזמר, בביצוע צוות השחקנים המקורי של סטרטפורד, יצא לאור על גבי תקליטורים בספטמבר2011 וחודש לאחר מכן היה זמין להורדה דיגיטלית. האלבום כולל רצועת בונוס של "When I Grow Up".[49] ב-2 בספטמבר2013 יצא אלבום חדש - בביצוע צוות השחקנים של ברודוויי.[50] אלבום זה מכיל שירים רבים יותר מאשר ההקלטה הבריטית, לרבות השיר "The Chokey Chant". מהדורה מיוחדת של אלבום זה כוללת שירים שלא הופיעו במחזמר בגרסתו האמריקאית, בשל אילוצי זמן, וכן השיר "Naughty" בביצוע כל ארבע המטילדות של ברודוויי.
מייקל בילינגטון, שכתב עבור הגרדיאן, העניק למחזמר ארבעה כוכבים מתוך חמישה. הוא שיבח את העיבוד של הספר, את "המוזיקה המלהיבה ואת המילים", את הבימוי, את עיצוב הבמה ואת ההופעות - במיוחד את ברטי קארוול בתפקיד גב' טראנצ'בול.[70] האינדפנדנט גם נתן להצגה ארבעה מתוך חמישה כוכבים וציין, "הלהקה השייקספירית המלכותית עשתה את זה עם מחזמר מבדר ופרוע ... העיבוד החכם של קלי והשירים השנונים של מינצ'ין יצרו גרסה משופרת של סיפורו של דאל ... להפקה המופלאה של וורצ'וס יש איזון נכון בין הומור גרוטסקי לבין רגשנות מחממת-לב".[71]
צ'ארלס ספנסר, שכתב עבור הדיילי טלגרף, העניק למופע חמישה כוכבים ושיבח את: ”השירים המבריקים, הכוריאוגרפיה הנוצצת, ואנסמבל הילדים-שחקנים החמודים והמענגים להפליא, והופעתו הפנטסטית של ברטי קארוול ... המחזה [של קלי] העמיק את הרגשות שבסיפורו של דאל, תוך שהוא מוסיף המון בדיחות נהדרות משלו”, והגיע למסקנה: ”זה מצחיק, מחמם את הלב ופוגע במטרה”.[72]מאט וולף ("The Arts Desk") כתב: "נדהמתי למראה החיוכים הרבים של הילדים [בקהל] בעוד מלוויהם הבוגרים מוחים דמעה".[73]הנרי היצ'ינגס ("London Evening Standard") שיבח גם את ההופעות, הבימוי והעיצוב וציין כי "בשיריו השנונים [של מינצ'ין] הוא עובר בין סגנונות [מוזיקליים] במיומנות יוצאת דופן". הוא המשיך וכתב כי "ישנה שובבות בכל [המחזה] שנוכחותה משכרת ... בהופעה זו, שנוצרה באהבה, הקסם של 'מטילדה' חיובי ונוצץ, יש חוכמה בכתיבה אשר מבטיחה שבזמן שהיא פונה לילדים, יש הרבה גם למבוגרים להתענג עליו ... זה מצחיק ומענג".[74]
לונדון
הביקורות על ההופעות בלונדון גם כן היו חיוביות מאוד.[75]ג'ולי קרפנטר מהדיילי אקספרס העניקה למופע חמישה כוכבים וכתבה כי "זה שילוב שלא ניתן לעמוד בפניו של כיף ... כוריאוגרפיה מדהימה ומעל לכל חמימות שגורמת לנו להיות בעד הילדים מההתחלה".[76] גם סקירתו של הנרי היצ'ינגס ("Evening Standard") העניקה למופע חמישה כוכבים, שיבחה את המוזיקה ואת המילים, המחזה, העיצוב, הכוריאוגרפיה, הבימוי והמשחק.[77] הסקירה של הגארדיאן קבעה כי "אתה תהיה טמבל לפספס את ההצגה הזו".[78]קוונטין לטס מהדיילי מייל העניק חמישה כוכבים אף הוא.[79] גם "The Stage" העניק חמישה כוכבים למחזמר זה,[80] כמו גם ספנסר מהדיילי טלגרף, שאישר את ההתרשמות שלו מהמחזמר בו צפה כבר ב-2010, בטרם עבר מסטרטפורד לוסט אנד של לונדון:
"אני סבור ש[מחזמר] זה יענג את הקהל במשך שנים רבות ... המחזה [של קלי] למעשה משפר ומעמיק את המקור של דאהל ... הלחנים המשגעים [של מינצ'ין] ... בשילוב מנגינות בלתי נשכחות ושירים שנונים מקדמים באופן עקבי את העלילה ואת הבנתנו של הדמויות. יש כאן תחושה של התלהבות של שני יוצרים שעובדים טוב יחדיו ... ['מטילדה'] מפריכה בצורה שנונה את האכזריות ואת האדישות של תקופתנו ... ההפקה המרגשת והלבבית של וורצ'וס, העיצובים המלהיבים של רוב האוול ועם הכוריאוגרפיה המדויקת של פיטר דרלינג, משלבים קומדיה עם תחושה של פליאה. הילדים נותנים הופעות בוגרות, בלתי נשכחות ומתוקות הנוגעות ללב, אבל הכוכב האמיתי שגונב את ההצגה הוא ברטי קארוול".[81]
המקור באנגלית
"I suspect it will delight audiences for years to come ... [Kelly's] script actually improves and deepens Dahl's original ... [Minchin's] smashing score ... combines take-home melodies with delicious lyrical wit in songs that consistently develop both the plot and our understanding of the characters. There is an exuberant sense here of two writers who have clicked together ... [Matilda] so wittily excoriates the cruelty and crassness of our age ... Warchus’s thrilling, warm-hearted production, exuberantly designed by Rob Howell and with pin-sharp choreography by Peter Darling, constantly combines comedy with a sense of wonder. The children [and the adult performances are 'hilarious' (Bailey), 'memorable' (Walker and Kaye) and 'touchingly sweet' (Ward)] ... But the star turn is Bertie Carvel".[81]
הפייננשל טיימס, הטיימס והסאנדיי טיימס העניקו, כל אחד, ארבעה כוכבים מתוך חמישה, אך לא מצאו הרבה על מה למתוח ביקורת.[75]בן ברנטלי, שכתב עבור הניו יורק טיימס כינה את העיבוד התיאטרוני "עבודת עיבוד מתוקה ושנונה אשר ... הופכת חרדות אפלים לפנטזיות מבריקות וזוהרות".[82] שנה לאחר הצגת הבכורה, המגזין Time Out העניק למחזמר ארבעה כוכבים מתוך חמישה, הזכיר את עזיבתו של קארוול וקבע כי המופע "קצת יותר מדי ארוך ודרמטי", אבל בכל זאת "חכם, שובב ומהנה".[83]
ניו יורק
רוב המבקרים בניו יורק העניקו להפקת ברודוויי את הציונים הגבוהים ביותר שלהם. בן ברנטלי (ניו יורק טיימס) כתב: "'מטילדה' עובדת בערמומיות ובחסד מדהימים כדי להנחיל לנו את נקודת המבט הרדיקלית שלה. [היא] עוסקת במילים ובשפה, בספרים ובסיפורים ... ככלי הגנה, התקפה והישרדות ... ומעל לכל זה סיפור מלהיב של העצמה". עוד כתב שהילדים השחקנים שיפרו את הדיקציה שלהם, כך שניתן לשמוע בבירור את "המילים העסיסיות" שיוצאות מפיהם.[84] בטיים מגזין, ריצ'רד זוגלין כתב כי המופע הוא "נקודת ציון דרך רעננה של המחזמר בברודוויי" עם "לחן שנדמה שכמעט ארוג לתוך התפאורה, פשוט אך ייחודי ... מילים מורכבות ... כל אלמנט של המופע נראה כעבודת אמן נכונה". הוא כתב כי הבמאי וורצ'וס "מאפשר לדמויות להיות מוגזמות (כפי שילדים רואים אותן), אבל הוא גם מביא אינטנסיביות רגועה". הוא גם כתב כי המערכה השנייה הייתה "ארוכה קצת יותר מדי" וכי "השילוב של קולות ילדים צווחניים, מבטאים בריטיים והשימוש במיקרופונים גרמו למילים רבות להיות לא ברורות".[85] בסקירתה של אליזבת וינסנטלי בניו יורק פוסט נכתב כי "פעם בירח כחול, מגיע בסערה מחזמר שמחזיר את האמונה שלך בברודוויי, 'מטילדה' הוא מחזמר כזה".[86]דייוויד רוני מההוליווד ריפורטר כתב כי המופע התיאטרוני לוכד את "הטעם הייחודי של הרומן הקלאסי לילדים של רואלד דאהל משנת 1988", והוסיף: "האגדה הזאת היא לסירוגין פרועה ונוקבת, גרוטסקית ומאיימת, קומדיהקאמפית המשתווה לעוצמתה הרגשית".[87]
דייוויד קוט (Time Out ניו יורק) תהה אם המופע אינו אנגלי מדי לטעם הקהל של ברודוויי. הוא כתב: "'מטילדה' היא מחזמר לילדים, לא מחזמר שעלילתו קורה לילדים, ולכן, המשיכה שלו עשויה להיות מצומצמת לקהל צופים של צעירים ולאוהדי כבדים של רואלד דאל, וזה יהיה חבל, שכן 'מטילדה' היא שובבה, חכמה ומהנה".[88]
בסקירה של USA Today נכתב כי המחזמר מנסה יותר מדי להיות חכם, אך עם זאת הוא מושך ומקסים.[89] מבין העיתונים הבריטיים שסיקרו את המעבר של ההפקה מהוסט אנד לברודוויי, הטלגרף העניק להצגה ארבעה כוכבים מתוך חמישה, וציין כי ההפקה הניו-יורקית צעקנית ומוגזמת יותר, אבל "הלב והאינטליגנציה העצומים של היצירה נותרו ללא פגע".[90] בסקירה של ברנדן למון בפייננשל טיימס הוענקו למחזמר חמישה כוכבים מתוך חמישה.[91]
"A Novel Approach," by Keith Loria, "Backstage" column, Make-Up Artist magazine, Number 102, June/July 2013, pp 74–75, Key Publishing Group, Vancouver, Washington, US. A two-page article with three color photos discussing the musical's make-up and hair/wig requirements for the New York and London productions, with quotes by key personnel.
