ביום ראשון, 14 בספטמבר הכריזה ליהמן ברדרס על פשיטת רגל, לאחר שהבנק הפדרלי סירב לבקשתה לסיוע כספי. באותו היום הוכרז על מכירתה של חברת מריל לינץ' לבנק אוף אמריקה[1]. תחילתו של השבוע התאפיינה בחוסר יציבות קיצוני בשוקי המניות בעולם. השבוע החל בנפילות חדות של שערי המניות עם פתיחת המסחר ברוב הבורסות ביום שני, 15 בספטמבר, נפילות שחזרו יומיים אחר כך, ביום רביעי. ביום שלישי, 16 בספטמבר, חברת הביטוח הגדולה בעולם, AIG, אשר נטלה חלק משמעותי בשוק האשראי למשכנתאות האמריקאי, נקלעה למשבר נזילות לאחר שדירוג האשראי שלה הופחת. לבקשת AIG נחלץ לסיועה הבנק הפדרלי, וזאת לאחר ש-AIG הראתה כי איננה מסוגלת לגייס אשראי נוסף בשוק החופשי. במצב דברים זה רכשה ממשלת ארצות הברית, באמצעות הבנק הפדרלי, 79.9% מחברת הביטוח בתמורה ל-85 מיליארד דולר וכן תמורת הזכות למנוע חלוקת דיבידנד לבעלי המניות אשר קדמו לעסקה[2].
שוקי הכספים, הביטוח ואיסור המכירה בחסר
ב-16 בספטמבר הורידה Reserve Primary Fund, קרן כספית גדולה, את מחיר היחידה מתחת לדולר אחד, וזאת כיוון שהייתה חשופה לבטוחות החוב של ליהמן ברדרס. צעד זה הוביל ביקושים ערים מצד משקיעים לפדות את כספיהם בקרן[3]. עד לאותה עת נחשבה קרן זו, וכמוה קרנות כספיות דומות, לאחד מאפיקי ההשקעה הבטוחים ביותר בארצות הברית. בבוקר ה-18 בספטמבר הגיע שיעור הוראות המכירה ממשקיעים מוסדיים בשוק הכספים לסך חצי טריליון דולר, בשוק שערכו הכולל הוא 4 טריליון, אולם הזרמת 105 מיליארד דולר מן הבנק הפדרלי מנעה התמוטטות כוללת של הקרנות. ב-19 בספטמבר הציע משרד האוצר האמריקאי ביטוח זמני לקרנות הכספיות (בדומה לביטוח FDIC לבנקים)[4]. לקראת סוף השבוע, הודיעה הרשות לשירותים פיננסיים בבריטניה על הפסקת מכירה בחסר של מניות בבריטניה וכך גם הודיעה רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC)[5]. צעדים אלה הביאו לרגיעה זמנית ולהתאוששות מסוימת בשוק המניות ביום שישי, 19 בספטמבר, היום האחרון של המסחר באותו השבוע[6].
ב-18 בספטמבר החלה יוזמה של שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון לתוכנית ממשלתית במטרה להקל על מצוקת האשראי שנגרמה על ידי משבר הסאבפריים. על פי התוכנית, הממשלה האמריקאית תרכוש נכסים סחירים (אשר כונו "נכסים רעילים") מן המוסדות הפיננסיים המשוועים לאשראי[7][8]. את שיעורו של הסיוע הממשלתי קשה היה באותה שעה אף לאמוד[9].
התייעצויות בין מחלקת האוצר של ארצות הברית, הבנק הפדרלי ורשות ניירות הערך האמריקאית, לבין מנהיגי הקונגרס של ארצות הברית ונשיא ארצות הברית, קידמו תוכנית לפתרון כולל למשבר האשראי. בסיום השבוע הכריזו שר האוצר ונשיא ארצות הברית על ההצעה כי הסיוע לרכישת איגרות החוב הסחירות המגובות במשכנתאות יהיה עד לסכום של 700 מיליארד דולר, זאת מתוך כוונה להקטין את הפסדי המוסדות הפיננסיים בעלי איגרות החוב. טיוטת תוכנית הסיוע הממשלתי התקבלה באופן חיובי על ידי המשקיעים בשוקי המניות, אולם את פרטי התוכנית שעדיין לא נקבעו היה צריך לקבוע הקונגרס[10][11].
הפתרון של ברננקי
בן ברננקי נגיד הבנק הפדרלי ביקש להעביר תוכנית של השקעה בתשתיות אך בינתיים ללא הצלחה, כוח האדם מתפנה מהחברות הפרטיות ומחפש לעבוד במקומות יציבים תחת הממשלה, בעת משבר היצוא קטן ולכן עדיף להשקיע את הייצור במוצרים שאינם סחירים כגון תשתיות שיעזרו לאחר המשבר לצמוח בצורה טובה יותר.
השבוע המתחיל ב-21 בספטמבר 2008
ביום ראשון, 21 בספטמבר, על רקע מצוקת האשראי אליה נקלעו, אישר הבנק הפדרלי לשני בנקי ההשקעות הגדולים גולדמן זקס ומורגן סטנלי להפוך לחברות אחזקה של מוסדות בנקאיים. צעד זה איפשר להם לקבל סיוע מן הבנק הפדרלי, ומנגד חייבם במגבלות הפיקוח הבנקאי הנהוגות בארצות הברית[12]. באותו היום הכריז שר האוצר הנרי פולסון כי תוכנית הסיוע הממשלתי האמריקאי, אשר נועדה במקורה לסייע אך ורק למוסדות פיננסיים מקומיים, תכלול גם בנקים זרים המנהלים עסקים בארצות הברית. במקביל, ממשלת ארצות הברית הפעילה לחץ על ממשלות אחרות ליישם תוכניות דומות בארצן[13]. בימים שני ושלישי בשבוע הופיעו שר האוצר ויושב ראש הבנק הפדרלי בן ברננקי בפני ועדת הכספים של הקונגרס האמריקאי, בניסיון לשכנע בצורך לקבל את התוכנית. ביום רביעי הופיע הנשיא בוש בנאום לאומה על התוכנית. כל אותה העת התנהלו מגעים מאחורי הקלעים בין משרד האוצר והקונגרס לקביעת תנאי התוכנית. ב-25 בספטמבר דווח כי הושגה הסכמה מצד ראשי הקונגרס לעיקרי תוכנית הסיוע[14], אולם בציבור נשמעו קולות רמים המתנגדים להוצאה הציבורית הכרוכה בה[15]. ביום חמישי, בעת פגישה שנערכה בבית הלבן, בנוכחות נציגי הקונגרס והמועמדים לנשיאות ארצות הברית ברק אובמה וג'ון מקיין, התברר כי לא קיים קונצנזוס בקונגרס באשר לתוכנית וקיימת התנגדות עזה מצד הנציגים הרפובליקנים ליישומה[16]. חברי הקונגרס הרפובליקנים ניסו להציע תוכנית חלופית ולפיה תוקם מערכת של ביטוחי משכנתאות אשר תמומן בידי אלה המחזיקים אותן. בסוף אותו השבוע המשיכו המגעים לקידום תוכנית הסיוע הממשלתי ומסמכי ההצעה, שאורכה היה שלושה עמודים במקור, תפחו כדי יותר ממאה עמודים וכללו את האפשרות לביטוח משכנתאות[17][18]. ביום חמישי בערב התמוטט הבנק הענק Washington Mutual ונכסיו נתפסו בידי חברת ביטוח הפיקדונות הפדרלית האמריקאית, ה-FDIC ונמכרו ברובם לידי הבנק הגדול בארצות הברית JPMorgan Chase[19]. במקביל דווח כי בנק אמריקאי ענק אחר, Wachovia, נמצא במגעים עם סיטיגרופ וגופים פיננסיים אחרים, בניסיון לחלצו ממשבר האשראי אליו נקלע[20].
השבוע המתחיל ב-28 בספטמבר 2008
ביום ראשון בבוקר הכריז שר האוצר האמריקאי כי הושג הסכם על כל המרכיבים העיקריים של תוכנית הסיוע הממשלתי וכי סכום הסיוע הכולל יהיה עד 700 מיליארד דולר, וכן תתווסף האפשרות ליצירת מערכת לביטוח משכנתאות[21]. במקביל דווח באותו היום כי נקבעה תוכנית לענק המשכנתאות הבריטי ברדפורד אנד בינגלי (Bradford & Bingley) ולפיה הבנק הגדול בספרד, גרופו סנטנדר (Grupo Santander) ירכוש את משרדי הבנק הבריטי ויקבל לידיו את חשבונות החסכון, ואילו חשבונות ההלוואות והמשכנתאות של הבנק יולאמו[22].
ביום ראשון בשבוע אף הולאם חלקית ענק הבנקאות מבנלוקס, Fortis, כאשר ממשלות בלגיה, הולנד ולוקסמבורג השקיעו 11.2 מיליארד אירו בבנק. בלגיה רכשה 49% מן החטיבה הבלגית של הבנק ואילו הולנד ולוקסמבורג נקטו בצעד דומה ביחס לחטיבות ההולנדית והלוקסמבורגית[23]. החלטת ממשלת הולנד שונתה ב-3 באוקטובר, כאשר החליטה להשתלט על נכסי הבנק בהולנד[24].
ביום שני, 29 בספטמבר, הוכרז כי Wachovia, הבנק הרביעי בגודלו בארצות הברית, יירכש על ידי סיטיגרופ[25]. עסקה זו לא יצאה לפועל, אולם הבנק נמכר לבנק ולס פארגו ב-12 באוקטובר[26].
ביום שני הכריז שר האוצר הגרמני על תוכנית ממשלתית להצלת חברת ההחזקות ממינכן, Hypo Real Estate, אשר בבעלותה מספר בנקי משכנתאות בגרמניה, אולם ב-4 באוקטובר 2008 התברר כי התוכנית לא תצא לפועל. באותו היום החליטה ממשלת איסלנד להלאים את הבנק השלישי בגודלו במדינה, בנק גליטניר (Glitnir)[27][28].
ביום שני נפלו שערי המניות באופן קיצוני בבורסות אירופה וארצות הברית למרות הזרמת כספים לשוק לאשראי קצר מועד בידי הבנקים המרכזיים[29][30].
תוכנית הסיוע הממשלתי האמריקאית, אשר זכתה לשם "חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008", הונחה על שולחן הקונגרס האמריקאי להצבעה[31]. הקונגרס לא אישר את החוק, אף על פי שההצבעה הופסקה ל-40 דקות בניסיונות לשכנע חברי קונגרס, 205 הצביעו בעד החוק ו-228 התנגדו[32]. במקביל התרחשו באותו היום ירידות שערים חדות בבורסות ארצות הברית. בתוך דקות לאחר כישלון ההצבעה מדד דאו ג'ונס ירד ב-300 נקודות וסיים בירידה כוללת של 777.68 נקודות, הנאסד"ק איבד 199.61 נקודות מערכו וירד אל מתחת ל-2000 נקודות, ומדד S&P 500 איבד 8.77% באותו היום[33]. מדד הדאו ג'ונס ידע באותו יום את הנפילה הגדולה ביותר בתולדותיו עד לאותו מועד[34]. בין המניות שאבדו בחדות מערכן היו מניות בנקים אשר נחשבו ליציבים[35].
ביום שלישי, 30 בספטמבר, התאוששו שוקי המניות, אולם שוקי האשראי נותרו במצוקה כאשר ריבית הליבור (באנגלית: London Interbank Offered Rate, ר"ת: LIBOR) עלתה בתוך יממה מ-4.7% ל-6.88%. ביום שלישי, 30 בספטמבר, הזרימו ממשלות צרפת, לוקסמבורג ובלגיה, 6.4 מיליארד אירו לבנק Dexia, אשר נקלע למצוקת אשראי[36].
ביום שני, 29 בספטמבר, לאחר שבנקים באירלנד נקלעו אף הם למצוקת אשראי החליטה ממשלת אירלנד על תוכנית דו-שנתית להבטחת כל פיקדונות הבנקים של שישה בנקים במדינה, הוצאה הנאמדת בכ-400 מיליארד דולר[37].
ב-1 באוקטובר אישר הסנאט של ארצות הברית את תוכנית סיוע החירום האמריקאי ב-700 מיליארד דולר, כולל ביטוח פיקדונות בבנקים עד לסכום של 250,000 דולר וכן 100 מיליארד דולר בהנחות מס לעסקים ולאנרגיה חלופית. החוק אושר ברוב של 74 כנגד 25 מתנגדים[38]. ביום שישי עלה החוק להצבעה מחודשת בקונגרס והפעם זכה לרוב של 263 כנגד 171 מתנגדים[39].
בשעות הלילה של ה-2 באוקטובר הלכה ממשלת יוון בדרכה של אירלנד והודיעה כי תבטח את הפיקדונות בכל הבנקים במדינה[40]. ביום שישי, 3 באוקטובר, הכריזה רשות השירותים הפיננסיים בבריטניה כי החל מ-7 באוקטובר יגדל הסכום המבוטח בפיקדונות בבנקים ל-50,000 ליש"ט, לעומת 35,000 ליש"ט עד אותו יום, זאת בניסיון להגביר את אמון הציבור בבנקים[41]. באותה עת נמשכו באירופה שיחות בין המדינות כדי להחליט על תוכנית סיוע אירופית לחוסר היציבות בשוקי הכספים. מגעים אלה הובילו לכנס שנערך בפריז, בשבת אחר הצהריים, בראשות נשיא צרפתניקולא סרקוזי. הכנס נערך על רקע דיווחים כי בנק אירופי נוסף, בנק ההלוואות האיטלקי הענק יוניקרדיט נקלע אף הוא לקשיי אשראי[42].
השבוע המתחיל ב-5 באוקטובר 2008
במהלך סוף השבוע הראשון באוקטובר החלו מתבררים ממדי המשבר הכלכלי באיסלנד כאשר שער הקרונה האיסלנדית פוחת בשיעור 30% כנגד האירו[43]. באספת חירום של בית המחוקקים האיסלנדי אושרה חקיקה המקנה סמכויות נרחבות לממשלה לתפוס את נכסי הבנקים ולפקח עליהם. מכוח חקיקה זו נטלה ממשלת איסלנד שליטה בשלושת הבנקים הגדולים במדינה[44].
בטרם נפתח יום העסקים ב-6 באוקטובר, השתלט בנק BNP Paribas הצרפתי על הנכסים הנותרים של בנק Fortis בצרפת, בדומה להשתלטות ממשלת הולנד על נכסי הבנק במדינתה[45]. בינתיים הצטרפו גם גרמניה[46], דנמרק ואוסטריה לצעדים שנקטו ממשלות אירלנד ויוון בהבטיחן את פיקדונות החוסכים בבנקים. למרות צעדי ההרגעה של ממשלות אירופה, ב-6 באוקטובר ירד מדד FTSE 100, המשקף את מחירי המניות בבורסה של לונדון, את הירידה החדה ביותר שנרשמה בהיסטוריה של מדד זה עד לאותו היום[47]. מדד הדאו ג'ונס בסיום המסחר ביום שני (6 באוקטובר) ירד אל מתחת ל-10,000 נקודות לראשונה מאז שנת 2004, ירידה של 30% מן המדד שהיה ב-9 באוקטובר2007[48]. בבורסות ברזיל ורוסיה הופסק באותו היום המסחר במניות לאחר נפילות כה חדות שעוררו חשש להתמוטטות כוללת של הבורסה[49].
ב-7 באוקטובר הודיע הבנק המרכזי של איסלנד כי ממשלת רוסיה הסכימה להלוות לבנק 4 מיליארד אירו[50]. אף שבתחילה הוכחשה הודעה זו על ידי שלטונות רוסיה, בשעות הערב הודה שר האוצר הרוסי אלכסיי קודרין כי רוסיה שוקלת בחיוב את בקשת הסיוע מאיסלנד[51]. באותו היום הורידה חברת דירוג האשראי סטנדרד אנד פורס את דירוג האשראי של איסלנד. בנוסף באותו היום החליטו שרי האוצר של מדינות האיחוד האירופי להגדיל את סכום הפיקדונות המבוטח בבנקים עד ל-50,000 אירו לפחות. ממשלות הולנד, ספרד, ובלגיה הודיעו כי יגדילו את הסכום המבוטח מעבר למינימום שנקבע, עד לסכום של 100,000 אירו[52].
ב-8 באוקטובר הכריזה ממשלת בריטניה כי תעניק אשראי בשיעור 25 מיליארד ליש"ט לשורה של בנקים גדולים במדינה וכן 25 מיליארד ליש"ט נוספים למוסדות פיננסיים אחרים ולשלוחות של בנקים זרים בבריטניה. היו שכינו את התוכנית בשם הלאמה חלקית של הבנקים בבריטניה[53]. יום קודם לכן הכריז בנק ישראל על הפחתת הריבית ב-0.5%. למחרת, הכריזו על צעד זהה הבנק המרכזי האירופי וכן הבנקים המרכזיים של בריטניה, ארצות הברית, קנדה, שוודיה ושווייץ[54].
ב-8 באוקטובר הייתה מגמה של ירידות שערים חדות בבורסות המניות בעולם. ביפן ירדו שערי המניות ב-9%. ברוסיה הופסק המסחר במניות פעם נוספת, לאחר ירידה חדה בתחילת המסחר. אף בבורסת אינדונזיה הופסק המסחר מסיבה זהה. ב-8 באוקטובר הלווה הבנק הפדרלי 37.8 מיליארד דולר ל-AIG, בנוסף להלוואה של 85 מיליארד דולר בחודש ספטמבר[55].
ביום רביעי בלילה, 8 באוקטובר 2008, הבנק המרכזי של איסלנד נטש את ניסיונותיו לתמוך בקרונה האיסלנדית המתדרדרת בשער של 131 קרונות לאירו, לאחר שניסה לייצב את המטבע בשער זה ביום שני, 6 באוקטובר[56]. למחרת נפל שער הקרונה ל-340 קרונות לאירו ואז הפסיקה הממשלה את המסחר במטבע זר[57]. למחרת השתלטה הרשות האיסלנדית לפיקוח פיננסי על הבנק הגדול במדינה, קאופטינג. באותו היום הוכרז על הפסקת המסחר בבורסה לניירות ערך באיסלנד עד ליום שני, 13 באוקטובר[58].
ביום חמישי, 9 באוקטובר, עלה מחיר האשראי לטווח קצר, בעוד הבורסות בארצות הברית המשיכו במגמה של ירידות חדות. לעומת זאת התמתנו ירידות השערים באירופה[59]. ביום שישי, 10 באוקטובר, היו ירידות חדות בבורסות אסיה ואירופה. בבורסת ניו יורק התנהל יום מסחר עם תנודות חדות ביותר, ירידות ועליות של מאות נקודות בשעות ספורות. המסחר הסתיים בירידה מתונה של 1.5%. המסחר בבורסה במוסקבה כלל לא התקיים בניסיון להרגיע את המשקיעים[60]. הפרלמנט הרוסי קיבל חוק ולפיו בנקים רוסים יקבלו הלוואה בסך 36 מיליארד דולר מרווחי מכירות נפט[61]. בוושינגטון התכנסו שרי האוצר של ארגון המדינות המתועשות בהזמנת הנשיא בוש. במקביל נערכה בוושינגטון פגישה של ראשי קרן המטבע הבינלאומית וראשי הבנק העולמי[62].
ביום שישי, 10 באוקטובר הודיעה חברת הביטוח היפנית הבינלאומית Yamato Life על פשיטת רגל, כתוצאה מירידה חדה בערך נכסיה. איגרות החוב של חברת ליהמן ברדרס נמכרו ביום שישי במכירה פומבית במחיר של 8 סנט לאיגרת שערכה הנקוב דולר אחד. איגרות חוב רבות של ליהמן ברדרס מבוטחות, וקיים חשש כי החברות המבטחות עלולות להיקלע לקשיים, כיוון שההערכה היא שתביעות הביטוח עשויות להיות בגובה 400-600 מיליארד דולר[63].
השבוע המתחיל ב-12 באוקטובר
ביום ראשון 12 באוקטובר פתחה ממשלת בריטניה במגעים עם הבנקים הגדולים במדינה באשר לתוכנית להזרמת כספים למוסדות אלה בעסקת רכישה ממשלתית של חלקים מן הבנקים בסכום כולל של כ-39 מיליארד ליש"ט[64].
מנהיגי אירופה נפגשו בפריז והכריזו על תוכנית להזרמת מימון לבנקים אירופיים. התוכנית שהוכרזה כללה צעדים לביטוח פיקדונות למשך חמש שנים. על פי התוכנית כל אחת ממדינות אירופה תדאג להזרמת המימון לבנקים שבתחומה, על פי התנאים המקומיים. נקבעו אף מנגנונים לעידוד אשראי לטווח קצר. עלות מלוא התוכנית הוא כ-11 טריליון אירו[65] . אוסטרליה וניו זילנד הכריזו אף הן על תוכנית לביטוח הפיקדונות בבנקים.
ביום ראשון כינס הקבינט הנורווגימסיבת עיתונאים דחופה והכריז על תוכנית בהיקף של 57.4 מיליארד דולר בה יוצעו לבנקים הנורווגים איגרות חוב ממשלתיות חדשות[66].
ביום שני, 13 באוקטובר, הייתה עליה כללית במדדי המניות בבורסות העולם. עם סיום המסחר בבורסת ניו יורק עלה הדאו ג'ונס בשיעור 11%, 936 נקודות ביום מסחר אחד, ונסגר ב-9,387 נקודות. היה זה יום המסחר הראשון בחודש אוקטובר שבו נסגר מדד הדאו ג'ונס בעליה לעומת פתיחת המסחר[67]. מדד ה-CAC40 הצרפתי נסגר באותו יום בעליה של 11.18%, זאת לאחר שממשלת צרפת הכריזה על תוכנית סיוע לבנקים בהיקף של 320 מיליארד אירו[68]. גרמניה הכריזה על תוכנית סיוע לבנקים בהיקף של 400 מיליארד אירו. באותו היום הציעה קרן המטבע הבינלאומית סיוע טכני ופיננסי להונגריה אשר התקשתה להתמודד עם המשבר לאור מנוסה של משקיעים מקומיים למטבע האירו, לפרנק השווייצרי ולדולר האמריקאי. אף בבורסה ההונגרית הייתה עליית שערים ביום שני והלחץ על המטבע המקומי, הפורינט, פחת. ערכו של הפורינט ביחס לדולר פוחת בשיעור של 30% מאז חודש יולי 2008.
ראש ממשלת ספרד, חוזה לואיס רודריגז זפטרו, הכריז כי ספרד תספק בטוחות עד לסכום של 100 מיליארד אירו כדי להבטיח חובות חדשים של הבנקים המסחריים בספרד בשנת 2008. הכרזה זו באה בעקבות כינוס פסגה של מדינות האירו במהלך סוף השבוע כדי לתאם את מאמציהן מול משבר האשראי.[69].
