מחר לנצח (באנגלית: Tomorrow Never Dies) הוא סרט קולנוע בריטי-אמריקאי מסוגת ריגול והשמונה עשר בסדרת ג'יימס בונד והשני בו מככב פירס ברוסנן כסוכן MI6 הבדוי ג'יימס בונד. הסרט יצא לאקרנים בשנת 1997. ברוס פיירסטין כתב את התסריט, והבמאי הוא רוג'ר ספוטיסווד[1].
עלילה
SIS שולח את ג'יימס בונד לסכל בזאר טרור על הגבול הרוסי. למרות הגיבוי ש-M (ג'ודי דנץ') מעניקה לבונד להשלים את משימתו, האדמירל הבריטי רובאק מורה לפריגטה המלכותית צ'סטר לירות טיל על הבזאר. בונד אז מגלה ששני טילים בעלי ראש נפץ גרעיני מותקנים על מטוס קרב ונאלץ לברוח עם המטוס מספר שניות לפני שהטיל מחסל את הבזאר.
טייקון התקשורת אליוט קארוור (ג'ונתן פרייס) מתחיל ביישום תוכניתו על ידי שימוש במקודד שהושג בבזאר לפני שבונד הספיק להשמיד אותו. איש המחשבים של קארוור, טרוריסט הסייבר הנרי גופטה (ריקי ג'יי) משתמש במקודד כדי לגרום למלחמה בין סין לבריטניה. על ידי שיבוש מיקום ה-GPS של הפריגטה הבריטית דבנשייר באמצעות המקודד, הוא גורם לה לסטות ממסלולה ולהיכנס למים הטריטוריאליים של סין, שם ספינת החמקן של קארוור, עליה מפקד יד ימינו מר סטמפר (גוטס אוטו), מטביעה את הפריגטה באמצעות טילים ומיירטת אחד משני מטוסי יירוט סינים שטסו במטרה להזהיר את הספינה מפני כניסה לים סין הדרומי, ולאחר מכן סטמפר הורג את הניצולים מהפריגטה באמצעות רובה שנטען בתחמושת סינית. שר ההגנה הבריטי מורה לאדמירל רובאק לשלוח את הצי הבריטי כדי למצוא את הפריגטה ואולי להגיב במתקפת נגד מול סין, ומותיר לאם 48 שעות כדי לחקור את טביעת הפריגטה ולמנוע מלחמה בין שתי המעצמות.
M שולחת את בונד כדי לבדוק את מעורבותו של קארוור לאחר שזה משחרר כתבות חדשות בנוגע למשבר בים סין הדרומי לפני שאם בעצמה לומדת עליו. בונד נוסע להמבורג, שם הוא פוגש את אשתו של קארוור, פריס (טרי האטצ'ר), שבעבר ניהלה עימו מערכת יחסים רומנטית, במטרה להשיג מידע שיכול לסייע לו לחדור למטה של קארוור בהמבורג. במהלך השקת הלוויין החדש של קארוור, בונד מכניע שלושה מאנשיו של סטמפר ומפסיק את השידור של רשת הלוויינים של קארוור ולאחר מכן משיג את המקודד ובורח. קארוור מורה למתנקש שלו, ד"ר קאופמן (וינסנט שיאבלי) להרוג את פריס וזה מחכה לבונד בחדר בית המלון שלו עם גופתה של פריס במטרה להרוג אותו ולהפלילו ברצח שלה, אך בונד מתגבר עליו והורג אותו ובורח ביחד עם המקודד.
בבסיס חיל האוויר האמריקאי באוקינאווה, בונד לומד שמישהו אכן התעסק עם המקודד, וצולל בים סין הדרומי כדי לחקור את ההריסות של הפריגטה דבנשייר, שלמעשה טבעה במים הטריטוריאליים של וייטנאם. שם הוא פוגש בסוכנת הסינית ואי לין (מישל יאו), שנשלחה גם היא על ידי הממשל הסיני כדי לחקור את המשבר. השניים מגלים כי אחד מטילי השיוט של הפריגטה נגנבו, אך בנקודה זו הם נתפסים על ידי אנשיו של קארוור ומועברים למטה שלו בסייגון. שם קארוור חושף בפניהם את תוכניתו לשגר את הטיל על הממשלה הסינית כדי להשמידה ולאפשר לגנרל סיני שמשתף עימו פעולה לעלות לשלטון ולעצור לכאורה את המלחמה הקרבה בין סין לבריטניה, ולאחר מכן להעניק לעסק של קארוור זכויות שידור בלעדיות בסין למאה השנים הבאות. בונד ולין מצליחים לברוח ומחליטים לשתף פעולה ומצליחים להסתנן לספינת החמקן של קארוור שעוגנת במפרץ הא לונג כדי למנוע ממנה לירות את הטיל על בייג'ינג.
במהלך עלייתם לספינה, ואי לין נתפסת ובונד נאלץ לתפוס את גופטה כבן ערובה כדי להביא לשחרורה, אך קארוור יורה בעצמו בגופטה לאחר שקבע כי הוא "מימש את החוזה שלו" ואין בו עוד צורך. בונד בתגובה מפוצץ מטען נפץ שגורם נזק לספינה והופך אותה לנראית מבעד למכשירי המכ"ם של הספינות הבריטיות והסיניות שנערכות באזור. בזמן שואי לין משתחררת ומשתקת את מנועי הספינה, בונד מצליח להרוג את קארוור באמצעות טיל הקידוח בו קארוור השתמש במקור כדי להטביע את הדבנשייר. ואי לין נתפסת שוב על ידי סטמפר, אך בונד מצליח לשחרר אותה ולקשור את סטמפר למטען הנפץ שחיבר לטיל, וזה מתפוצץ ומטביע את הספינה ואת סטמפר. בונד וואי לין מצליחים לברוח מבעוד מועד וחולקים רגע רומנטי בהריסות הספינה לפני שהם מחולצים על ידי חיל הים הבריטי.
שחקנים ודמויות
הפקה
לאור הצלחת הסרט הקודם בסדרה "גולדן איי", היה לחץ מטעם חברת MGM ליצור סרט מצליח נוסף. מפיקי הסרט הם מייקל וילסון וברברה ברוקולי. היה זה סרט בונד הראשון שנעשה לאחר מותו של המפיק אלברט ברוקולי. הסרט חלק כבוד לברוקולי בסיום הקרדיטים. ברוקולי ווילסון לא הצליחו לשכנע את במאי "גולדן איי" מרטין קמפבל לביים את הסרט החדש, שכן לא רצה לביים שני סרטי בונד ברציפות. הבמאי הקנדי רוג'ר ספוטיסווד נבחר להחליפו.
מכיוון שהסדרה כבר מיצתה את כל כתבי איאן פלמינג, העלילה אינה קשורה ישירות לסיפור כלשהו, אלא מבוססת על תסריט מקורי לגמרי. תהליך כתיבת התסריט ארך זמן רב כתוצאה ממחלוקות בין התסריטאים.
אתרי הצילום של הסרט כוללים צרפת, תאילנד, גרמניה, מקסיקו ואנגליה. צילומי הסרט החלו ב-18 בינואר 1997.
ברוקולי בחרה במלחין דייוויד ארנולד ליצור את הפסקול בסרט, לאור המלצתו של ג'ון בארי, שהלחין רבים מהפסקולים בסדרה. שיר הנושא נבחר ובוצע על ידי שריל קרואו. השיר של קרואו אף היה מועמד לפרס גלובוס הזהב.
הפצת הסרט וביקורות
הקרנת הבכורה התקיימה ב-6 בדצמבר 1997 בלונדון. הסרט קצר הכנסות נאות בקופות והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב למרות שקיבל ביקורות מעורבות. בעוד מספר הצופים עלו על אלו של קודמו גולדן איי,[2]
הרי שהיה זה סרטו היחידי של פירס ברוסנן בסדרת בונד שלא היה שובר הקופות מספר אחת, כשהוא הופץ, מאחר שבאותו יום יצא לבתי הקולנוע גם הסרט טיטניק.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
