PROFILBARU.COM

כריסטינה נסטלינגר
לידה	13 באוקטובר 1936; וינה, אוסטריה הפדרלית
פטירה	28 ביוני 2018 (בגיל 81); וינה, אוסטריה
מדינה	אוסטריה
לאום	אוסטרים
מקום קבורה	Hernalser Friedhof
שפות היצירה	גרמנית
בן או בת זוג	Ernst Nöstlinger
צאצאים	Christiana Nöstlinger, Barbara Waldschütz
פרסים והוקרה	אות כבוד להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (2011); Willy and Helga Verkauf-Verlon Preis (2009); Buchpreis der Wiener Wirtschaft (2010); העיטור האוסטרי למדע ואמנות (2003); פרס אסטריד לינדגרן (2003); Wildweibchenpreis (2002); פרס קורין (2011); Zehn besondere Bücher zum Andersentag (2011); Austrian Art Prize for Children's and Youth Literature (1989); פרס ברונו קרייסקי (2011); פרס קייט לייכטר (2016); פרס הספרות לילדים ונוער של אוסטריה (2014); Ehrenpreis des österreichischen Buchhandels für Toleranz in Denken und Handeln (1998, 1998); La vache qui lit (1990); Friedrich-Bödecker-Preis (1972); דויטשר יוגנדליטרטורפרייס (1973); Buchpreis der Wiener Wirtschaft (2008); פרס אנדרסן (1984); Steirische Leseeule (1997); פרס הספרות לילדים ונוער של אוסטריה (1974); חרט הכסף (1982); Mildred L. Batchelder Award (1979); פרס ספרות לילדים ונוער של וינה (1987); טבעת יוהאן נסטרוי (1986); בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו ;
	אתר רשמי

כריסטינה נסטלינגר (בגרמנית: Christine Nöstlinger;‏ 13 באוקטובר 1934 - 28 ביוני 2018) הייתה סופרת ילדים אוסטרית, שכתבה יותר מ-150 ספרים, שתורגמו ליותר מ-30 שפות שונות, ואף זכתה בפרסים רבים במהלך חייה, וביניהם "Hans Christian Andersen Award", בפרס "Astrid Lindgren Memorial Award" עם מוריס סנדק ועוד פרסים רבים.

ביוגרפיה

כריסטינה נסטלינגר נולדה בווינה למשפחה של סוציאליסטים שהיו פעילים פוליטית. אביה היה שען ואימה ניהלה גן ילדים. משפחתה הפכה לחסרת בית לאחר שבעלות הברית תקפו את וינה במהלך מלחמת העולם השנייה.^[1] לאחר המלחמה, למדה נסטלינגר גרפיקה בבית הספר לאומנות ועיצוב באוסטריה. יש הטוענים שבמקביל ללמודים, הייתה מעצבת גרפית של עיתונים,^[2] ואחרים – שבאותה תקופה עבדה ברדיו.^[2] נסטלינגר עזבה את בית הספר לאומנות ועיצוב לאחר נישואיה השניים, כדי לגדל את שתי בנותיה, קריסטין וברברה, שהיוו השראה לאיורים של דמויות רבות בספריה.^[1] נסטלינגר עסקה בעיקר באיור.

בהתבסס על אחד האיורים שאיירה, בשנת 1970 כתבה ספר ילדים ראשון.^[2] הספר, "Fiery Frederica", זכה לשבחים רבים, בעיקר על כתיבתו ופחות על איוריו, וזכה בפרס The German Friedrich Bodecker Prize . הספר ייצג קול חדש בספרות הילדים בשפה הגרמנית באותה תקופה.^[1] שלושים שנה לאחר מכן, יצא במהדורה חדשה.^[2] בעקבות ההצלחה, החלה נסטלינגר בכתיבת ספרי ילדים, ובמהרה הפכה לאחת מהסופרים המפורסמים ביותר הכותבים בגרמנית לילדים ולנוער.

בשנת 1973, כתבה נסטלינגר את סיפרה הידוע ביותר, "Fly Away Home", המבוסס על ילדותה במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר בעלות הברית ניסו לכבוש את וינה.^[1] נסטלינגר פרסמה יותר ממאה חמישים ספרים, שתורגמו ליותר משלושים שפות והופצו בכל רחבי העולם, וחלקם אף עובדו לסרטים. היא זכתה בפרסים ספרותיים רבים, והגדול מבניהם הוא הפרס הבינלאומי לספרות ילדים על שם הנס כריסטיאן אנדרסן בשנת 1984.^[1] בצד ספרי ילדים, פרסמה נסטלינגר כתבות במגזינים פופולריים, אוספי שירים, ספרי בישול ועוד. נסטלינגר אף פרסמה מאמרים רבים, בהם עמדה על חשיבות הספרות לילדים ועל השפעתה על קהל היעד.^[2]

תקופה קצרה לפני מותה, נסטלינגר הפסיקה לכתוב לנוער ולילדים, מפני שלתחושתה אבד לה הקשר עם הנוער של היום.^[1] נסטלינגר נפטרה ב-28 ביוני 2018 עקב מחלת ריאות כרונית, שנבעה מעישון כבד לאורך 60 שנה.^[3] לאחר מותה, נשיא אוסטריה, אלכסנדר ואן דר בלן (Alexander Van der Bellen) אמר שהמדינה איבדה את אחת הסופרות הבין לאומיות החשובות ביותר.^[1]

סגנון כתיבה

נסטלינגר נהגה לכתוב מנקודת המבט של ילדים. באופן יוצא דופן לספרות ילדים, רבים מספריה מאופיינים בדמויות ריאליסטיות: גיבוריה אינם מושלמים ומרבים לטעות, מאפיין שסייע לקוראים להזדהות עם הדמויות. דמויותיה מתאפיינות בתכונות כמו אומץ, הגינות ושנינות. סיפורים רבים שכתבה אינם מסתיימים בסוף טוב. לנסטלינגר יש סגנון כתיבה ייחודי, שנון "ושובב", מלא בפיתולים אירוניים, אך בכל זאת נגיש לקוראים. היא נהגה לשלב שפה ווינאית גבוהה עם סלנג יום-יומי של הנוער, ואיכות הכתיבה שלה נחשבת לגבוהה ביותר. נסטלינגר בחרה לחדש בתבניות סיפוריה מספר לספר, גם אם זו דרך קשה ופחות פופולרית בקרב סופרים רבים.^[2]