הקמחים שלרוב משמשים להכנת לאדו כוללים קמח חומוס (קמח העשוי מגרגירי חומוס), סולת חיטה וקוקוס טחון. אלה משולבים עם סוכר ותבלינים אחרים, מבושלים בגהי ומעוצבים בצורה כדורית. ישנם מספר מתכוני לאדו שמכילים מרכיבים אשר נחשבים מרפאים על פי הרפואה האיורוודית, כמו למשל צמח הגרגרנית היוונית, דגנים, גומי ערבי וצימוקים. לרוב הלאדו מכיל מילוי של אגוזים שונים, כגון פיסטוקים ושקדים.
בונדי לאדו
בונדי לאדו
בונדי לאדו או לאדו בונדיאר עשוי מקמח חמצה (קמח חומוס) ומבוסס על קינוח הודי בשם בונדי.[3] לאדו זה מוגש לעיתים קרובות בפסטיבלים, חגים וטקסים כמו למשל טקס הRaksha Bandhan והחג ההינדי, הדיוואלי.
גם לאדו מוטיקור Motichoor מבוסס על בונדי. בקינוח זה, הכדורים זעירים ומבושלים עם גהי או שמן. מקור מתכון זה בצפון הודו, אך הוא פופולרי כעת ברחבי תת-היבשת ההודית.
בסאן לאדו
בסאן לאדו מקושט עם חתיכות נייר כסף ושבבי שקדים
בסאן לאדו הוא קינוח הודי פופולרי שעשוי גם הוא מקמח חומוס, סוכר וגהי. הבסאן נצלה בגהי עד לקבלת מראה חום זהוב עם ניחוח אגוזי. לאחר הטיגון מוסיפים לו סוכר. שברי פיסטוקים מעורבים בתערובת זו גם אפשרות לממתק זה. לאחר מכן עושים מהתערובת כדורים מתוקים. לקינוח זה יש חיי מדף ארוכים[4] וגם הוא לרוב מוגש בפסטיבלים, אירועים משפחתיים ואירועים דתיים בהודו.
לאדו קוקוס
לאדו קוקוס
ישנם הרבה מתכונים שונים להכנת לאדו קוקוס. הגרסה המוקדמת ביותר של ממתק זה נקראת Narayl Nakru ומקורה בתקופת האימפריה הקולית, כאשר לאדו זה שימש כממתק שנארז עבור מטיילים ולוחמים כסמל של מזל עבור המסעות שלהם.[5]
פדה
פדה (כדורי-קרם) הוא קינוח פופולרי בתת-היבשת ההודית, המבוסס על מוצר חלבי בשם קואה (לרוב מכינים אותו על ידי אידוי של מוצקי חלב). בהודו, בעיקר בקרב ההינדים, הוא מוגש לעיתים קרובות כמנחה לאלים.[6][7]
לאדו סולת
לאדו זה מבוסס על סולת, סוכר וגהי. וריאציה על המתכון כוללת גם קואה כמרכיב נוסף.[8]
לאדו עם גומי אכיל
בהודו, ממתקים אלו ניתנים באופן מסורתי לאמהות מניקות מאחר שהם מסייעים בייצור של חלב.[9][10] המרכיב העיקרי בממתק זה הוא תרכובת גומי ערבי אשר נאספת מעץ גומי. מרכיבים אחרים של ממתק זה כוללים קוקוס, שקדים, קשיו, תמרים ותבלינים כגון אגוז מוסקט, הל, זרעי פרג, גהי, סוכר.[11]
מתכון חלופי יהיה מתכון בו חלק מהגומי יוחלף על ידי גרגרי קמחים שונים העשויים מקטניות כגון חומוס וחיטה.[12]
לאדו שיבולת-שועל
לאדו שיבולת-שועל הוא וריאציה על ממתק הלאדו המסורתי[13] לאדו זה מוכן עם זרעי שומשום לבן קלוי, שיבולת-שועל, אגוזים, גהי, אבקת הל ירוק ועוד. יש במתכון זה שימוש במרכיבים נוספים מהמטבח ההודי.[14]
סוגים אחרים
ניתן להכין לאדו ממגוון של דגנים, קטניות או זרעים. כמה סוגים נפוצים כוללים לאדו המבוסס על חיטה קלויה, זרעי ירבוז[15] זרעי גרגרנית יוונית ובוטנים.[16]
שיא עולמי
הלאדו האישי הגדול ביותר, משקלו כ-29.5 ק"ג
משקלו של הלאדו הגדול בעולם הוא כ-29.5 ק"ג. שיא זה הושג על ידי PVVS Mallikharjuna Rao בעיר טפסואראם, במדינתאנדרה פרדש, שבהודו, ב-6 בספטמבר2016.[17] לאדו זה הוכן על פי מתכון מסורתי ומרכיביו כללו גהי, שמן מזוקק, אגוזי קשיו, סוכר, שקדים, הל ומים.
שימושים
לרוב מעדיפים להגיש לאדו בפסטיבלים או אירועים משפחתיים כגון חתונות בהודו ולידות, או לחלק אותו בטקסים דתיים של מנחות מזון במקדשים הינדואים. לאדו מפורסם במיוחד מוגש במקדש וונקאטסוארה במדינת אנדרה פראדש, ויש לו אפילו שם משלו, טירופאטי לאדו. בכמה קהילות מוסלמיות, לאדו גם נחשב קינוח מסורתי המוגש בחג העיד אל-פיטר.
במטבח המהרשטרי, שמקורו במדינה מהאראשטרה השוכנת על חוף הים הערבי שבאוקיינוס ההודי ישנם מתכונים מסורתיים עבור לאדו הכתובים כהוראות נסיעה.
אזכורים תרבותיים
בפרק בסדרה רחוב סומסום בשם "כביש ראקהי", מציגים את הלאדו כקינוח הודי נפוץ. בפרק נראה אלמו במהלך ההכנה של הלאדו ואת הלאדו כמאכל הודי מסורתי במסגרת חגיגות הפסטיבל ההודי של ראקהי.[18]
לאדו במשקל של 6,300 ק"ג נעשה עבור פסטיבל גנש במדינת אנדרה פראדש בהודו בספטמבר2012. לאדו זה טוען לכתר של אחד מהגדולים ביותר שנעשו אי פעם.[19]
בסרט הקומי-דרמטי בשם English Vinglish הגיבורה, אותה משחקת השחקנית והמפיקה המפורסמת סרידבי, היא עקרת בית שעושה ומוכרת לאדו למחייתה.[20]
^Kumar, K.R. "Packaging Aspects of Milk & Milk Based Products". Plastics in Food Packaging(PDF). Mysore, India: Central Food Technological Research Institute. p. 198.
^Kajale, Neha, et al. "Effect of traditional food supplements on nutritional status of lactating mothers and growth of their infants." Nutrition 30.11 (2014): 1360-1365.
^LF Team. "Oatmeal Laddu". Livingfoodz.com. אורכב מ-המקור ב-2019-05-02. נבדק ב-2019-05-02.
^Shwetha Y., 2014. Therapeutic Effect of Garden Cress Seeds on Diabetics and Hypertensive Subjects (Doctoral dissertation, University of Agricultural Sciences GKVK, Bangalore).
^Pathak, Sarita Srivastava, Sema Grover, P., 2000. Development of food products based on millets, legumes and fenugreek seeds and their suitability in the diabetic diet. International journal of food sciences and nutrition, 51(5), pp. 409-414.
.jpg)
