פיליוצ'י כתב בקביעות עבור Skeptical Inquirer בנושאי הכחשת שינוי האקלים, תכנון תבוני, פסאודו-מדע ופילוסופיה.[15] הוא כתב עבור כתב העת "פילוסופיה עכשיו" והוא מנהל בלוג בשם "Rational Speaking".[16] הוא התווכח עם מכחישי האבולוציה – בריאתנים התומכים בתאוריית כדור הארץ הצעיר (Young Earth creationism) ותומכי תכנון תבוני, כולל דואן גיש וקנט הובינד ותומכי התכנון התבוני ויליאם דמבסקי וג'ונתן ולס.[7][17][18][19]
הפודקאסט שלו "מדיטציות סטואיות"[20] מורכב מקריאות מהסטואיקנים העתיקים, ולאחר מכן פירוש והכנסה להקשר.[21]
מייקל שרמר, ג'וליה גיילף ופיליוצ'י בשידור חי ב-NECSS 2013
חשיבה ביקורתית וספקנות
פיליוצ'י הוא אתאיסט,[22] אך אינו מאמין שהמדע דורש בהכרח אתאיזם, בגלל שתי הבחנות: זו שבין נטורליזם מתודולוגי לנטורליזם פילוסופי, וזו שבין שיפוט ערכי ועובדה. הוא מאמין שמדענים ומחנכי מדע רבים אינם מצליחים להעריך את ההבדלים הללו.[9] פיליוצ'י מתח ביקורת על סופרים אתאיסטים חדשים על אימוץ מה שהוא מחשיב כמדענות (הגישה שאפשר לעשות השלכה מידעמדעי לתחומים שאינם מדעיים) אך הוא מדיר במידה רבה את הפילוסוף דניאל דנט מהאשמה זו.[23] בדיון על ספרו Answers for Aristotle: How Science and Philosophy Can Lead Us to a More Meaningful Life, פיליוצ'י אמר למנחה הפודקאסט הספקנות דרק קולנדונו, "אריסטו היה ההוגה העתיק הראשון שבאמת לקח ברצינות את הרעיון שצריך גם עובדות אמפיריות. צריך גישה מבוססת ראיות לעולם וצריך להיות מסוגל להרהר במשמעות של העובדות האלה. ... אם אתה רוצה תשובות לשאלות מוסריות, אתה לא שואל נוירוביולוג, אתה לא שואל ביולוג אבולוציוני, אתה שואל פילוסוף."[24]
פיליוצ'י מתאר את משימתם של הספקנים, תוך התייחסות ל"עולם רדוף שדים" של קרל סייגן: "מה שספקנים רוצים הוא להדליק את הנר הזה ולהפיץ אותו כמה שיותר". פיליוצ'י מכהן במועצת המנהלים של NYC Skeptics ובמועצה המייעצת של הקואליציה החילונית לאמריקה.[8]
פיליוצ'י מתח ביקורת על המאמר בעיתון של האפיפיור פרנציסקוס שכותרתו "דיאלוג פתוח עם לא-מאמינים". פיליוצ'י ראה במאמר מונולוג ולא דיאלוג, ובתגובה שהופנתה לפרנציסקוס, כתב שהאפיפיור הציע רק למי שאינם מאמינים "אישור מחדש של פנטזיות לא מבוססות לחלוטין על אלוהים ובנו... ואחריו בלבול בין המושגים אהבה ואמת, מכלול מלא בכמות משמעותית של רוויזיוניזם היסטורי והכחשה מוחלטת של ההיבטים המכוערים ביותר של הכנסייה שלך."[25]
סטואיות
פיליוצ'י הפך לדובר הסטואיות וכוח מניע בתחיית הסטואיות בארצות הברית בתחילת המאה העשרים ואחת. מאמרו ב-2015 ל"ניו יורק טיימס" בנושא זכה לשיתופים רבים.[26] פיליוצ'י אמר שתמיד הרגיש שהסטואיות היא חלק מהמורשת האיטלקית שלו, אבל בא לתרגל אותה לאחר שהתאכזב מהבודהיזם, אם כי הוא מוצא ששתי אסכולות המחשבה חולקות קווי דמיון.
למעשה ניסיתי ללמוד קצת בודהיזם, אבל החלקים שהצלחתי להיחשף אליהם נחוו אצלי כזרים מדי, משוקעים במונחים תרבותיים, לשוניים ורעיוניים שלא הדהדו בקרבי. לעומת זאת, כאשר קראתי את אפיקטטוס, מרקוס או סנקה, הרגשתי מיד בבית.[27]
ניאוסקפטיות
בשנת 2021 הכריז פיליוצ'י[28] על התרחקות מסטואיות לכיוון "סינתזה חדשה, משהו שכיניתי ניאוסקפטיות, שמשתמש בתובנות המשולבות של הספקנים והסטואיקנים העתיקים כדי ליצור דרך טובה יותר לחשוב על החיים ובעיקר לחיות".
על התודעה
פיליוצ'י מתח ביקורת על בעיית התודעה הקשה של דייוויד צ'אלמרס, ובדומה לכך מבקר את הפאנפסיכיזם. הוא ריאליסט לגבי תודעה, אך חושב שהטענה שיש הבחנה בין הבעיות הקשות והקלות של התודעה היא שגיאת קטגוריה.[29]
מבחינה רציונלית
באוגוסט 2000 פתח פיליוצ'י טור אינטרנט חודשי, Rational Speaking. באוגוסט 2005 הפך הטור לבלוג,[30] בו כתב פוסטים עד מרץ 2014.[31] מפברואר 2010 הנחה את הפודקאסט הדו-שבועי Rational Speaking עם ג'וליה גיילף, אותה פגש לראשונה בכנס צפון מזרח למדע וספקנות, שהתקיים בספטמבר 2009. הפודקאסט מופק על ידי ה-New York City Skeptics. לתוכנית היו אורחים רבים – מדענים, פילוסופים – שדנו בנושאי היגיון, ספקנות ורציונליות. ב-2010, ניל דה-גראס טייסון הסביר בתוכנית את ההצדקה להוציא כמויות גדולות של תקציב ממשלתי על תוכניות חלל. הוא הדפיס תמליל הופעתו כאורח בתוכנית בספרו Space Chronicles כפרק המשתרע על שמונה עמודים.[32] פרק נוסף בו טייסון הסביר את עמדתו על התווית "אתאיזם" זכה לתשומת לב ב-NPR.[33] פיליוצ'י עזב את הפודקאסט ב-2015. גיילף המשיכה להנחות את הפודקאסט.
Denying Evolution: Creationism, Scientism, and the Nature of Science. (Sinauer, 2002) מסת"ב 0-87893-659-9: This book covers the evolution-creation controversy, better science teaching, and why people have difficulties with critical thinking.
