כלי הדם הם איברים במערכת הדם שמעבירים דם בגוף. כלי דם הוא צינור חלול העטוף במספר רקמות. סוג הרקמה, עוביה וחוזקה משתנים בהתאם לסוג כלי הדם ומיקומו בגוף. כללית, כלי הדם הקרובים יותר ללב יהיו בדרך כלל רחבים יותר מכלי דם שנמצאים בקצות הגוף. נהוג לחלק את כלי הדם לשני סוגים עיקריים: עורקים, אשר מוליכים את הדם היוצא מהלב לרקמות וורידים אשר נושאים דם מן האיברים השונים בחזרה ללב.
שכבות כלי הדם
הגלימה הפנימית (Tunica intima): השכבה הדקה ביותר ומופיעה בכל סוגי כלי הדם. מורכבת מתאי אנדותל המצומדים זה לזה על ידי פוליסכרידים וחומר בין תאי. מתחת לאנדותל, כמו תמיד, ניתן למצוא רקמה חיבורית תחוחה, ומתחתיה שכבה של רצועות גמישות - למינה אלסטיקה אינטרנה - המשמשת גבול לגלימה הפנימית. נימים מורכבים מגלימה פנימית בלבד, כאשר בהם היא תופיע בצורת אנדותל בלבד.
הגלימה האמצעית (Tunica media): שכבה זאת עשויה גם היא מרקמת חיבור ופוליסכרידים, כאשר בעורקים יש בה חלק משמעותי ביותר של שריר חלק, המשמש לוויסות עובי כלי הדם על פי אותות המתקבלים ממערכת העצבים האוטונומית. בוורידים חלקו של השריר החלק קטן יותר, ולפעמים אינו קיים כלל. את שכבה זאת תוחמת מבחוץ הלמינה אלסטיקה אקסטרנה - שכבה דקה של סיבים אלסטיים.
הגלימה החיצונית (Tunica externa, Tunica adventitia): שכבה זאת עשויה כולה מרקמה חיבורית. בחתך היסטולוגי של כלי דם ניתן למצוא בתוכה גם עצבים וכלי דם קטנים שמספקים הזנה ונקראים ואזא וזורום (מלטינית - כלי הדם של כלי הדם). כלי הדם בהם שכבה זו עבה ביותר הם הוורידים הגדולים.
כאשר כלי דם מתחברים אחד לשני זה נקרא אנסטמוזה. האנסטמוזה מספקת דרך אלטרנטיבית קריטית במקרה שנתיב המעבר של הדם חסום.
