לוחמה אסימטרית היא מלחמה בין יריבים שכוחם הצבאי או הכלכלי היחסי שונה באופן משמעותי, או שהאסטרטגיה או הטקטיקות שלהם שונים באופן משמעותי. בדרך כלל מדובר במלחמה בין צבא מקצועי למיליציות של תנועת התקוממות.
לוחמה אסימטרית היא סוג של לחימה לא מסורתית המתרחשת בין כוח צבאי עם עליונות צבאית לבין כוחות עם נחיתות צבאית, הכוללת את כל ההיבטים הבאים: סוג האיום - טרור, התקוממות, מאבק תודעתי ציבורי ועוד; פעולות נוספות שניתן לבצע מלבד לחימה - שימוש בדיפלומטיה, מודיעין, תקשורת ומשאבים כלכליים; הבנת א-סימטריה תרבותית בערכים, חוק, נורמות, אוכלוסיית היעד והיכולות הכלכליות של כל אחד מהצדדים לנהל את הלחימה ולשאת בתוצאות.[1]
הגדרת מלחמה אסימטרית בדרך זו באה להבדיל בינה למלחמה סימטרית, מצב לחימה בין שני כוחות בסדרי גודל דומים בשדה הקרב, המשתמשים בטקטיקות ובאסטרטגיות דומות. המושג עצמו הוטבע בשנות ה-70 של המאה ה-20.
כמעט כל האיומים והאתגרים החדשים איתם התמודדו מדינות המערב המאז המלחמה הקרה מתויגים כאסימטריים.[2]
במלחמה אסימטרית שני הצדדים מנסים לנצל את חולשות היריב כדי לקדם את מטרותיהם הצבאיות או הפוליטיות. הצד החלש במלחמה אסימטרית משתמש לעיתים בשיטות לחימה לא קונבנציונליות, כדי לפצות על חוסר האיכות והכמות בכוח הצבא, זאת בהסתמך על ההנחה כי הצד החזק לא ירצה לשלם את המחיר התדמיתי הכבד, ויהיה נתון ללחץ בין-לאומי אם יחליט לנקוט בשיטות דומות. פעולות טרור הן דוגמה לסוג אחד של מלחמה אסימטרית, אך מלחמה אסימטרית כוללת גם סוגי לחימה נוספים, כגון: התקוממויות עממיות, מלחמות גרילה, מדינה מול מעצמה ועוד מצבים שבהם כוח צבאי מסודר מתעמת עם יריב פחות מאורגן, בעל ציוד פחות משוכלל וטקטיקה חמקמקה. יריבות אסימטרית עשויה להוביל גם לבניין כוח המותאם לפערי הכוחות, כמו למשל "רדוקציה טכנולוגית" אשר במסגרתה הצד המצוי בנחיתות מוותר על אמצעי לחימה מתקדמים ומעדיף להצטייד באמצעים פשוטים אך תחבולניים.[3]
לוחמה אסימטרית בהיסטוריה
ניתן לומר, כי מלחמות אסימטריות היו קיימות מקדמת דנא. הרעיון של מלחמה א-ימטרית קיים כבר מאות שנים. בכתבי סון דזה, כל מלחמה היא אסימטרית מכיוון שצד אחד מנצל את חוזקות האויב תוך כדי תקיפת נקודות התורפה שלו. היוונים השתמשו בפלנקס כדי לנצח אויב רכוב. חניבעל השתמש במתקפת הטעיה במרכז כוחותיו עם כיתור כפול כדי להשיג ניצחון על הרומאים. בכל פעם שטקטיקה או המצאה חדשה שינתה את מאזן הכוחות של צבא או אימפריה על פני אחר, נוצר חוסר איזון או אסימטריה - המשקל לצד אחד יצר את התנאים לניצחון.[4]
לוחמה אסימטרית היא סוג של לחימה לא מסורתית המתרחשת בין כוח צבאי עם עליונות צבאית לבין כוחות עם נחיתות צבאית, הכוללת את כל ההיבטים הבאים: סוג האיום טרור, התקוממות, מאבק תודעתי ציבורי ועוד; פעולות נוספות שניתן לבצע מלבד לחימה - שימוש בדיפלומטיה, מודיעין, תקשורת ומשאבים כלכליים; הבנת א-סימטריה תרבותית בערכים, חוק, נורמות, אוכלוסיית היעד והיכולות הכלכליות של כל אחד מהצדדים.[1]
המונח "מלחמה א-סימטרית" הוכר במאמר של באנדרו ג'יי. אר. מאק (Andrew J. R. Mack) בכתב העת "פוליטיקה עולמית" (World Politics), שכותרתו "מדוע מדינות גדולות מפסידות במלחמות קטנות". במאמר זה, "א-סימטרי" מתייחס פשוט לפער משמעותי בכוח בין הצדדים הלוחמים בסכסוך. "כוח", במובן זה, מובן באופן רחב ככוח חומרי, כגון צבא גדול, נשק משוכלל, כלכלה מתקדמת וכן הלאה. הניתוח של מאק זכה להתעלמות רבה בתקופתו, אך סוף המלחמה הקרה עורר עניין מחודש בקרב האקדמיה. בסוף שנות ה-90 החל להתפתח מחקר חדש המבוסס על עבודותיו של מאק.[5]