כלכלה דואלית היא מודל המתאר התפתחות של כלכלה. כלכלה דואלית ידועה גם בשמה השני "מודל לואיס" על שם הממציא שלה סר ויליאם ארתור לואיס. המודל מסביר את התפתחות הכלכלה בתנאים של שינוי תעסוקתי בין שני סקטורים מנותקים, הסקטור האחד נקרא הסקטור הקפיטליסטי והשני נקרא הסקטור המשני[1]. הסקטור הקפיטליסטי על פי לואיס הוא "החלק של הכלכלה שמשתמש בהון שניתן להנפיק מחדש ובכך מזין את הקפיטליסטים." השימוש בהון נשלט על ידי הקפיטליסטים, שהם המעסיקים. הסקטור הקפיטליסטי יכול להיות או פרטי או ציבורי ומאופיין על ידי תשואה גבוהה ושכר גבוה. הסקטור המשני הוגדר על ידי לואיס בתור "החלק הזה בכלכלה שלא משתמש בהון שניתן להנפיק מחדש". הוא בדרך כלל מייצג תעשייה מסורתית, ומאופיין על ידי שכר נמוך ותשואה נמוכה[2].
היסטוריה
במקור כלכלה דואלית כפי שתוארה על ידי ארתור לואיס הייתה חלק מהמאמר שכותרתו "התפתחות כלכלית עם תעסוקה בלתי מוגבלת" שנכתב ב-1954. המודל נקרא גם מודל לואיס לזכרו. המאמר פורסם לראשונה בבית ספר במנצ'סטר[3], המאמר והמודל שנגזר ממנו היו הכרחיים להקמת תשתית עבור תחום הכלכלות המתפתחות. המאמר עצמו תואר בתור המאמר המשפיע ביותר לצורך הבנת ויישום התחום[4].
הנחות יסוד של המודל
המודל נוצר מתוך מספר נקודות הנחה:
- לכלכלה בשלבי ההתפתחות שלה יש עודף תעסוקה לא נחוץ בתעשייה המסורתית.
- העובדים בתעשייה המסורתית מעדיפים לעבוד בסקטור הקפיטליסטי בו מוצע להם שכר גבוה יותר.
- המודל מניח שהמשכורות בסקטור הקפיטליסטי הן פחות או יותר קבועות.
- יזמות בסקטור הקפיטליסטית היא יותר רווחית מפני שהם גובים מחיר מעל השכר הקבוע.
- המודל מניח שהרווחים של היזמים יושקעו מחדש בעסק בצורה של הון קבוע.
- המגזר הקפיטליסטי מפותח אומר שהכלכלה עברה מהתבססות על הסקטור המשני להתבססות על הסקטור הקפיטליסטי[1].
כלכלה דואלית בישראל
בישראל מודל הכלכלה הדואלית מייצג את ההתנהגות בין מגזר ההיי-טק לבין שאר המגזרים של התעשייה הישראלית. כמו שמתואר במודל במגזר ההיי-טק יש שכר ותשואה גבוהים יותר ובנוסף ההון שמונפק בהיי-טק מושקע בחלקו להשקעות חוזרות בתחום, זאת בניגוד לענפים אחרים בתעשייה הישראלית שבהם השכר הממוצע נמוך יותר ויש בהם עודף תעסוקתי ואין בהם השקעות חוזרות רבות. בישראל מנסים לצאת מהמסלול של הכלכלה הדואלית על ידי השקעות של הממשלה בהתפתחות התעשייה המסורתית[5]. דרור גורוביץ כתב: "מלבד ההי-טק, ישראל היא אי של בינוניות. שאר השוק מפגר עם משכורות נמוכות פריון נמוך וכל שאר השוק נמוך"[6]. עוד נאמר על הכלכלה הדואלית בישראל על ידי פרופסור טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בשנת 2007 "יצרנו שלא מדעת, שני עולמות".
הערות שוליים
- ^ 1 2 S. ENKE, ECONOMIC DEVELOPMENT WITH UNLIMITED AND LIMITED SUPPLIES OF LABOUR, Oxford Economic Papers 14, 1962-06, עמ' 158–172 doi: 10.1093/oxfordjournals.oep.a040895
- ^ S. K. Misra; V. K. Puri, Economics Of Development And Planning — Theory And PracticeS, 2010
- ^ W. ARTHUR LEWIS, Economic Development with Unlimited Supplies of Labour, The Manchester School 22, 1954-05, עמ' 139–191 doi: 10.1111/j.1467-9957.1954.tb00021.x
- ^ Douglas Gollin, The Lewis Model: A 60-Year Retrospective, Journal of Economic Perspectives 28, 2014-08, עמ' 71–88 doi: 10.1257/jep.28.3.71
- ^ לנה זייגר, לשבור את הכלכלה הדואלית – תכנית המדען הראשי, באתר ישראל ב-OECD, 2016-03-04
- ^ טום קרגנבילד, ישראל היא לא סטארט־אפ ניישן – היא כלכלה דואלית, באתר כלכלה קלה, 2018-08-03
