זמן קצר לפני העימותים במסגד אל-אקצא קבוצה דתית יהודית בשם "חוזרים להר" הודיעה כי בכוונתה להקריב קורבנות פסח בהר הבית[5] במהלך חג הפסח.[2] ב-14 באפריל נעצרו שישה מחברי הקבוצה שתכננו להקריב עז בהר הבית.[6] לפי ה"ניו יורק טיימס" ברשתות החברתיות נפוצו שמועות לפיהן קיצונים יהודים מתכננים לנסות להגיע להר הבית בסוף השבוע.[7]
במהלך חודש הרמדאן בשנה הקודמת אירעו הפגנות במהלך שעות הלילה בירושלים וכמו גם עימותים אלימים במתחם אל-אקצא אשר נמשכו במשך 11 ימים.
מהלך האירועים
ב-15 באפריל2022, בסביבות השעה 04:00 בבוקר המפגינים הפלסטינים החלו להפגין בקרבת מסגד אל-אקצא עם דגלי פלסטין ודגלי ארגון החמאס. לטענת המשטרה ההפגנות הפכו לאלימות כאשר המפגינים החלו ליידות אבנים לעבר הכותל וכמו גם החלו להדליק חזיזים, כאשר בתגובה לכך כוחות המשטרה החלו להשתמש בגז מדמיע ורימוני הלם נגד המפגינים.[8] בהמשך המפגינים הפלסטינים יידו אבנים לעבר השוטרים וגרמו לפציעתם של שלושה שוטרים ישראלים. ברשתות החברתיות הופצו סרטונים ותמונות של המתפרעים דורכים עם נעליים על השטיחים בתוך המסגד ומחזיקים בידיהם אבנים ואף בקבוקי תבערה.[9] לפי הדיווחים עימותים אלימים התקיימו גם בקרבת שער האריות.
בסביבות השעה 9:30 בבוקר כוחות המשטרה הישראלים נכנסו לאזור מתחם מסגד אל-אקצא, שם התבצרו חלק מהמתפרעים הפלסטינים.[10] לטענת המשטרה המתפרעים הפלסטינים אגרו במקום אבנים אותם הם המשיכו ליידות על השוטרים.
לטענת הפלסטינים כוחות המשטרה הישראלים נכנסו למתחם אל-אקצא מיד לאחר שהמואזין ביצעה קריאת אד'אן, בעוד שלטענת משטרת ישראל כוחות המשטרה המתינו להיכנס למתחם עד לסיום התפילות. השוטרים פינו את המתפללים מהמסגד עם אלות משטרה.[7]משטרת ישראל חסמה זמנית את שער שכם והגבילה את הכניסה לעיר העתיקה מהשערים האחרים של העיר העתיקה על מנת לוודא שגברים צעירים פלסטינים לא יורשו להגיע לאזור מתחם אל-אקצא באותה העת בעוד שנשים, גברים, אוכלוסייה מבוגרת וילדים פלסטינים הורשו להגיע לאזור מתחם אל-אקצא. כוחות המשטרה עזבו את מתחם אל-אקצא לאחר שש שעות והפעילות במסגד חזרה לשגרה בעקבות כן.[11]
ארגון הסהר האדום הפלסטיני מסר כי 158 פלסטינים נפצעו בעימות, בעיקר מכדורי גומי, רימוני הלם ומאלות המשטרה.[12] כ-470 אנשים נעצרו על ידי כוחות ישראליים במהלך העימות. ב-16 באפריל דווח כי 130 אנשים עדיין כלואים. 65 קטינים שוחררו בצווי הרחקה, ו-200 עצורים שוחררו לאחר שנחקרו על ידי רשויות החוק.
המשך המהומות וההסלמה הביטחונית בעקבות האירועים
15 באפריל – ביום העימות נערה פלסטינית דקרה ופצעה גבר בחיפה. בהמשך הודתה הנערה כי היא עשתה זאת "בתגובה להסתערות הישראלית על מסגד אל-אקצא".[13][14] מאות ערבים ישראלים באום אל-פחם ארגנו הפגנות נגד הפשיטה, כאשר חלק מאותן ההפגנות הסלימו להתפרעויות.[15]
16 באפריל – למחרת העימות יידו מתפרעים פלסטינים אבנים על שלושה אוטובוסים בירושלים שנסעו לעבר הכותל המערבי. שבעה מנוסעי האוטובוסים נפצעו כתוצאה מכן.[16] בנוסף לכך למחרת העימות כוחות משטרה ישראלים נכנסו שוב למתחם הר הבית בטענה כי ההמון הפלסטיני מנסה למנוע מכל מי שאינו מוסלמי להיכנס למתחם אל-אקצא.[17] תשעה בני אדם נעצרו ולטענת החובשים הפלסטינים במקום כ-17 אנשים נפצעו בעימות זה.[18] כמו כן, ניסיון דקירה ביישוב בית אל סוכל על ידי כוחות הביטחון.[19]
17 באפריל – פרצו מהומות בהר במהלך חג הפסח ונמשכו בחלק מחול המועד, שהיה מקביל לרמאדן.
18 באפריל – רקטה שוגרה מעזה לעבר ישראל. ערוץ 12 דיווח כי הרשויות המצריות שכנעו את ארגון החמאס הפלסטיני לא לירות רקטות לעבר ישראל בתגובה לאירוע.[20] עם זאת, ב-18 באפריל שוגרה רקטה לעבר ישראל. בתגובה, חיל האוויר תקף אמצעי לחימה של חמאס ברצועת עזה.[21]
20 באפריל – רקטה נוספת שוגרה לעבר ישראל. בתגובה לכך החליט שר הביטחון לסגור את מעבר ארז לכניסת פועלים וסחורה. כמו כן, בצה"ל תקפו מתקנים צבאיים של חמאס ברצועת עזה. הותקף מתחם תת-קרקעי של חמאס שהכיל חומרים כימיים לייצור מנועים רקטיים, גם עמדות נ"מ הופצצו.
21 באפריל – בסביבות השעה 2:00 נשמעו אזעקות צבע אדום באזור שדרות וכיפת ברזל שיגרה ארבעה מיירטים, אך בהמשך צה"ל הודיע כי מדובר בהתרעות שהופעלו בשל זיהוי שגוי ונשמעו אחרי ירי קליעים.[22][23] באותו יום הוחלט לסגור את הר הבית ליהודים, החל מ-22 באפריל ועד לסיום הרמאדן.
22 באפריל – ב-22 באפריל, שביעי של פסח ויום שישי, מאות פלסטינים התפרעו במהלך תפילת הפג'אר בהר הבית בירושלים. המשטרה הגיבה לאחר התפילה. היא השתמשה ברימוני הלם לאחר יידוי אבנים.[24] אחד מהפלסטינים ירה זיקוקים, שפגעו בעץ בשטח הר הבית והביאו להצתתו. צוותים הוזעקו לכבות את השריפה. בתוך כך, חלק מהמתפללים במקום התעמתו עם המתפרעים ודרשו מהם להפסיק את המהומה. הם התפרעו גם במהלך תפילת הצהריים. השוטרים פיזרו אותם באמצעות גז מדמיע שנורה מרחפן.[25] חלק מהמתפרעים היו רעולי פנים והניפו דגליחמאס וירו זיקוקים לעבר כוחות הביטחון במקום. לפני פרוץ המהומות תועדו עשרות מתפרעים קוראים קריאות תמיכה במוחמד דף וביחיא סינואר.[26]
25 באפריל – רקטה שוגרה מלבנון לעבר ישראל. צה"ל הגיב בירי ארטילרי.[27]
28 באפריל – ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, במהלך יציאת המוסלמים ממסגד אל-אקצא, החלו כמה עשרות פורעים להפר את הסדר ולהתעמת עם השוטרים, שהגיעו באמצעים לפיזור הפגנות.
29 באפריל – מהומות אלימות פרצו בהר הבית לאחר תפילת הבוקר במסגד אל-אקצא שבמתחם הר הבית. המתפרעים הערבים יידו אבנים לעבר כוחות הביטחון, שהשיבו בגז מדמיע ובכדורי גומי. אחת האבנים נחתה ברחבת הכותל אך לא היו נפגעים.[28] הסהר האדום דיווח על שלושה פצועים.[29]
4 במאי – המשטרה הודיעה כי למחרת תותר שוב עליית יהודים להר הבית. החמאס וארגונים פלסטיניים נוספים איימו באינתיפאדה אם יהודים יעלו להר.
5 במאי – ביום ד' באייריום העצמאות, נפתחה מחדש הכניסה להר הבית ליהודים, אחרי 12 ימים בהם הדבר נאסר. עם הפתיחה התחדשו המהומות.[30][31] בשעות הערב התרחש הפיגוע באלעד שבו נרצחו שלושה אזרחים.[32] חמאס טען כי הפיגוע הוא תגובה לכניסת היהודים להר.
צעדות מחאה בישראל
ב-20 באפריל, קיימו למעלה מ-300 אנשי ימין צעדת דגלים בעיר העתיקה בירושלים.[33] המארגנים ביקשו להעביר את הצעדה דרך שער שכם, המשטרה לא העניקה אישור לכך, ואף חסמה את דרכם. כתחלופה, הצועדים עברו דרך שער יפו. הצעדה עוררה תגובות חריפות בקהילה הפוליטית: שר החוץיאיר לפיד אמר כי "אלה קיצונים שמעוניינים לייצר פרובוקציות. מה שהם רוצים הוא שתהיה אלימות ואש שתשרוף את ירושלים. לא ניתן להם לשרוף את ירושלים בשביל הפוליטיקה שלהם". ראש הממשלהנפתלי בנט הורה, בהמלצת השב"כ והמשטרה, למנוע מחבר הכנסתאיתמר בן גביר להגיע לשער שכם במסגרת הצעדה.[34]
ירדןירדן: ראש ממשלת ירדןבישר אל-ח'סאונה אמר כי הוא מברך "את אלה שמשליכים אבנים על הפרו-ציוניים במסגד אל-אקצא". כמו כן, זומן נציג ישראל בממלכה לשיחת הבהרה. בישראל גינו את התגובה החריגה של ירדן.[36] כמו כן, פעלה ירדן לעורר את דעת הקהל הבין־לאומית נגד ישראל. שר החוץ של ירדן, איימן ספדי, ניהל שיחות עם ראשי הממשל האמריקאי, עם האיחוד האירופי ועם מנהיגי מצרים, מרוקו ואיחוד האמירויות ודרש מהם להתערב וללחוץ על ישראל שלא להכניס כוחות למתחם המסגדים. במקביל דרשה ירדן לכנס את מועצת הביטחון כדי לדון באירועים על הר הבית כשהיא מגבירה את הרטוריקה נגד ה"תוקפנות הישראלית" שפוגעת בקדושת הר הבית.[37] ב-21 באפריל ערכה ירדן ישיבה בהשתתפות שרי החוץ של מדינות ערביות לדיון חירום על המצב בירושלים "בעקבות ההסלמה הישראלית". בפגישה השתתפו שרי החוץ של מצרים, ירדן, מרוקו, קטר, תוניסיה, סעודיה ואלג'יריה, החברות בליגה הערבית, לצד מזכ"ל הליגה.[38]
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות: איחוד האמירויות זימנה את שגריר ישראל, וגינתה בחריפות את האירועים בהר הבית. כמו כן, איחוד האמירויות הייתה בין היוזמות את הדיון הסגור במועצת הביטחון של האו"ם.[39]
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות: האו"ם לא הטיל על ישראל את האחריות להידרדרות המצב הביטחוני, ושליח האו"ם למזרח התיכון, תור וונסלנד, אף הזהיר מפני הפצת מידע כוזב שגורם להקצנת המצב בירושלים והודיע כי האו"ם נמצא בקשר עם כל הצדדים בניסיון למנוע הסלמה נוספת. בהודעה שפרסם מזכ"ל האו"ם ביום שישי הוא קרא למנהיגי האזור להרגיע את הרוחות ולמנוע את המשך הידרדרות המצב הביטחוני.[40]
