מֻעאד' אִבְּן ג'בּל (בערבית: مُعاذ ابن جبل; 603 – 639) היה אחד מהצחאבה, בני לווייתו של מוחמד.
ביוגרפיה
אבן ג'בל היה בין שבעים האנשים מהאנצאר אשר נשבעו אמונים לנביא בשבועת עקבה השנייה. דבקותו הפכה אותו לפוסק הלכה מומחה, גדול יותר מכל האחרים. ההיסטוריה מציירת אותו כאדם בעל תובנות יוצאות דופן, ובעל שכל היוצא מגדר הרגיל[1]. ועומר בן אל-ח'טאב נהג להתייעץ איתו[2]. מספרים שכאשר הוא היה מדבר, היה זה כאילו שאור ופנינים זוהרים מתוך פיו. הוא הגיע לפסגות הידע והכבוד בעוד הנביא היה בחיים, ונשאר במעמדו הנישא גם לאחר מותו של הנביא[3].
אבן ג'בל היה ידוע בנדיבותו. כאשר מוחמד נפטר, הוא היה עדיין בתימן, לשם שלח אותו מוחמד במטרה ללמד את המוסלמים את דתם והלכתם. כאשר שב מתימן במהלך שלטונו של אבו בכר, עומר אבן אלח'טאב שמע שהתעשר, והציע לאבו בכר שהקהילה תיקח חצי מהונו[4].
לאחר זמן מה, אבן ג'בל היגר לסוריה, שם הוא חי בין האנשים כמורה ומומחה להלכה. כאשר אבו עוביידה, המושל של סוריה נפטר, עומר אבן אלח'טאב מינה את אבן ג'בל לתפוס את מקומו של אבו עוביידה בשלטון. כמה חודשים אחר כך הוא נפטר[5].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Lings, Martin., Muhammad : his life based on the earliest sources, 2nd U.S. ed, Rochester, Vt.: Inner Traditions, 2006
- ^ Hazleton, Lesley, 1945-, The first Muslim : the story of Muhammad, New York: Riverhead Books, 2013
- ^ "Mu'adh Ibn Jabal (RA)". Hadith of the Day (באנגלית אמריקאית). 2012-12-24. נבדק ב-2018-04-01.
- ^ Armstrong, Karen, 1944-, Islam : a short history, Modern Library ed, New York: Modern Library, 2000
- ^ Mu’adh Ibn Jabal RA, sohabih.blogspot.co.il (באנגלית)
