מאז שהגיע אש"ף לביירות ב-1970, היה המחנה אחד מבסיסי התמיכה בו.[1] בזמן מלחמת לבנון הראשונה ב-1982, כשליש מתושבי סברה ושתילה היו שיעים עניים, שבאו מהכפרים הסמוכים וקנו את דירותיהם מידי פלסטינים שעברו לשכונות טובות יותר בעיר.[1] במהלך המלחמה ספג שתילה הפצצות רבות מידי כוחות צה"ל. בעת התקדמותו של צה"ל למערב העיר, בני הברית הפלנגיסטים של צה"ל ערכו סדרה של התקפות על מחנות סברה ושתילה. כתוצאה מההתקפות נהרגו בין 700 ל-3500 אנשים, רובם לא חמושים. ישראל החלה לעזוב את ביירות מעט לאחר פרסום הטבח. הגנת המחנות הופקדה בידי איטליה, אך אלו עזבו עקב התקפות על כוחות שמירת השלום. כתוצאה מכך, הגנת המחנות הופקדה בידי ארגון אמל השיעי.
שני מעשי טבח נוספים נערכו במחנה לאחר נסיגת ישראל מלבנון.
גאוגרפיה ודמוגרפיה
מחנה שתילה ממוקם מדרום לביירות. במקור הוא אכלס כמה מאות פליטים שמקורם באזור הגליל וצפון ארץ ישראל. עם השנים גדל לכמות של מעל 12,000 פליטים פלסטינים. רבים מאותם פליטים חיים מחוץ למחנה בפועל, ובמחנה חיים גם תושבים לא-פלסטינים. שטחו של המחנה הוא כקילומטר רבוע, ומשום כך הוא בעל צפיפות אוכלוסין רבה ביותר. נכון לדצמבר 2003 חיו במחנה 12,235 פליטים. על פי מפקד האוכלוסין הלבנוני, נכון ל-2017 מונים הפליטים מסוריה כ-57.7% מתושבי המחנה.[2]
שירותים ציבוריים
אונר"א מפעילה מרכז בריאות אחד ושני בתי ספר יסודיים בתוך המחנה. ארגונים לא ממשלתיים אחרים פועלים במחנה, כגון הצלב האדום הפלסטיני, ארגון סעד נורווגי ואחרים.
