מבחינה אדמיניסטרטיבית הולנד מחולקת ל-12 מחוזות (בהולנדית: provincie, ובעברית: פרובינציה), שלכל אחד מהם נציגים ומנהלה.
מחוזות אלו מחולקים חלוקה פנימית ל-355 נפות. המחוזות מהווים את הרובד המינהלי בין השלטון המרכזי (הממשלה) לנפות ההולנדיות. למחוזות יש סמכויות ואחריות במספר נושאים, כגון תכנון מרחבי, שמירה על איכות הסביבה ותרבות. המחוזות גם מפקחים על הנפות וממלאים תפקיד מתאם בין עיריות, רשויות אחרות וארגונים פרטיים.
במהלך המרד ההולנדי יצרו בשנת 1579 מספר אזורים צפוניים בעיקר שותפות בשם איחוד אוטרכט (אנ'). חלק מהאזורים הקימו ב 1581 עם "שבועת ההתכחשות" (אנ') שהיא למעשה הכרזת עצמאות, את הרפובליקה ההולנדית שנקראה הרפובליקה של שבעת המחוזות המאוחדים. מהלך זה נתפס כנקודת התחלת קיומה של הולנד של ימינו כאומה עצמאית. זו הייתה קונפדרציה שבה הייתה באזורים עצמאות רבה. בשנת 1609 הצהירה הרפובליקה שהיא כבר לא חלק מהאימפריה הרומית הקדושה.
לרפובליקה נוספו גם שטחים שלא היו להם מעמד של פרובינציה, מה שמכונה מדינות כלליות (אנ'). הם נקראו כך מכיוון שהן נוהלו ישירות על ידי השלטון המרכזי. אלו היו מדינת פלנדריה (הפכה לאחר מכן לפלנדריה הזיילנדית במחוז זיילנד), מדינת-בראבנט (החלק הגדול ממחוז צפון בראבנט כיום) ומדינת אובר-מז. דרנתה ניהלה את עצמה, אך לא הייתה מיוצגת במדינות הכלליות.
תהליך ריכוזיות חדש החל במהפכה הבטאווית לאחר שהוקמה הרפובליקה הבטאווית (1795). לבסוף, צפון ודרום הולנד אוחדו לממלכה המאוחדת של הולנד בשנת 1815. המדינה היחידה החדשה חולקה לשבע עשרה מחוזות, כאשר ההבדלים הישנים בסטטוס בין האזורים השונים הוסרו. דרנתה וצפון-בראבנט (לשעבר המדינה-בראבנט) היו מחוז נורמלי מאז ועד היום. אזורים קטנים יותר (המדינות הכלליות הקטנות יותר וכמה אזורים שעדיין היו עצמאיים במהלך הרפובליקה) אוחדו וכך נוצרה הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה.
אך ורק 15 שנה לאחר מכן, בעקבות המהפכה הבלגית בשנת 1830 נפרדו מחוזות דרום הולנד מהממלכה המאוחדת של ארצות השפלה. בשנת 1839 קיבלה הולנד בחזרה את חלקה המזרחי של מחוז לימבורג בתמורה למחצית המערבית של הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג, שנותרה עם בלגיה. מחוז לימבורג זה קיבל לראשונה מעמד מיוחד שנקרא דוכסות לימבורג (אנ') והיה חבר בקונפדרציה הגרמנית. לאחר שנורמל מעמד מיוחד זה, המשיכה ממשלת המחוז להשתמש בתואר דוכסות במשך 40 שנים נוספות. גם תואר המושל מקורו בעברו המיוחד של מחוז לימבורג שעדיין בשימוש לא רשמי כאשר השם הרשמי של ראשי המחוזות הוא נציב המלך (אנ').
בשנת 1840 חולק מחוז הולנד לשני מחוזות, צפון הולנד ודרום הולנד. באופן זה הופרדו באופן רשמי 2 האזורים כפי שהיו מופרדים מאז התקופה הצרפתית, כאשר למחוז הולנד היו שני מרכזים אדמיניסטרטיביים.
מחוז פלבולנד, הקטן והצעיר שבמחוזות הולנד יוסד ב -1 בינואר 1986.
ב-1 בינואר 1997 שונה רשמית שמו של מחוז פריסלנד לפריסלן (Fryslân) כפי שנקרא בשפה הפריזית שהיא השפה הרשמית במחוז מ-2004 זהו השם הרשמי של המחוז גם במסמכי הממשלה אף על פי שבאופן בלתי רשמי, אזרחי הולנד ממשיכים לקרוא למחוז פריסלנד.
הגדרה
הולנד מחולקת לשנים-עשר מחוזות (וכמה גופים ציבוריים שנמצאים ישירות תחת הממשל המרכזי והולנד הקריבית). הפרובינציות מהוות את הרובד המינהלי בין הממשלה הלאומית לעיריות. הן עושות את העבודה שעבורה הממשל המרכזי גדול מדי והעירייה קטנה מדי. למשל עוסקות בפיתוח צורות חלופיות לתחבורה ציבורית, הקמת שבילי אופניים, פיתוח טבע ופעילויות אחרות של המחוז המשפיעות ישירות או בעקיפין על חיי היומיום. אך לעיתים רחוקות המחוז הוא הגוף היחיד המעורב בעניינים אלה. המחוז הוא לרוב 'מנהל מכוון שטח' ועובד בצמוד עם רשויות אחרות (ממשלה מרכזית, עיריות, מועצות מים), הקהילה העסקית, ארגונים ומוסדות. ממשלת המחוז פעילה בתחום רחב:
