כריסטינה נובל (באנגלית: Christina Noble; ידועה גם כ"אמא טינה"; נולדה ב-23 בדצמבר 1944) היא מייסדת "קרן כריסטינה נובל לעזרה לילדים מעוטי יכולת", הפועלת בווייטנאם ובמונגוליה.
ביוגרפיה
נובל נולדה באירלנד בשנת 1944. אמה גידלה אותה ואת שלושת אחיה, בעוד אביה ביזבז בפאב את מעט הכסף שהיה למשפחה. כשהייתה בת 10 נפטרה אמהּ, והילדים הופרדו על ידי המדינה ונשלחו לבתי יתומים שונים, ולכל ילד נאמר ששאר האחים נפטרו.
אחרי מספר רב של ניסיונות, ברחה נובל מבית היתומים וחיה כחסרת בית בדבלין. במהלך תקופה זו היא נאנסה ונכנסה להריון, והתינוק נלקח ממנה בכוח. אחרי שגילתה שהמדינה שיקרה לה אודות אחיה, היא הצליחה לאתר את אחד מאחיה באנגליה, וכשהייתה בת 18 הם עברו לגור יחד. בתקופה זו היא נישאה, אך ובעלה התעלל בה במשך עשור, וכתוצאה מכך סבלה מדיכאון ומהתמוטטות עצבים.
הקמת הקרן
בתקופת מלחמת וייטנאם החלה נובל לחלום אודות המלחמה ועל השפעתה על הילדים בווייטנאם. בחלום אחד שחזר פעמים רבות ראתה ילדים וייטנאמיים בורחים בשביל עפר מפני הפצצות נפאלם, ולדבריה היא חשה שהילדים קוראים לה לעזרה. חלום זה שינה את חייה, ונתן לה השראה לעזור לילדים סובלים, כפי שהיא סבלה בילדותה.
עשרים שנים מאוחר יותר, בשנת 1989, יצאה נובל לווייטנאם במטרה לסייע לילדים סובלים בעיר הו צ'י מין סיטי. היא סיכנה את חייה מדי יום, כשהיא הולכת ברחבי העיר ומחפשת ילדים עזובים הזקוקים לעזרה רפואית או להגנה מפני ניצול מיני, ולעזרה כלכלית. במשך שמונה שנים היא הקימה את קרן כריסטינה נובל, שמטרתה לסייע לילדים, מתוך הבנה שעתידם תלוי בהכנתם לחיים. במהלך השנים הקימה הקרן מרפאות חירום, בתי ספר, מקלטים לילדים חסרי בית, ובתי ספר להכשרה מקצועית. כמו כן ניתנים לילדים חוגים בכדורגל, שירה, שחייה ועוד.
נכון ל-2016, ממשיכה נובל לסייר ברחובות וייטנאם בחיפוש ילדים הזקוקים לסיוע. היא מגיעה לקהילות עניות וחושפת אותם למידע אודות הקרן, ודרכים לקבלת סיוע. הקרן נתמכת כלכלית על ידי 14 מדינות, ותקציבהּ השנתי הוא כחצי מיליון דולר. בשנת 1997 הרחיבה הקרן את פעילותה למונגוליה, שם פועלת הקרן בתוכניות חינוך בבתי הכלא, בפרויקטים בתחום הבריאות, ובתוכניות לטיפול בילדים. עד היום סייעה הקרן למעלה מ-700 אלף ילדים.
בשנת 2014 יצא הסרט "נובל", המספר את סיפורה של כריסטינה נובל.
אותות הערכה
החל משנת 1992 קיבלה קרן כריסטינה נובל עשרות פרסים ואותות הערכה. ביניהם:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
