ליידי גודייבה (מאנגלית עתיקה: Godgifu - "מתת אל"; נפטרה בין 1067 ל-1086) הייתה אצילהאנגלו-סקסית בת המאה ה-11, אשר התפרסמה בשל אגדת עם אשר נקשרה בשמה ולפיה רכבה עירומה ברחובות העיר קובנטרי על מנת לשכנע את בעלה, שליט העיר, להקל בעול המיסים אשר הטיל על נתיניו.
הדמות ההיסטורית
ליידי גודייבה הייתה אשתו של לאופריק, רוזן מרסיה. ככל הנראה נישאה לו לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון. ליאופריק וגודייבה נחשבו בין גדולי התורמים האנגלו-סקסיים בתקופת הזמן שלפני הכיבוש הנורמני של בריטניה. הם היו מאמינים אדוקים, ותרמו רבות לבניית מוסדות דת. הידוע מכולם הוא המנזר הבנדיקטיני בעירם קובנטרי, אך בנוסף אליו מימנו ככל הנראה גם את בניית המנזרים בווסטר, בלינקולנשייר ובערים נוספות באזור. על פי המסופר, תרמה ליידי גודייבה תכשיטי זהב וכסף רבים מרכושה הפרטי, לעיטור פסלי קדושים נוצריים בקתדרלות השונות בקובנטרי ואף לכנסיית סנט פול בלונדון. לאחר הכיבוש הנורמני של בריטניה, התכשיטים הותכו, או נבזזו והועברו על ידי הבישופים הנורמניים לארצם.
לאחר מותו של בעלה בשנת 1057 המשיכה גודייבה לחיות מספר שנים נוספות תחת הכיבוש הנורמני. היא מוזכרת כאחת התושבים האנגלו-סקסיים הבודדים, וכאישה היחידה, אשר החזיקה בבעלותה אדמות בתקופה שלאחר הכיבוש. כאשר בוצע סקר המדידות הגדול של 1086 היא כבר לא הייתה בין החיים. אדמותיה לשעבר מוזכרות בסקר, אם כי הן כבר היו בידיים אחרות. מכאן שגודייבה מתה בין 1066 ל-1086.
על פי אגדה מפורסמת, ריחמה ליידי גודייבה על תושבי עירה קובנטרי, אשר נאנקו תחת עול המיסים הכבד שהוטל עליהם בידי בעלה. כל פניותיה אליו במטרה להקל על התושבים נענו בשלילה. לאחר הפצרות רבות מצידה, הודיע כי ייענה לבקשתה רק אם היא תסכים לרכוב עירומה על סוס ברחובות העיר.
להפתעתו של לאופריק, הסכימה ליידי גודייבה האדוקה בדתה להצעה. היא יצאה בעירום לרכיבה ברחובות העיר, לאחר שלאופריק הוציא צו אשר חייב את התושבים להסתגר בבתיהם בכל אותו הזמן. על פי האגדה, אדם שהציץ בה (טום המציצן, Peeping Tom) הפך עיוור, אך הרוזן עמד בהבטחתו והפחית את עול המיסים מן התושבים.
בגרסאות אחרות של סיפור האגדה, אנשי העיר התאספו ברחובות כדי לצפות ברוכבת העירומה, או בחרו מרצונם החופשי להסתגר בבתיהם כדי לא לבייש את הגבירה, אשר הקריבה את הקורבן הזה עבורם. בגרסאות נוספות, הייתה גודייבה לבושה במעין בגדים תחתונים או שקופים-למחצה, ולא עירומה כליל, או אפילו לבושה לחלוטין אך נעדרת תכשיטים, דבר שנחשב כביכול כ"עירום" כי סתר את מעמדה הרם. לפי גרסה מקובלת, במהלך הרכיבה נעשה לה נס, ושיערה התארך כך שכיסה על מערומיה.
תוקף היסטורי
במחקרים מאוחרים שנערכו לא נמצאו הוכחות חד-משמעיות לקיומו של אירוע כמתואר בסיפור המעשה. יתר על כן, ממדיה הקטנים של קובנטרי ההיסטורית לא איפשרו מעשה אצילי מסוג זה שיהיה בעל השפעה משמעותית כל כך. בנוסף לכך, על פי הרישומים ההיסטוריים מן התקופה, הוטלו מיסים רק על סוסים, ולכן רוב התושבים שהיו עניים וחסרי רכוש כלל לא שילמו אותם.
המסקנה ההיסטורית אם כן היא כי ספק רב אם אירוע כזה אכן התקיים במציאות, וסביר להניח כי מדובר בהתפתחות של אגדת עם אשר הושפעה ממיתוסים היסטוריים דומים, בהם משפיעה אשתו של השליט על החלטותיו לטובת העם, ואשר המפורסם מכולם הוא סיפור אסתר ואחשוורוש.
ליידי גודייבה בתרבות
השחקנית האירית מורין או'הרה אשר גילמה את ליידי גודייבה
על שמה של ליידי גודייבה נקרא מותג שוקולד יוקרתי, שמקורו בבית חרושת בלגי לשוקולד, הפועל בבריסל וכונה בשם "ליידי גודייבה".
תספורת נשים בה השיער צמוד לקודקוד ורק מאחד הצדדים הוא מורם לגל, משוך אחורנית, תספורת שהייתה פופולרית בשנות העשרים של המאה העשרים.
"שרשרת גודייבה" שהיא ענק פנינים בו שזורות לסירוגין, פנינים מקדמת הענק עם פנינים מאחוריו (בדרך כלל קטנות יותר) כשביניהם שרשרות דקות עשויות מחרוזים אף הן. לפי הפרשנות המקובלת גם התספורת וגם השרשרת קיבלו את שמן מכיוון שהן מדגישות צד מסוים, וליידי גודייבה רכבה על הסוס כמנהג הנשים דאז, ברכיבת צד.
ליידי גודייבה מוזכרת רבות בסרטי הקולנוע, בשירים, וביצירות תרבותיות נוספות. להלן כמה דוגמאות קלאסיות:
"ליידי גודייבה" (Lady Godiva) משנת 1911, הסרט הראשון אשר עסק בסיפורה של הגבירה הידועה, בכיכובה של השחקנית ג'וליה סוויין גורדון (Julia Swayne Gordon).
"ליידי גודייבה" (Lady Godiva) משנת 1928, סרט אילםבריטי קצר בכיכובה של השחקנית גלדיס ג'נינגס (Gladys Jennings).
"דיבורי רוחות" (The Ghost Talks) משנת 1949, סרט קצר בכיכובם של "שלושת המוקיונים" (The Three Stooges).
"ליידי גודייבה מקובנטרי" (Lady Godiva of Coventry) משנת 1955, בכיכובה של השחקנית האירית מורין או'הרה.
