הספר סוקר את התפתחותו של המדע כמוסד הנתפש כבעל אמינות ייחודית בתרבות המערב, ואת האופנים השונים בהם משמש "אמון" זה כמשאב תרבותי בפני עצמו. הספר בוחן מחדש את פרשת סוקל (פרשה בה פורסם כתעלול מאמר כביכול מדעי בכתב עת), וטוען שהצלחת ה"תעלול" של סוקל לא הייתה עקב בורותם של עורכי כתב העת, אלא עקב הניצול של האמון הייחודי המוקנה למדע בתרבות המערב. לטענת פלד, השימוש של תחומים אקדמיים שונים בתואר "מדע" (כגון מדעי הרוח ומדעי היהדות) מבוסס על ניצול ה"אמינות" התרבותית המוקנית למדע, ניצול שלטענת פלד אינו מוצדק.
מדעניזם
פלד מחדש את המושג מדעניזם, כתיאור לשימוש במתודולוגיות ובז'רגון מדעי כדי להעניק תוקף של אמינות לשיח שאינו מדעי מעיקרו. על פי פלד, מדעניזם הוא "זהות אקדמית שגרתית המאופיינת על ידי טיפול 'רציונלי' או 'פסיבדו-רציונלי' בחומרים, המשלב סממנים חיצוניים רבים של 'מדע', כגון: מתודה קפדנית, ספירות ומדידות, שימוש בסטטיסטיקה, לשון מדעית, שימוש נרחב במראי מקומות ועוד. המדעניזם מהווה את תשתית "המובן מאליו" של המדעים הבלתי מדויקים, ולמעשה של האקדמיה כולה. המיקוד הרגיל של מחקרי מדענות במקרי גבול, כגון שרלטנים, אנשי צלחות מעופפות, בריאתנים ועוד, משקף "נקודת עוורון" המשמרת את הסטטוס של האקדמיה כמבנה חברתי יוקרתי, למרות ההשענות המסיבית שלה על מדעניזם.
בניגוד לאתוס ההתמחות האקדמית, מחולל המדעניזם את האקדמיה לכתחילה[דרושה הבהרה], ואתוס ההתמחות הוא רק תוצר לוואי של מערכת המשתמשת במתודולוגיה, פורמט וז'ארגון מדעי כדי ליצור דיסציפלינות כמו-מדעיות היונקות את ודאותן ממבנה הוודאות התרבותי שנרקם סביב מדעי הטבע.
תמורותיה של הנצרות כתוצאה מהתפתחות המדע
על פי פלד, יצרה האמינות שהוקנתה למדע בתרבות האירופית לחץ הולך וגובר על האמינות של הדת הנוצרית באירופה, וגרמה לשינויים מרחיק לכת בה בעקבות הקרע ההולך ומעמיק בין "דת" ל"מדע". הספר עוקב אחר התמורות שהתחוללו בנצרות כדי להתמודד עם הקרע הזה, עד להתפתחותה של גישה הרואה בדת רגש או חוויה בלבד, בניגוד למדע השכלי.
יחסי יהודים ונוצרים בגרמניה
הספר מתאר את צמיחתו של ההבראיזם (העיסוק בתרבות היהודית ובשפה העברית) אצל מלומדים נוצריים. העיסוק המשותף בתרבות היהודית של אותם מלומדים ושל היהודים בגרמניה קירב את שתי הקבוצות וגרם ליהודים תחושת שייכות לחברה הסובבת אותם. הטענה המרכזית של פלד היא שהשיתוף התרבותי שנוצר עם הופעת תרגומיו של לותר וסידורה מחדש של הביבליה על פי "נוסח המסורה", חולל שינויים מרחקי לכת בזהותם של גרמנים נוצריים ואף של ויהודים בגרמניה, ויצר סוג חדש של יהודי שעיקרי זהותו הם "מעבר לדת מעבר ללאום"[דרושה הבהרה], מול סוג חדש של גרמני הנאמן לדתו הלותרנית ולמולדתו הגרמנית.
מדעי היהדות, חילון וזהות
הספר מתאר כיצד צמחו מדעי היהדות מתוך בקורת המקרא הגרמנית, וכיצד הפכו במהירה לכוח המרכזי בעיצוב זהויות יהודיות מודרניות. הספר טוען שמדעי היהדות ממלאים תפקיד מרכזי בתהליכי החילון של העם היהודי בעת המודרנית, ובעיצוב הזהות הישראלית החילונית המודרנית. הספר מציג סקירה היסטורית של ייסוד האקדמיה בישראל, וההשפעה המרכזית שהיו לטענת פלד למדעי היהדות על עיצוב תוכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים בארץ, ועל גיבושה של זהות ישראלית.
