לגה (Lega) הוא שבט המונה כיום כרבע מיליון אנשים, המרוכזים בכפרים קטנים ביערות הגשם, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בעיקר. אנשי הלגה ידועים בתחושת האחדות החברתית, ההיסטורית והתרבותית החזקה שלהם אשר מתבטאת בעיקר באמצעות הבואמי (Bwami) - מסורת תרבותית-דתית עתיקת יומין[1].
Brooklyn Museum 71.173 Mask Lukwakongo
אנשי שבט הלגה אינם מאוגדים תחת ארגון מדיני או שלטוני אחד, ובשל החפיפה של קבוצות מסוימות בשבט הלגה עם תרבויות ודתות אחרות, קשה להגדיר את שטחו של השבט. אנשי הלגה מאוחדים ביניהם בעיקר בשל ההיסטוריה המשותפת, הערכים המשותפים ותחושת האחדות המושרשת מימי קדם. בנוסף, אחד הגורמים המרכזיים לאיחוד בני הלגה הוא הבואמי, הממלא תפקיד מרכזי בקהילה ומספק הדרכה מוסרית לאנשי השבט. הבואמי הוא דרך חיים ופולחן היררכי, שמטרתו היא לימוד הטוב והנכון. אנשי השבט עולים בדרגות הבואמי על ידי למידה קשה וטקסים ארוכים, כאשר דרגתו של אדם בבואמי ורמת הידע שלו, משקפות את החשיבות, הכוח והעוצמה שלו בשבט.
Siedlungsgebiet der Lega
היסטוריית השבט
ההיסטוריה של שבט הלגה ארוכה מאוד. ישנן עדויות עוד מהמאה ה-16 לקיום שבט זה. אמנם הממצאים מהמאה ה-16 אינם יוצרים קשר ודאי בין אנשי אותו שבט עתיק לבין בני שבט הלגה של ימינו, אך עצם העובדה כי אנשי קדם אלו קראו לעצמם "לגה"[2] והעובדה כי אנשי שבט הלגה מאמצים היסטוריה זו כשלהם, מהוות את הקישור בין השבט ההיסטורי לשבט הלגה של ימינו.
היסטוריית שבט הלגה מתחילה במאה ה-16 עם הגירה של אנשי לגה מאזור מזרח אפריקה (אוגנדה היום) לאזור המרכז (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו של ימינו). אנשי הלגה נחשבו לאורך השנים לאנשי מלחמה, אגרסיביים ופראיים. הדבר קיבל חיזוק בכך שבמהלך המאה ה-17 אנשי הלגה החלו במסעות כיבוש רבים באזור רואנדה של ימינו. התרבות החזקה מאוד של אנשי השבט הובילה לאימוץ מרכיבים רבים מתרבותם על ידי הקבוצות הכבושות, ובכך השבט הגדיל את כוחו ואת שטחו[3].
במאה ה-18 היו כפרי שבט הלגה מוקפים בקבוצות סוחרים ערבים וסוואהיליים אשר איימו על עצמאותם, ועסקו בעיקר בסחר באוצרות טבע ובעבדים. אותן קבוצות, בשליטת סוחר העבדים והאוצרות טיפו טיפ (Tippu Tip בתרגום חופשי) כבשו את שבט הלגה ובעזרת סוכנים אספו מהם את אוצרותיהם, בעיקר שנהב, וסחרו באנשיהם[4].
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-19, גבר העניין האירופאי ביבשת אפריקה באופן דרמטי. משלחות מחקר אירופיות הגיעו לשטחה של שבט הלגה בסוף המאה ה-19. האזור מופה על ידי מגלה הארצות הבריטי הנרי מורטון סטנלי, דבר שאיפשר את הקולוניזציה האירופאית. בועידת ברלין בשנת 1885 קונגו בתוכה גם שבט הלגה הועברה לרשותו של לאופולד השני מלך הבלגים. הוא הפך אותה לרכושו הפרטי וקרא לה "מדינת קונגו החופשית". המשטר הקולוניאלי אפשר לשבט הלגה אוטונומיה מוגבלת כדי למנוע התנגדות מצדו[5]. הבלגים החלו לראות בתרבות הבואמי כגורם מאיים לתרבות ולסדר של המשטר הקולוניאלי, שכן החוזק של תרבות הבואמי כמכתיב את דרך ההתנהגות והפעולות של השבט לא תאם את רצונות המשטר הקולוניאלי. הבלגים הוציאו את מנהגי הבואמי אל מחוץ לחוק בשנת 1933, ושוב בשנת 1948, והחלו לרדוף אחר אנשי הלגה. בדרך זו, גרמו הבלגים לשינוי משמעותי באומנות ובטקסים של השבט, אשר בוצעו במחתרת[6].
בשנת 1960 קיבלה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (אז נקראה זאיר) את עצמאותה מהשלטון הבלגי, ובכך גם גרמה להכרה מחדש של תרבות הבואמי ושבט הלגה, אשר עברו בתקופה זו שינויים רבים, ותרבותם כבר לא הייתה כבעבר. מאז קבלת העצמאות, שבט הלגה נאלץ להתמודד עם מלחמות אזרחים בין השבטים השונים באזור, אשר הובילו לעוני רב וניצול של אנשי שבט הלגה את דרגתם ומעמדם על מנת להשיג מזון ואמצעים[7].
כלכלת השבט
בתחילת דרכם היו בני שבט הלגה עוסקים בעיקר בציד וליקוט בהתאם למשאבי השטח בו הם חיו[8]. עם תחילת הכיבוש הקולוניאלי החלו הבלגים לכפות על אנשי שבט הלגה את גידול הבננות והאורז, ובכך שינוי את אופי המחייה של אנשי השבט. עם סיומו של השלטון הקולוניאלי הבלגי, אנשי שבט הלגה מיקדו את מרבית תעסוקתם במכרות הזהב והברזל (“Lega,” Art & Life in Africa).
תרבות השבט
פולחן הבואמי בנוי בצורה של דת או כת חסרת סמכות מרכזית, אך בעלת מערכת היררכית של רמות ידע, כאשר לגברים יש חמש רמות התקדמות ולנשים שלוש[9]. כל כפר מנוהל על ידי זקני הכפר, אשר לרוב גם נמצאים בדרגה הגבוהה ביותר של הבואמי. הבואמי משמעו מלך, כאשר אנשי הבואמי מאמינים כי הבואמי יודע מה טוב, מכוון לשלמות מוסרית, מפיץ עושר וטוב ויודע את הסודות לחיים הטובים[10]. עם זאת, חשוב לציין כי אין מלך ספציפי או סמכות יחידה אשר מרכזת ומפיצה את הבואמי. זו תפיסה של כוח חברתי, וכת אומנותית המועברת באמצעות ריקודים, פתגמים ואובייקטים, אשר מכווינים את אנשי הלגה להגיע אל הטוב[11]. כל אחד מבני שבט הלגה יכול להתקדם בדרגות הבואמי על ידי למידה רבה וביצוע טקסי חניכה שונים הכוללים ריקודים, תנועות ומוזיקה[12].
Brooklyn Museum 2011.3.1 Bwami Hat for Kindi Level
אומנות
אחד המרכיבים הבולטים ביותר בתרבות שבט הלגה ובדת הבואמי היא האומנות. מרבית האומנות היא תוצר ישיר של הבואמי אשר באמצעותו מביעים אנשי השבט את דרגתם בבואמי, משקפים ערכים ומשפטים של הבואמי ומשמשים כאמצעים לטקסי הבואמי שונים. כמו כן, האומנות גם משמשת באמצעי לחניכה וללימוד של נשים וגברים את הבואמי[13].
אומנות שבט הלגה עברה תהפוכות רבות. עיקר השינוי התרחש בשל השלטון הקולוניאלי[14]. הוצאת הבואמי אל מחוץ לחוק בשנת 1933 ורדיפת האמנים בשבט, הביאו לירידה למחתרת של האומנות. מעמדם של האמנים בשבט, על אף שלא היה גבוה טרם הכיבוש, הידרדר אף יותר, ואילץ אמנים לפעול מהר יותר ליצירת חפצי האומנות. בנוסף, הסחר של השלטון הקולוניאלי באוצרות הטבע הוביל לקושי גדול של אנשי השבט להשיג חומרי גלם טובים כמו בעבר, ומחירם עלה בצורה משמעותית[15]. מצב זה הביא לשינוי ולהפשטה של חפצי האומנות. האמנים יצרו חפצים בצורה פשטנית יותר, בעלת מספר משמעויות, ומחומרים זולים יותר על מנת לחסוך זמן ואמצעים כמה שאפשר[16].
מקורות
Biebuyck P, Daniel. 1973, Lega Culture; Art, Initiation, and Moral Philosophy Among a Central African People, University of California Press.
Biebuyck P, Daniel. 1982 ,Lega Dress as Cultural Artifact, African Arts, Vol. 15, No. 3, pp. 59-65+92.
Bravmann A, René. 1974, African Arts, African Arts, Vol. 7, No. 3, pp. 82-84.
Cameron L, Elisabeth. 2002, Art of the Lega: Meaning and Metaphor in Central Africa, African Arts, Vol. 35, No. 2, pp. 44-65+92.
Gorecki, Justin. 2015, Colonial Oppression of the Lega, the university of lowa.
Granqvist J, Raoul. 2012, Photojournalism's White Mythologies: Eliot Elisofon and LIFE in Africa, 1959–1961, African Literatures, Vol. 43, No. 3, pp. 84-105.
Kemnitzer S, Luis. 1976, Ethnology: African Railwaymen: Solidarity and Opposition in an East African Labour Force, American Anthropologist, Volume 78, Issue 2, pages 417–418.
Zuesse M, Evan. 1978, Action as the way of transcendence: the religious significance of the Bwami cult of the Lega, Journal of Religion in Africa, 9 no 1 1978, p 62-72
^2=Kemnitzer S, Luis. 1976, Ethnology: African Railwaymen: Solidarity and Opposition in an East African Labour Force, American Anthropologist, Volume 78, Issue 2, pages 417–418
^Biebuyck P, Daniel. 1973, Lega Culture; Art, Initiation, and Moral Philosophy Among a Central African People, University of California Press.
^Biebuyck P, Daniel. 1973, Lega Culture; Art, Initiation, and Moral Philosophy Among a Central African People, University of California Press.
^4=Zuesse M, Evan. 1978, Action as the way of transcendence: the religious significance of the Bwami cult of the Lega, Journal of Religion in Africa, 9 no 1 1978, p 62-72
^4=Zuesse M, Evan. 1978, Action as the way of transcendence: the religious significance of the Bwami cult of the Lega, Journal of Religion in Africa, 9 no 1 1978, p 62-72
^2=Kemnitzer S, Luis. 1976, Ethnology: African Railwaymen: Solidarity and Opposition in an East African Labour Force, American Anthropologist, Volume 78, Issue 2, pages 417–418
