השימוש הראשון במונח נטבע בעקבות פרויקט "מטוס הקרב הרב-משימתי" שבו לקחו חלק כמה מדינות אירופאיות. הפרויקט יצא לדרך בשנת 1968 ומטרתו הייתה פיתוח של מטוס שיהיה מפציץ טקטי, מטוס סיור אווירי, מיירט ומטוס המותאם להמראה ונחיתה מנושאת מטוסים. הרעיון שעמד בבסיס הפרויקט היה תכנון וייצור של מטוס אחד שיענה לצרכים השונים של חילות האוויר של המדינות המשתתפות. תוצר הפרויקט הוא הפאנביה טורנדו שיוצר בשני דגמים שונים: הראשון טורנדו IDS, שהיה מטוס אמנעה אווירית ומטוס תקיפה, והשני טורנדו ADV, שהיה מטוס קרב-מיירט.
המונח "מטוס קרב רב-משימתי" חדש יחסית, אך ישנם מטוסים שיוצרו עוד קודם לכן וענו להגדרה זו. דוגמה לכך הוא המטוס יונקרס Ju 88 שיוצר בגרמניה ויכול היה לשמש כמפציץ, כמפציץ צלילה, כמטוס קרב ועוד. גם מקבילו הבריטי, דה הבילנד מוסקיטו ומטוס חיל האוויר האמריקאימקדונל דאגלס F-4 פנטום מתאימים להגדרה של מטוס קרב רב-משימתי. גרסאות שונות של מטוס זה שימשו כמטוס קרב, מפציץ, מטוס סיור וכמטוס דיכוי הגנה אווירית. מטוס הקרב הסילוני החדש ביותר שעונה להגדרה זו במדויק (דגם אחד של המטוס משמש לכל התפקידים ולא דגמים שונים שלו) הוא מטוס ה-F/A-18 סופר הורנט. מטוס זה מסוגל להפציץ מטרות ימיות ומטרות הקרקע וליירט מטוסים עוינים. המטוס יכול לשמש אף כמטוס תדלוק או כמטוס לוחמה אלקטרונית.