כריסטיאן בראר (צרפתית: Christian Bérard: 20 באוגוסט 1902 - 11 בפברואר 1949), הידוע גם בשם בבה, היה אמן, מאייר אופנה צרפתי.
בראר ואהובו בוריס קוצ'נו, היו ממייסדי" בלט דה שאנז אליזה", ואחד מהזוגות ההומוסקסואליים הבולטים בגלוי בתיאטרון הצרפתי במהלך שנות השלושים והארבעים.[1]
ביוגרפיה
בראר נולד בפריז בשנת 1902, ולמד בילדותו בבית הספר ג'נסון דה סאלי. בשנת 1920 הוא נכנס לאקדמיה רנסון, שם הושפע מסגנונם של אדוארד וויארד ומוריס דניס.
בראר הציג את התערוכה הראשונה שלו בשנת 1925, בגלריה פייר. מתחילת הקריירה שלו היה לו עניין בתפאורות תיאטרון ובעיצובי תלבושות, ומילא תפקיד חשוב בהתפתחות העיצוב התיאטרלי בשנות השלושים והארבעים.
בתחילת שנות השלושים בראר עבד עם ז'אן מישל פרנק, צייר תפאורות, עשה עבודות בעץ וצייר דגמים לשטיחים. הוא עבד גם כמאייר אופנה של קוקו שאנל, אלזה שיאפרלי ונינה ריצ'י. ההישג הנודע ביותר של בראר היה כנראה העיצובים הבוהקים והקסומים שלו לסרטו של ז'אן קוקטו ב-1946 .
בראר נפטר בפתאומיות מהתקף לב ב-11 בפברואר 1949, על במת תיאטרון מריני. סטבאט מאטר (1950) של פרנסיס פולנץ הולחן לזכרו, וז'אן קוקטו הקדיש לו את סרטו אורפה (1950).[2]
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
