כלא אֵווין (בפרסית: زندان اوین) הוא בית סוהר בעל רמת ביטחון מרבית, השוכן בשכונת אווין שבצפון-מערב טהראן, ומיועד לאסירים מסוכנים ולאסירים פוליטיים. הכלא הוקם על ידי המשטרה החשאית של השאה האיראני (הסאוואכ) ונחשב לקשה ביותר במדינה בכל הקשור לתנאי המחיה בו וביחס כלפי האסירים.[1] בשל ריבוי האסירים הפוליטיים והאינטלקטואלים השוהים בו, הוא זכה לכינוי "אוניברסיטת אווין".[2]
מתחם הכלא בנוי מחצר המיועדת להוצאות להורג, בית משפט ומספר אגפים נפרדים לאסירים ואסירות. במקור, נועד הכלא לאכלס 320 אסירים, מתוכם 20 בתאי בידוד והשאר בשני אגפים נפרדים. בשנת 1977, הורחב הכלא והוא אכלס כ-1500 אסירים, מתוכם כ-100 אסירים פוליטיים.
לאחר המהפכה האיסלאמית במדינה, שהתרחשה בשנת 1979, הורחב הכלא בצורה משמעותית, דבר שאפשר את אכלוסם של למעלה מ-15,000 אסירים.
במקור נועד הכלא לשמש כבית מעצר לעצורים אשר ממתינים לסיום ההליכים המשפטיים בעניינם. לאחר הרשעתם אמורים היו העצורים לעבור לבתי כלא אחרים, דוגמת גאזל חסאר. בפועל הפך לבית כלא מן המניין, בו שוהים עצורים למשך זמן ממושך, לעיתים מספר שנים, עד לתחילת משפטם או שחרורם.
בשנת 2005 פרסמה מערכת המשפט האיראנית דו"ח המכיר בהפרת זכויות אדם בכלא, לרבות שימוש בשיטות עינויים שונות ובידוד אסירים.
ב-27 ביולי 2008 נתלו בחצר הכלא 29 אסירים, לאחר שבית המשפט העליון האיראני אישר את הוצאתם להורג. מהלך זה הוביל למחאה מצד ארגוני זכויות אדם, אשר מחו נגד השימוש המוגזם לטענתם שעושה איראן בהחלת עונש מוות במדינה.[3]
מאסרים ידועים
בין האסירים הידועים שריצו זמן מאסר בכלא ניתן למנות את חוסיין עלי מונתזרי, הוגה דת ופעיל זכויות אדם, אשר נכלא בשנת 1974 על פעילותו נגד שלטון השאה. הוא שוחרר בשנת 1978.
בשנת 1982, בגיל 16, נעצרה הסופרת האיראנית מרינה נעמת, בעקבות מאמר שכתבה לעיתון בית הספר בו למדה אשר מבקר את הממשלה. היא נידונה למוות ובמשפט חוזר למאסר עולם, אך ריצתה עונש של שנתיים מאסר בלבד וזאת בעקבות התערבות של סוהר בכלא וחבר במשמרות המהפכה שנרתם לעזרתה. בשנת 2007, פרסמה את ספרה "האסירה מטהראן",[4] אשר מגולל בין היתר את תקופת מאסרה בכלא, אשר כללה עינויים ומספר מעשי אונס.[5]
בשנת 2001 נעצר העיתונאי והפעיל הפוליטי האיראני אכבר גנג'י בעקבות סדרת סיפורים שפרסם אודות שרשרת רציחות והיעלמויות של סופרים מתנגדי המשטר שארעה בין השנים 1988–1998, בהם רמז על מעורבותם של בכירים איראנים. גנג'י ריצה עונש מאסר בכלא בין השנים 2001–2006, אשר במהלכן פרסם מכתב בו קרא להחרים את הבחירות לנשיאות באיראן, משום שהן מנציחות את הסדר הטוטליטרי של הרפובליקה האסלאמית ובמיוחד של העומד בראשה, עלי ח'אמנאי.[6][7]
ב-23 ביוני2003, צלמת קנדית ממוצא איראני, זהרה קאזמי, נעצרה לאחר שצילמה בקרבת הכלא מפגינים שקראו לשחרורם של קרוביהם שנעצרו במהלך ההפגנות נגד הממשל. היא נלקחה לחקירה ונפטרה ב-10 ביולי כתוצאה מנזק מוחי. הממשלה האיראנית טענה בתגובה כי קזמי נפטרה כתוצאה מפגיעה בראשה, שגרמה לשבר בגולגולת ולשטף דם. רופאים שביצעו בה ניתוח שלאחר המוות מצאו שברים בגולגולת וכן סימנים לאונס ולאלימות קשה.[8]
ב-30 ביוני2008, הורשע עלי אשתרי, אזרח איראני אשר עבד כיבואן וסוחר מוצרי אלקטרוניקה ואבטחה, בריגול למען ישראל. הוא הודה שנפגש בחו"ל עם שלושה סוכני מוסד שנתנו לו כסף וציוד אלקטרוניקה להפצה באיראן.[9] אשתרי הוצא להורג בתלייה בכלא ב-17 בנובמבר 2008.[10]
ב-15 באוקטובר2008 נעצרה סטודנטית אמריקאית בעלת אזרחות איראנית בשם אשה מומני, בעת שביקרה בטהארן לצורך ביקור משפחתה ועריכת מחקר על התנועה לזכויות הנשים כחלק מלימודיה האקדמיים. כנגד מומני הוגש כתב אישום בגין ביצוע פשעים כנגד המשטר והביטחון הלאומי.[11] היא שוחררה לבסוף ב-11 בנובמבר 2008.
ב-1 בנובמבר2008 נעצר הבלוגר האיראני חוסיין דרחשאן, לאחר גלות ממושכת בקנדה במהלכה ביקר מספר פעמים בישראל (2006 ו-2007), כחלק מניסיונו ליצירת דיאלוג בין איראן לישראל.[12] הוא הואשם בשיתוף פעולה עם מדינה עוינת, הפצת תעמולה נגד השלטון, קידום רעיונות הנוגדים את המהפכה האיסלאמית ובהעלבת חכמי הדת ואנשי ציבור. בספטמבר2010 גזר עליו בית משפט באיראן 19 וחצי שנות מאסר.[13]
ב-1 ביולי2009 נעצרה בשדה התעופה באיראן סטודנטית צרפתייה בשם קלוטילד רייס, כאשר עמדה לעזוב את איראן לאחר חמישה חודשי שהות. היא הואשמה בריגול ונשלחה למעצר בכלא.[14] מעצר זה הוביל למתיחות בין איראן לצרפת. לאחר לחץ ציבורי ומגעים דיפלומטים שוחררה רייס ב-16 במאי 2010[15].
בסוף ינואר2009 נעצרה העיתונאית האמריקאית-איראנית רוקסאנה סאברי. תחילה הואשמה כי עסקה בעיתונאות במדינה ללא התעודות המתאימות, אך אחר כך שונה כתב האישום לריגול לטובת ארצות הברית. באפריל 2009, לאחר משפט שארך יום אחד בלבד, הורשעה סאברי ונגזרו עליה 8 שנות מאסר.[16] בסוף היא שוחררה במאי 2009, לאחר שבית המשפט לערעורים באיראן קיצר את עונשה.[17]
בינואר2011, נעצר אומיד כוכבי, פיזיקאי איראני שלמד באוניברסיטת טקסס ארצות הברית, בגין "שיתוף פעולה עם ממשלה עוינת". כוכבי טען כי השלטונות בטהרן רודפים אותו בשל סירובו לסייע לתוכנית הגרעין הצבאית של המדינה.[18] הוא הורשע ונגזרו עליו 10 שנות מאסר, אותן הוא מרצה ב"אגף 350" בכלא, המיועד לאסירים פוליטיים.[19] מאז מעצרו של כוכבי מתנהל קמפיין ברשת הקורא לשחרורו, בו משתתפים גם גורמים מעולם המדע.[20]
