מזרח ג'אווה (באינדונזית: Jawa Timur) הוא מחוז באינדונזיה השוכן לאורך המחצית המזרחית של האי ג'אווה. המחוז הוקם באוקטובר 1950, כשנים ספורות לאחר עצמאות המדינה. המחוז מחולק ל-29 נפות ו-9 ערים, בירתו היא העיר סורבאיה.
היסטוריה
עדויות ארכאולוגיות מצביעות על התיישבות בג'אווה עוד בתקופות פרהיסטוריות. האסלאם הגיע לאזור ג'אווה במהלך המאה ה-16. בתקופה זו חל שגשוג כלכלי רב באזור, והוא הפך למרכז של סחר ימי. בתקופה זו החל גם השלטון ההולנדי באינדונזיה. במהלך המלחמות הנפוליאוניות (בשנים 1811-1814) האיים היו באופן זמני תחת שלטון האימפריה הבריטית. בסופו של דבר השלטון ההולנדי חזר לאינדונזיה בעקבות קונגרס וינה.
במהלך הכיבוש היפני של האיים בזמן מלחמת העולם השנייה, מזרח ג'אווה חווה עימותים רבים בין מתנגדים מקומיים לבין השלטון היפני.
דמוגרפיה
ע"פ מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2020 אוכלוסיית המחוז מנתה כ-40.6 מיליון תושבים, עובדה המציבה אותו כמחוז השני המאוכלס ביותר באינדונזיה (אחרי מערב ג'אווה), אמנם השפה הרשמית היא אינדונזית, אך השפה המדוברת במזרח ג'אווה היא שפת הג'אווה.
דת
- 96% – מוסלמים
- 2.4% – נוצרים
- 0.6% – בודהיסטים
- 0.5 – הינדואים
- 0.1% – קונפוציאניזם
כלכלה
המחוז נחשב למרכז הכלכלי של מרכז ומזרח אינדונזיה, והוא תורם למעלה מ-15% מהתוצר המקומי הגולמי. בשטח המחוז ישנה המספנה הגדולה במדינה, וכן תעשייה צבאית משמעותית. בנוסף על כך, במזרח ג'אווה ישנם מפעלים גדולים לייצור רכבות, מלט וטקסטיל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
